|   15:07:40
דלג
  מרדכי קידר  
מרצה אוניברסיטת בר-אילן
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

מסביב יהום הסהר

בזמן ההפגנות הגדולות שהביאו להפלתו של מובארק עמדו פעילי 'האחים המוסלמים' והתנועה הסלפית מאחור, ונתנו לצעירים החילונים לספוג את אלימות השלטון. כעת קוצרים האחים והסלפים, הקיצוניים יותר, את פירות השקעתם ארוכת השנים בחברה, וצפויים לזכות לרוב גדול בפרלמנט. המגזר החילוני משדר אותות מצוקה
10/12/2011  |   מרדכי קידר   |   כתבות   |   העולם הערבי   |   תגובות
נשים. לא רואים אותן ממטר [צילום: AP]

אירן, טורקיה, רצועת עזה, תוניסיה, מרוקו, אולי גם לוב, ועכשיו גם במצרים זה רשמי: הסהר האיסלאמי הולך ומתעבה, הולך ומתארך, ומטיל צל גדל והולך על האזור שמסביבנו. העמים העניים, המובטלים, הבורים והמוזנחים, שמאסו בגיהנום עלי אדמות ובשליטיהם האכזרים, מתנערים, מתקוממים, נפצעים, מדממים, נופלים, וקמים וממשיכים - למרות מחיר הדמים הכבד - את ריצת האמוק אל האור הירוק הבוקע את חשכת המציאות המרה ממרומי הצריחים, ומסמן את הכיוון אל על, אל גן העדן, זה שבו אין עוני ומחסור, אין כאב ודיכוי, אין מגבלות ואיסורים.

בימים ההם
[צילום: AP]

לא איסלאמי
על פי האיסלאם, "פרעה" הוא שם נרדף לכפירה ולמלחמה נגד אללה, ולכן הגדרת מצרים כממשיכת דרכם של הפרעונים הייתה לצנינים בעיני קנאי האיסלאם

מצרים החלה את דרכה אל המודרנה העצמאית כבר לפני יותר ממאתיים שנה, אך ככל שמתארך המסע שלה אל היציבות ואל השלטת השכל על הרגש, כך היא מתרחקת מהמטרה הזו. במהלך שנות ה-20, ה-30 וה-40, וליתר דיוק עד 23 ביולי 1952, נהנתה מצרים מחיי תרבות תוססים, סלונים ספרותיים מפורסמים, תנועות אזרחיות רבות ופעילות, תיאטרון, אופרה ונשים שהחלו ללכת ברחוב גלויות ראש ואתגרו את ההגמוניה הגברית ואת קנאי האיסלאם. כן, פמיניזם ממש החל במצרים בשנות ה-20, לפני כמעט 90 שנה.

בית אופרה פעל בקהיר מאמצע המאה ה-19, וגברות הופיעו בו לעיני קהל צופים, בניגוד חמור לשריעה האיסלאמית. תרבות אירופה החילונית, הליברלית ואף המתירנית משכה אז רבים מבני האליטה, והדברים באו לידי ביטוי עז בסרטים המצריים הרבים שעניינם היה "המשולש הנצחי" של בגידות בנישואין. היו אז במצרים מי שראו בעצמם אירופים, צאצאי היוונים והרומאים תושבי אלכסנדריה. המסורת האיסלאמית איננה מקבלת התנהלות ציבורית כזו, הנגועה בליברליזם ובמתירנות.

בעקבות גילוי קברי הפרעונים ופענוח כתב החרטומים באמצע המאה ה-19 נחשף בפני המצרים עברם הפרעוני המפואר, ורבים מהם – בעיקר קופטים – החלו להתרפק עליו ולהגדיר את עצמם על פיו. אלא שעל-פי האיסלאם, "פרעה" הוא שם נרדף לכפירה ולמלחמה נגד אללה, ולכן הגדרת מצרים כממשיכת דרכם של הפרעונים הייתה לצנינים בעיני קנאי האיסלאם.

