אחד הארגונים שעמד במוקד הדוח של 'אם תרצו' הוא ה-WA, אגודת הרווחה. הארגון הוקם בשנת 1983 בז'נבה, כאשר מטרתו המוצהרת היא ביסוס חברה פלשתינית בת קיימא. ה-WA מחזיק במספר סניפים במדינות היעד ובערים שבהן פועל הארגון: ירושלים, עזה, רבת עמון, לבנון, לונדון וז'נבה. ל-WA מבנה ארגוני מסודר ובהנהלתו חברים אנשי עסקים בכירים בעולם הערבי, מרביתם מהפזורה הפלשתינית. מוניב אל-מסרי, מראשי הבורסה בשכם, הוא יו"ר של כבוד וחבר דירקטוריון בארגון.

סך התקציב השנתי של WA עומד על כ-40 מיליון דולר. הארגון מרכז חלק נכבד מהסיוע לפלשתינים, ומסייע גם לערביי ישראל ולמחנות הפליטים במזרח התיכון. בין הגופים התורמים נמצאים גופים בינלאומיים וקרנות גדולות. חלק גדול מהסיוע מגיע ממדינות ערב, בין היתר מגופים התומכים בטרור. התורמים הגדולים ביותר לארגון הם הבנק העולמי שהעביר בשנים 2004-2002 כ-20 מיליארד דולר, וה-AFESD, הקרן הערבית לפיתוח כלכלי חברתי שנמצאת בכווית, שהעבירה באותה תקופה ל-WA כ-14 מיליארד דולר.

לפי הדוח של 'אם תרצו', רוב המאפיינים בסיוע הערבי דומים לסיוע ממדינות מערביות – החל מהגדלת השפעה פוליטית וכלה בקידום אינטרסים מסחריים. אך יש מאפיין אחד שונה שתופס מקום משמעותי – מוטיבציה דתית חזקה, ובבסיסה קידום האיסלאם וסולידריות ערבית.

ל-WA יש מגוון ערוצי השפעה על מדיניות הגופים הערביים התורמים לו. החל מפלשתינים המחזיקים במניות בארגון, וכלה בנציגי ה-WA היושבים בהנהלת ה-AFESD ובקרן המטבע הערבית.

WA מעורב ישירות בפעילות במגזר הערבי בישראל. בין מטרותיו אפשר למצוא את "חיזוק מעמדם החברתי-כלכלי של ערביי ישראל בשטחי 1948 וטיפוח זהותם הפלשתינית". במסגרת הפעילות הזאת תומך WA גם בשתי רשויות מקומיות ערביות – נצרת וכפר כנא.

בשנים 2010-2006 העביר WA כ-4.23 מיליון דולר לפעילות ב"שטחי 1948". בין הארגונים שזכו לתמיכתו נמצאים 'עדאלה' (240 אלף דולר בשנת 2007), והארגונים 'מדה אל-כרמל' ו'אגודת הגליל' השואפים להפוך את ישראל ל"מדינת כל אזרחיה". WA מימן את הקמפיין נגד שירות לאומי לצעירים ערבים. נציגיו לקחו חלק בכנס של ארגון 'בלאנדה' המוקדש לנושא והם גם ניהלו את אחד המושבים בכנס.

WA מממן פעילויות בתחום הבנייה והקרעות במטרה להגביר את הנוכחות הערבית במקומות שונים בישראל ולהעניק להם זהות פלשתינית. בשנת 2009 בלבד הוקצו למטרות האלה כ-2.74 מיליון דולר. הפעילות הנדל"נית של WA בישראל לא החלה בשנים האחרונות. באתר הארגון כתוב שבשנת 2004 מימן הארגון שִחזור 32 מבנים ערביים בחיפה, 17 מבנים ביפו ו-30 מבנים בעכו.

WA פועל ללא הרף לחיזוק הבעלות הפלשתינית בירושלים. לצורך כך הוא מממן גופים פלשתינים התופסים אחיזה בעיר. מאז 1994 מפעיל ה-WA תוכנית בשם 'שיקום העיר העתיקה' הפועלת להעניק זהות ערבית לעיר העתיקה בירושלים. התקציב השנתי של התוכנית הזאת עומד על כ-2 מיליון דולר. WA מעניק במסגרת הפרויקט מלגות לסטודנטים להנדסת בניין וגאודזיה כדי שיסייעו בהמשך לתיעוד מבנים ולשחזורם. גופים הממומנים על-ידי WA משתתפים בפעילותו בירושלים. למשל, ארגון 'עדאלה' מנפיק לו דוחות על סוגיות משפטיות ותכנוניות במזרח העיר.