התגובה למגמות האנטי-איסלאמיות הללו החלה בשנת 1928, עת כינס חסן אל-בנא קבוצת חברים, "אחים מוסלמים", שהיו מודאגים מאוד מההידרדרות התרבותית והמוסרית שפשתה בקרב האליטה. הם האשימו את הכיבוש הבריטי בכך שבחסותו ובעידודו חדרו לחברה המצרית כל הרעות הללו, וקבעו תוכנית פעולה הבנויה על שלושה מרכיבים: מאבק למען סילוק הכיבוש הזר, מאבק למען טיהור החברה מהתרבות הזרה שחדרה לתוכה, והחלת השריעה האיסלאמית על כל שטחי החיים הפרטיים, המשפחתיים והציבוריים. עד היום, אלו הם שלושת עיקרי תורת "האחים המוסלמים".

הצבא השתלט על מצרים ביולי 1952, ועד מהרה ניסה לבנות את הלגיטימציה של שלטונו על "סוציאליזם ערבי", שגם הוא איננו עולה בקנה אחד עם ערכי האיסלאם. מאז היה הצבא בעימות עם "האחים". חלק ממנהיגיהם הוצאו להורג, והבולט ביותר היה האידיאולוג שלהם, סיד קוטב, שנתלה ב-1966 בגלל שקבע שהנהגת מדינה שאיננה מחילה את השריעה היא כופרת וראויה לג'יהאד נגדה. רבים במצרים ראו את תבוסת 1967 כעונש משמים על תליית קוטב.


ובזמן הזה

רק העיניים מבצבצות
בעוד 'האחים המוסלמים' מנסים לקחת את הדת האיסלאמית שנקבעה במאה השביעית ולהתאימה לחברה של המאה ה-21, הסלפים מנסים לקחת את החברה במאה ה-21 ולהתאימה לדת שנקבעה במאה השביעית. הם מקפידים יותר על כיסוי הנשים ולכן פני נשיהן מכוסות בניקאב, שרק העיניים מבצבצות ממנו, וידיהן עטויות כפפות שחורות

החוקה המצרית שהייתה שרירה עד לפני מספר חודשים אסרה על הקמת מפלגות דתיות כדי לא לאפשר לאחים להגיע לשלטון, ולכן הם פנו לפעילות חברתית ובעיקר לסיוע בחיי היומיום לדלת העם, ובמצרים היא גדולה מאוד. הם אלו שסייעו למיליוני המצרים הגרים בשכונות לא מתוכננות באספקת מזון ומי שתייה, ובאספקת שירותים רפואיים, חינוך ותעסוקה. בעת התמוטטות בניינים על יושביהם (תופעה שכיחה במצרים עקב אי הקפדת מושחתי השלטון על איכות הבנייה), האחים היו תמיד הראשונים שהגיעו לחלץ פצועים, לפני שהבולדוזרים של השלטון הגיעו כדי לפנות את ההריסות עם הפצועים בתוכן.

האחים זרעו בדמעה לאורך השנים את זיעת אפם למען דלת העם הגדולה, והיום – משסולק מובארק והותר להם לבוא בפוליטיקה – הם קוצרים בשמחה את השקעתם בחברה ונושאים בגאון את אלומות האהדה אליהם בקרב האוכלוסיה. היה זה אך טבעי שהעם, שרובו דתי, מאמין, מתפלל אפילו ברחובות, צם ברמדאן ועולה לחג' למרות המחיר הגבוה, ייתן את קולו עבור האחים. כמעט 37 אחוזים מתוך שליש המדינה שהצביע לפני שבועיים בחרו במפלגת 'החירות והצדק' של האחים.

אלא שההפתעה הייתה התמיכה הגדולה ב"סלפים", שזכו ב-24.4 אחוז מהקולות. המילה "סלף" בערבית היא קיצור של הביטוי "א-סלף א-צאלח" שפירושו "אנשי העבר, הטובים והצדיקים". בעוד 'האחים המוסלמים' מנסים לקחת את הדת האיסלאמית שנקבעה במאה השביעית ולהתאימה לחברה של המאה ה-21, הסלפים מנסים לקחת את החברה במאה ה-21 ולהתאימה לדת שנקבעה במאה השביעית. בהכללה ובהשאלה ניתן לומר שהאחים הם דתיים יותר מודרניים, ואילו הסלפים חרדים יותר לדברי אללה ומוחמד. הם מקפידים יותר על כיסוי הנשים ולכן פני נשיהן מכוסות בניקאב, שרק העיניים מבצבצות ממנו, וידיהן עטויות כפפות שחורות. כשרבע מהבוחרים הצביעו עבור מפלגת 'א-נור' ("האור") של הסלפים, הייתה זו הפתעה לרבים.

סך כל הקולות שניתנו לאחים, לסלפים ולמפלגת 'אל-וסט' ("המרכז") הדתית המתונה, ב-9 מתוך 27 המחוזות שהצביעו, הוא 65.3 אחוזים – כמעט שני שלישים מהבוחרים. אם זו תהיה התמונה לאחר כל סבבי הבחירות ל'מועצת העם' (הבית התחתון) ול'מועצת השורא' (הבית העליון) – הרי שהכוחות הדתיים, שנבחרו באורח דמוקרטי למהדרין, יוכלו להרכיב ממשל איתן וממשלה יציבה. אלא שהדברים אינם קלים כלל וכלל, בעיקר בשל ראיית עולם שונה בין האחים והסלפים. הם עלולים להגיע למחלוקות על מספר נקודות: היחס לחילונים, היחס לקופטים ומעמד הנשים במרחב הציבורי - בתקשורת, במוסדות החינוך ובמקומות העבודה.

שאלת ההפרדה בין המינים כבר עלתה ובעוצמה רבה. עבד אל-מנעם שחאת, אחד ממנהיגי הסלפים, כבר התבטא בתקשורת בהחלטיות רבה שהשריעה תהיה חוק המדינה, והיא תקבע את האזרחות, את השוויון ואת החירות. משמעות הדברים הללו היא שהנוצרים הקופטים עלולים לאבד את חירותם, את מעמדם ואפילו את אזרחותם, למרות שהם – על כל פנים בעיני עצמם – התושבים המקוריים של מצרים, ואילו המוסלמים הם "חדשים מקרוב באו". דובר סלפי אחר, חאזם אבו-אסמאעיל, שהוא גם מועמד בבחירות לנשיאות, אמר השבוע שאם ייבחר לנשיא הוא יאסור מכירת יין ועירוב גברים ונשים במקומות עבודה, ולדעתו הגיע הזמן שהממשלה תכין את דעת הקהל לכפיית כיסוי ראש על נשים. הגדיל לעשות אחת ממנהיגי 'מפלגת האור', מוחמד עבד אל-האדי, כשקבע שכבר הקוראן בישר את זכיית הסלפים בבחירות, שכן כתוב בו: "נהפוך אתכם (המאמינים) למנהיגים וליורשים (של השלטון)". המסוכן באמירה הזו הוא המסר הסמוי המובע בה, כאילו "לשלטון בחרתנו".

מדינת הלכה
[צילום: AP]

קואליציה רחבה
'האחים המוסלמים' חוששים ממעמד מצרים בעולם אם ינקטו צעדים קיצוניים נגד החילונים ונגד הקופטים, ולכן גישה סלפית קיצונית עלולה להעמיד בספק את יכולתם להקים קואליציה עם הסלפים. סביר שהאחים ישאפו להקים קואליציה רחבה, עם כמה מפלגות חילוניות, כדי להנמיך את דרישות הסלפים, אם יבחרו להצטרף לקואליציה

האחים המוסלמים חוששים ממעמד מצרים בעולם אם יינקטו צעדים כאלה נגד החילונים ונגד הקופטים, ולכן גישה סלפית קיצונית עלולה להעמיד בספק את יכולתם להקים קואליציה עם הסלפים. סביר שהאחים ישאפו להקים קואליציה רחבה, עם כמה מפלגות חילוניות, כדי להנמיך את דרישות הסלפים, אם יבחרו להצטרף לקואליציה.

האחים המוסלמים והסלפים לא היו בקדמת ההפגנות שהחלו בשלהי ינואר ושהביאו לסילוק מובארק. הם עמדו מאחור, ראו את הצעירים החילונים נטחנים על-ידי המשטרה והצבא, אך מצליחים להפיל את מובארק. האחים המתינו לראות מה ילד יום, וכאשר הגיעה שעת הבחירות הם היו מאורגנים להקים מפלגה, להציב מועמדים מוכרים וחביבים, לפרסם מצע, לאייש ועדות קלפי, לערוך ולממן תעמולת בחירות, ולהביא אנשים – אפילו נכים וחולים – לקלפיות ו"לסייע" להם להצביע. היכולת של האחים להתארגן בזמן קצר היא תוצאה של שנים ארוכות של פעילות מאורגנת שלהם למען האוכלוסיה.