מי שנוסע בכבישי הנגב יכול להבחין בצמיחה בלתי פוסקת של מבנים בדואיים. אחד האחראיים לתופעה הוא פרויקט "העצמת הנגב" של WA. מאז שנת 2006 הדוחות השנתיים של הארגון אינם מפרטים סכומים המושקעים בפרויקטים, אך בדוח המפורט האחרון משנת 2005 מצוין כי בפעילות בנגב הושקעו 95,800 דולר. מלבד הבנייה, שהיא בלתי חוקית בחלקה גדול, הפרויקט עוסק במניעת צווי הריסה, בהשגת אישורים לאדמות מרעה, בקמפיינים תקשורתיים ובעתירות לבג"ץ. גם כאן גופים הממומנים על-ידי WA לוקחים חלק בפרויקט: מ'עדאלה' עד 'מועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב'. יש לציין כי גופים אלה גם לקחו חלק פעיל בדיוני ועדת גולדברג בעניין הסדרת התיישבות הבדואים בנגב והשפיעו על החלטות הוועדה.

בשנת 1997 יצא הבנק העולמי במיזם כדי לסייע לארגונים פלשתינים לא ממשלתיים. את הפרויקטים במדינות היעד מוציא הבנק העולמי בדרך כלל באמצעות גורמי משנה. מי שנבחר להוביל את הפרויקט לחיזוק המגזר השלישי ברשות היה ה-WA. בתחילה, הפרויקט שולב בין שאר פעילויות הארגון, אך בשנת 2006 הוקם במיוחד למטרה זו תת-ארגון חדש שנקרא NDC, המרכז לארגונים לא ממשלתיים.

חוץ משיקולי תועלת ארגוניים, היה בהקמת ה-NDC גם לא מעט פוליטיקה. ל-WA יש צביון ערבי-איסלאמי ברור, לעומת זאת, ה-NDC מתאפיין בצבעים מערביים יותר. תקציבו של NDC, העומד על כ-19 מיליון דולר בשנה, ממומן בעיקר על-ידי מדינות אירופה: כ-33% מהתקציב מגיע ממדינות נותנות חסות – שוויץ, שוודיה, דנמרק והולנד, ועוד כ-27% מהתקציב מממנת צרפת. הבנק העולמי מממן כ-28% מהתקציב. בפועל, ה-NDC נשאר קשור ל-WA ולתשתית המקומית ברשות הפלשתינית. כל 13 חברי ההנהלה של ה-NDC הם פלשתינים, חמישה מהם הם נציגי ה-WA, וההנהלה מתכנסת ברמאללה.

החלוקה התדמיתית בין ה-NDC ל-WA מתבטאת גם בסיוע הניתן על-ידי שתי הקרנות. ה-WA מממן גופים ערביים בלבד, ה-NDC מעניק סיוע רב גם לארגוני שמאל יהודיים. בשנים 2009-2008 קיבלו 13 ארגוני שמאל שונים סיוע בסך כ-2.4 מיליון דולר מה-NDC. בעוד ארגון ישראלי המבקש סיוע מ-NDC מתבקש "רק" לעסוק ב"פעילות מעקב אחר הפרות זכויות אדם של 'צבא הכיבוש הישראלי', ותיעוד, ניהול תעמולה ופעילות משפטית בקשר להפרות אלו", גוף פלשתיני נדרש לעמוד ב"קוד ההתנהגות של ארגוני NGO הפלשתינים". הקוד מחייב את הקבוצות הפלשתיניות לדחות "כל פעילויות נורמליזציה עם הכובש, ברמה הפוליטית-ביטחונית או ברמות הפיתוח והתרבות". הקוד הזה נוגד לחלוטין את מדיניות החוץ של המדינות התורמות ל-NDC, מדינות כמו שוויץ, שוודיה, דנמרק והולנד, ונוגד כמובן את ההתחייבויות הפלשתיניות בהסכמי אוסלו. הארגונים הפלשתינים בהחלט לא מאכזבים, על-פי דוחות NGO Monitor, 11 ארגונים הנתמכים על-ידי NDC, עוסקים בפעילות החרם נגד ישראל. שישה ארגונים משתתפים בלוחמה משפטית נגד ישראל, בעיקר נגד בכירי הממשל וחיילי צה"ל, פעילות למען הוצאת ישראל מהפורומים הבינלאומיים ומניעת יחסי מסחר עם ישראל.

"שטחי 1948" מהווים רק חלק מתחומי העניין של הקרנות הפלשתיניות. בין שלל הארגונים הלא ממשלתיים הפועלים בשטחי הרשות נמצא גם ארגון 'אל-חאק' שמקום מושבו ברמאללה. בשנת 2010 קיבלו הארגון 134,000 דולר מ-NDC.