קיימת אפשרות שבסיבובי הבחירות הבאים שייערכו בשבועות הקרובים יחזקו המפלגות הדתיות את מעמדן, שכן האזורים שבהם יתקיימו הסיבובים הבאים הם מסורתיים יותר מאלו שבהם התקיים הסיבוב הראשון.

מצב המגזר החילוני הוא טרגדיה אמיתית. החילונים היו אלו שניסו כל השנים לקדם את מצרים לכיוון המודרני, הם שיצאו לכיכר א-תחריר כדי לסלק את מובארק, והם שהתעמתו עם הצבא בחודשים האחרונים כדי להנמיך את אלימותו בעת פיזור ההפגנות וכדי לצמצם את מעורבותו בחיים הפוליטיים החדשים. אלא שהם התקוטטו עם הצבא במקום לבסס מפלגה, הם הפגינו ברחובות במקום לכנס אסיפות, הם הקימו ארגונים אליטיסטיים במקום להתחבר עם דלת העם, ולכן הם לא עמדו בציפיות של עצמם בבחירות. כל המפלגות החילוניות ביחד, כולל מפלגת 'אל-ופד' הוותיקה, השיגו כשליש מהמושבים שעמדו לבחירה בבית התחתון. אם מגמה זו תתגבר בסיבובים הבאים, עלול הרוב האיסלאמי בפרלמנט לקבוע חוקה שתשקף את האינטרסים ואת ראיית העולם שלו: מעמד נשיא מוחלש וכנגדו פרלמנט חזק, השריעה כבסיס לתחיקה, הכפפת מערכת המשפט להלכה האיסלאמית והכפפת הצבא למרות הגופים הנבחרים, כלומר האיסלאמיים.

עניין מעמד הצבא רגיש במיוחד, שכן הצבא במצרים הוא אימפריה כלכלית המחזיקה חברות, קניונים, מוסדות פיננסיים, מפעלים ונדל"ן, והצבא לא יסכים להיכנס תחת מרותם של פוליטיקאים. מצב זה עלול ליצור מתח גבוה וקבוע בין הצבא למפלגות הדתיות, שכן אלו תשאפנה לממש את המנדט השלטוני המתבסס על האמון שרוב הבוחרים הביע בהן, ואילו לצבא יש אג'נדה ברורה לשמור על עצמאותו ונכסיו על-אף שהמדינה מממנת אותו.

הנעלם הגדול ביותר הוא מה יהיה אופי ההתנהלות של הממשל המצרי החדש, אשר לראשונה בהיסטוריה של מצרים המודרנית ("מאז ימי הפרעונים", כדברי יו"ר ועדת הבחירות) מייצג את העם באורח הגון. לאחר יותר ממאתיים שנים של החלטות שנפלו "פה אחד", הפה של השליט, עומדים נציגים אותנטיים של העם לנהל את מצרים על-פי ההשקפה התרבותית של הבוחר. אלא ש"מרובים צורכי עמך", וכל מי שיעמוד בעמדת אחריות יהיה חייב לתת פתרונות ל-90 מיליון תושבי מצרים ששליש מהם חיים בשכונות לא מתוכננות, ללא מים זורמים, ללא ביוב, ללא חשמל מסודר, ללא תקשורת, ללא חינוך ראוי לשמו וללא שירותים סוציאליים.

כיכר תחריר עדיין פתוחה

השטן הבא
אינני מאוהבי משטר מובארק ואני מכיר היטב את פגמיו וריקבונו, אך ידעתי שהשטן השולט בנו באמצעות מובארק היה טוב יותר מזה שעתיד לבוא

כדי להדגים איך חשים כיום אלו המתנגדים לתנועות האסלאמיות, נביא כאן חלקים מהמאמר 'קריאת השכמה' שכתב השבוע מוניר בשאוי, קופטי הגר בלוס-אנג'לס, מפחד האסלאמיסטים (בסוגרים תוספותיי, מ.ק.)
▪ ▪ ▪

הסתיים הסיוט המרגיז ועתה אנחנו מול המציאות המרה. מה שיגורנו ממנו הפך כמעט למציאות, שכן 'האחים המוסלמים' הם מעבר לפינה, במקום הקרוב ביותר לשלטון. נחשפה התמימות, ואפילו הזדון, של מי שתיארו אותנו כאילו אנחנו סובלים מפרנויה או מפוביה כלפי 'האחים'. טענו נגדנו שאנחנו מייחסים להם משקל רב יותר ממה שמגיע להם באמת, שכן הם אינם יותר ממיעוט טריוויאלי שהמשטר הקודם השתמש בו כדמון כדי להצדיק את הישארותו בשלטון. המוזר הוא שלא שמענו מאלה שטענו כך נגדנו שום מילת התנצלות או אפילו הודאה בטעות שעשו בהערכת כוחם (האמיתי) של האחים המוסלמים.

אינני מאוהבי משטר מובארק ואני מכיר היטב את פגמיו וריקבונו, אך ידעתי שהשטן השולט בנו באמצעות מובארק היה טוב יותר מזה שעתיד לבוא. ראיתי זאת כאשר שמעתי את קריאות האנשים בכיכר א-תחריר שדרשו ממובארק: 'הסתלק! הסתלק!' ולא הייתה להם סבלנות כלפיו ולו כדי שיסיים את הקדנציה שלו בצורה מסודרת וימסור את השלטון לממשלה חוקית. ממשלה כזו הייתה שומרת על המדינה מפני הסכנות המצפות לה מצד האורבים הממתינים לקפוץ על השלטון, ולהגשים את האג'נדה שהם תכננו עשרות שנים...

עכשיו אין טעם לבכות על חלב שנשפך. עלינו להתמודד עם המציאות ולבחון כיצד נוכל להתגבר עליה. ראשית, עלינו להתעורר כדי ללמוד מהם המנגנונים שבאמצעותם השיגו האחים את מטרתם. המנגנון הזה מתמצה בכך שהכול מותר אם הוא מקרב אותם למחוז חפצם, ובמילים אחרות: המטרה מקדשת את האמצעים.

צחוק הגורל הוא שקבוצה דתית קיצונית זו רואה בדמוקרטיה עיקרון מערבי זר שיש לדחותו, אך אם מרכיב מסוים של הדמוקרטיה, הקלפי, יכול להביא להם את הניצחון אזי אין מניעה מצדם להשתמש בו כסולם לטפס בו אל מטרתם ואחר כך לבעוט בו ברגל גסה. הם השתמשו באסטרטגיה זו כדי להשיג את מטרתם, ועלינו להשתמש בה נגדם...

שנית, עלינו להתעורר כדי לגלות את ההונאה שהם עשו ולגלות ברבים את המזימות שלהם. הם אינם מבינים מהי דמוקרטיה אמיתית, שכן היא גדולה יותר מקלפי של בחירות. דמוקרטיה אינה עולה בקנה אחד עם התנכרות לאחר, עם השתלטות על ועדות קלפי ומניעת האחרים מלהגיע אליהן. כמו-כן דמוקרטיה אינה משתלבת עם קניית קולות בכסף או באוכל, עם עבירה על חוק האמור להיות חל על הכלל, שכן הם עברו על חוק הבחירות לאור היום כשהמשיכו להפיץ תעמולת בחירות בתוך 48 השעות שלפני הבחירות (שבהן אסור להפיץ תעמולה), ולחלק פליירים לציבור העומדים בתור לקלפי. כל אלו הם מעשים מנוגדים לחוק.

שלישית, יש לחשוף ברבים כל קנוניה בינם ובין פקידי המדינה, כדי להפסיקה בכל דרך אפשרית... בתוך מצרים שותקו קלפיות רבות באזורים שבהם הייתה סבירות שהציבור יצביע נגד האיסלאמיסטים. כמו-כן, היו חריגות רבות בעת מניית הקולות, ואלה השפיעו על תוצאת הבחירות. חשוב לתעד את כל הדברים הללו כדי לפנות בעניינם לבתי המשפט. ואם רשויות החוק לא יפעלו בהגינות, אין מנוס מללכת שוב לכיכר א-תחריר.

רביעית, נכון שאנחנו סובלים מאסון חמור, שכן הפסדנו בקרב, אך לא הפסדנו את המלחמה. מצפים לנו קרבות רבים, כי הבחירות לפרלמנט עדיין לא הסתיימו. יש שלבים נוספים ויש בחירות חוזרות באזורים רבים (שבהם לא נפלה הכרעה בין המועמדים), וקיימת עדיין תקווה שניתן יהיה לשנות את התוצאות הראשוניות...