ארגון 'אל-חאק' קם בשנת 1979 ומטרתו היא "הגנה וקידום של זכויות האדם וכבוד לשלטון החוק בשטחים הפלשתינים הכבושים". 'אל-חאק' השתתף בצורה פעילה מאוד בוועידת דרבן הידועה לשמצה בשנת 2001, שעל סדר יומה השתלטה אג'נדה אנטי-ישראלית חריפה ואפילו אנטישמית. 'אל חאק' הוא גם ממובילי הלוחמה המשפטית נגד ישראל, ומרבה להגיש תביעות במערב נגד חברות הסוחרות עם ישראל. הארגון גם הגיש בשנת 2006 תביעה נגד ממשלת בריטניה הדורשת לאסור ייצוא לישראל. התביעה הזאת נדחתה כעבור שנתיים. בשנת 2008 הציע 'אל-חאק' לחבל במערכת המשפט הישראלית באמצעות "הצפת בית המשפט (העליון) בעתירות בתקווה לקעקע את פעילותו ומשאביו".

ראשי 'אל-חאק' הם רבי פעלים. מלבד היותם אבירי זכויות האדם ומלבד הטרור המשפטי שהם נוקטים נגד מדינת ישראל, הם מוצאים פנאי גם לעסוק בטרור הקונבנציונלי. יושב-ראש הארגון, שעואן עבדאללה ג'ברין, נעצר ונכלא מספר פעמים בחשד למעורבות בטרור. בשנת 1985 הוא נשפט ל-24 חודשי מאסר על גיוס חברים ל'חזית העממית' ועל קיום אימונים צבאיים של ארגון הטרור בחוץ לארץ. מאז שנת 2003 מוטל עליו צו איסור יציאה מהארץ בשל מעורבותו בפעילות טרור.

בג"ץ התבקש מספר פעמים לדון בהגבלת זכויותיו של שעואן ג'ברין על-ידי שלטונות מדינת ישראל. מעניין להיווכח שרשימת הארגונים הישראלים העותרים לבג"ץ בדרישה לדון בזכויותיו של ג'ברין דומה להפליא לרשימת הארגונים הנהנים מתרומותיהן של WA ושל NDC. זאת רק דוגמה אחת לשיתוף פעולה פורה בין הארגונים השונים לבין הקרנות הפלשתיניות. ארגון 'המוקד' הגיש בשנת 2004 תביעה נגד צה"ל על נזקי רכוש שנגרמו לטענתם ל'אל-חאק' בעת פשיטה על משרדיו. עתירות רבות של ארגון 'עדאלה' כוללות ניירות עמדה של 'אל-חאק'. הארגון מרמאללה היה מצטיין זכויות האדם של שנת 2010 מטעם WA.

ריח של טרור נודף לא רק מכיוונו של 'אל-חאק'. בין התורמים ל-WA ול-NDC נמצאות הקרנות 'אל-קודס' ו'אל-אקצה' שתרמו ל-WA מעל מיליון דולר בשנים 2004-2002. הקרנות 'אל-קודס' ו'אל-אקצה' הוקמו בעקבות פרוץ מלחמת אוסלו (האינתיפאדה השנייה) בשלהי שנת 2000. שרי האוצר של מדינות ערב התכנסו אז בקהיר והסמיכו את ה-IDB, הבנק האיסלאמי לפיתוח, להקים ולנהל את הקרנות. מטרת הקמתן הייתה "תמיכה במאבק הפלשתיני בתוקפנות הישראלית".

בעוד 'אל-קודס' מתמקדת בסיוע לשהידים, מחבלים פצועים, אסירים ביטחוניים ומשפחותיהם, 'אל-אקצה' פועלת בעיקר לטובת הענקת זהות ערבית-איסלאמית לירושלים ולניתוקה מכלכלת ישראל. הון הקרנות מוערך בכמיליארד דולר, ועל-פי הערכות שונות 'אל-אקצה' לבדה הוציאה בשנים 2008-2003 לפחות 150 מיליון דולר לטובת הנושא. בחלק גדול מן המקרים הקרנות מזרימות כספים ישירות לתקציב הרשות הפלשתינית, הן ביהודה ושומרון והן בעזה הנשלטת על-ידי חמאס. בעבר ביצעו הקרנות גם העברות ישירות לאש"ף.
בשנת 2001 דיווח הנציג הסעודי ב'אל-קודס' למזכ"ל הליגה הערבית דאז עמר מוסא כי "הקרן מסייעת לרבע מיליון משפחות פלשתיניות שבניהן נפלו כשהידים, נפצעו באינתיפאדה, הפכו לנכים, ליתומים, לחולים או לשבויים".