הדבר המסוכן ביותר שיכול להתרחש עכשיו הוא שנשקע בייאוש, שנשליך את הכפפות, שנכריז שהובסנו ושנעזוב את זירת ההיאבקות לפני שתישמע שריקת הסיום. לא! אין צורך שנוותר על מצרים בקלות כזאת לעופות השחור כדי שיחזירו אותה לתקופות הבערות והחושך. אני חש שכיכר א-תחריר תישאר עִמנו עוד תקופה ארוכה. אם בניין הפרלמנט יהפוך לבימת האיסלאמיסטים, לא יישאר לפני שאר העם מקום להשמיע את קולו מלבד הכיכר. ואם מישהו מטיל ספק בלגיטימיות ובאפקטיביות של כיכר א-תחריר, עליו לזכור שהכיכר הזו היא מי שיצרה את המהפכה...

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  10/12/2011   |   עודכן:  10/12/2011
מרדכי קידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מסביב יהום הסהר
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פלא יועץ
11/12/11 11:18
2
פלא רועץ
11/12/11 18:58
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מסע התענוגות של גולן אבוחצירה בחנויות הכי מיוחדות בארץ הוא חוויה בפני עצמה. עצם קריאת הספר מסוגלת להכניס בדמיונו של הקורא את שלל הניחוחות, הטעמים והתחושה שבכניסה לחנות מיוחדת, עד כי אינו נדרש להגיע לחנות עצמה.
10/12/2011  |  עידן יוסף  |   כתבות
המחזמר "אחים בדם" מאת ווילי ראסל בתיאטרון בית ליסין הוא חוויה תיאטרלית, מרגשת ומפעימה. ההפקה המרהיבה עם להקת שחקנים מדהימה ועם מיה דגן, כנראה בתפקיד חייה, עד כה, היא משובחת ואחת ההצגות הטובות ביותר שנראו על בימותינו.
10/12/2011  |  חיים נוי  |   כתבות
ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לככב כאחד מיצרני הדאחקות הכי בולטים במולטיספירה. אחרי שהביא לנו את "לטס טוק דוגרי”, שגרר אלפי סטטוסים, טוקבקים ורמיקסים, הגיע הביבי גאמפ, שכבש את הרשת בסערה. ואילו בשבוע שעבר ביבי סיפק לנו את "משולש האתגרים” - ציור מאולתר על פתק שפירסם בחשבון הטוויטר והפייסבוק שלו ביום שני שעבר תחת הכותרת המביכה: "כך נראה משולש האתגרים שניצב בפני מדינת ישראל. שרטטתי אותו היום במהלך פגישות שקיימתי להיערכות המשק הישראלי למציאות הכלכלית”. כצפוי, גם המשולש המדובר עורר מגוון פרודיות.
09/12/2011  |  נעם פרתום  |   כתבות
על הבמה רחבת הידיים בהאנגר שהקצתה עיריית בת ים לתיאטרון הייחודי הזה, בלב אזור התעשיה של בת ים, על גבי פסי רכבת שעוצבו כה יפה בידי שני טור שעיצבה גם את התלבושות, מניחה אישה מבוגרת סדין וכרית ונשכבת. היא מחכה לרכבת שתבוא ועימה תסיים את חייה. לפתע מגיחה מהחושך ילדה, ומתחיל דו-שיח ביניהן. תחילה בחוסר אמון, ובהמשך נדמה כאילו שתי הזהויות הן של דמות אחת.
09/12/2011  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
אנו לפני ליקוי לבנה שיחול מחר, יום שבת, ובנוסף כוכב מרקורי בנסיגה, כך שכל הדברים שסוכמו במהלך שבוע האחרון לא יתפתחו לפי התוכנית הראשונית.
09/12/2011  |  טובה ספרא  |   כתבות
רשימות נוספות   /   העולם הערבי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   הפיכה במצרים (2011)  /  מי ומי    / 
"האביב הערבי" מגביר את התיירות לעומאן  /  מירב ארד
עיצומים על 180 חברות ואישים באירן  /  עופר וולפסון
"ברית עם האיסלאמיסטים תקטין הוצאות הביטחון"  /  יהונתן דחוח-הלוי
עבודה זרה  /  אריה גלוזמן
טורקיה וסוריה: המתחים מתעצמים  /  גליה לינדנשטראוס, דרה פרנק
סוריה וחוק הכלים השלובים  /  מרדכי קידר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il