ניוט גינגריץ' - פוליטיקאי משופשף המועמד הרפובליקני המוביל במירוץ לנשיאות כרגע הוא ניוט גינגריץ', שהיה דובר בית הנבחרים בשנים 1995-1999 ונציג מדינת ג'ורג'יה בבית הנבחרים במשך עשרים שנה (1999-1979). מייחסים לגינגריץ' את האחריות לארבעה תקציבי מדינה מאוזנים בסוף שנות ה-90; כלומר את זה שהוא הצליח להביא לידי ביצוע את העמדות הרפובליקניות בעומדו מול ממשל קלינטון. ההסבר הוא שהוא ניהל עם קלינטון משא-ומתן מאד 'דוגרי' וענייני, כשהוא מביא כל פעם את המספר המדויק של רפובליקנים שמסכימים או מתנגדים לנושא עליו מדובר.
גינגריץ' גם היה בין היזמים והמוציאים לפועל של ה'חוזה עם אמריקה', יוזמה רפובליקנית שמטרתה הייתה לתת מראש את תוכנית העבודה של הרפובליקנים בנושאים שיש עליהם קונצנזוס רחב. בלי להיכנס כאן לפרטים מדובר בצעד פוליטי שנחשב למאד מוצלח. פוליטיקאים הרי תמיד מכריזים שהם בעד שקיפות והנה, הייתה כאן הצהרת כוונות מפורטת, בנושאים מעשיים ושנוגעים לכלל האוכלוסיה ושהוצאו לפועל תוך הגעה לפשרה שכולם יכולים לחיות איתה.
הקונצנזוס הוא שמעבר להיותו מאד מנוסה גינגריץ' גם מאד מוכשר, אבל הטענה היא שישנה איזו בעייתיות עם היושרה של גינגריץ'. למשל עכשיו עלה לכותרות שהוא קיבל שכר בסך 1.6 מיליון דולר מ'פָאנִי מֵאי' - גוף למתן משכנתאות המסובסד באופן חלקי על-ידי ממשלת ארצות הברית. גינגריץ', כמו גם פוליטיקאים רפובליקנים אחרים טענו וטוענים שההוראות שניתנו ל'פאני מאי' ולגופים דומים על-ידי הממשל, לאפשר מתן משכנתאות גם לאנשים עם דירוג אשראי נמוך ביותר, הן אלו שהובילו למשבר הנדל"ן הגדול.
לא ברור למה בדיוק גינגריץ' קיבל מהם שכר. ישנה טענה שהשכר היה רק בגובה 300,000 דולר ושהוא היה עבור שירותי ייעוץ כהיסטוריון (גינגריץ' הוא אכן היסטוריון). גינגריץ' טוען שהוא ייעץ להם לא לתת משכנתאות לאנשים שידוע שלא יוכלו להחזיר את הכסף. הסברה הרווחת יותר היא שהוא קיבל את הכסף כדי לייצור ל'פאני מאי' דימוי חיובי בקרב הרפובליקנים.
דוגמה אחרת בולטת ושאפילו קשורה אלינו, היא השבתת עבודת הממשל למשך שבועיים שלושה בסוף 1995 תחילת 1996. הקונגרס והממשל היו אז באמצע עימות בעניין התקציב השנתי והרפובליקנים, בראשותו של גינגריץ', הודיעו שהם מוכנים להגיע אפילו להשבתת שירותי הממשל - government shutdown - עד כדי כך העניין חשוב ועקרוני והם לא מוכנים להתפשר. מאוחר יותר גינגריץ' גם אמר שזה מה שגרם לממשל להבין שהם רציניים, ולכן גם הצליחו לאזן את התקציב ארבע פעמים ברציפות. אבל באחת ההזדמנויות ומול קבוצה של כתבים, הוא גם אמר שאם קלינטון לא היה מעליב אותו זה לא היה מגיע לזה.
מסתבר שגינגריץ' ניסה לדבר עם קלינטון על התקציב במטוס בדרך ללוויה של
יצחק רבין, ראש ממשלתינו ז"ל. קלינטון סירב וכדי להוסיף לעלבון גם הפנו את גינגריץ' ליציאה האחורית של המטוס כשהגיע הזמן לרדת ממנו. גינגריץ' כמובן לא היה חייב לדווח, ועוד בפני קבוצת כתבים, שהוא הביא לסגירת שירותי הממשלה למשך כמה שבועות עקב עלבון אישי. גם לא זוכרים לו לטובה את זה שהוא ארגן מספר רפובליקנים כדי לנסות להדיח את קלינטון בעקבות פרשת מוניקה לוינסקי, וזה בעוד הוא עצמו מנהל רומן מחוץ לנישואין שלו עם גב' גינגריץ' מספר שתיים, עם מי שהפכה לגב' גינגריץ' מספר שלוש.
רון פאול - מועמד נטול אגו?
אם גינגריץ' תופש את תפקיד הפוליטיקאי המשופשף ואיש וושינגטון המובהק, הרי שרוֹן פָּאוּל, מועמד נוסף, מגלם את תפקיד הפוליטיקאי טהור המידות. האמת שעד כדי כך הוא מגלם את התפקיד שהייתי צינית לגביו, זה נשמע לי לא אנושי. הרי אנשים הופכים לפוליטיקאים כדי לצבור כוח, לעשות מניפולציות של כוח. יש כאן עניין של אגו, איפה האגו של האיש הזה לכל הרוחות?
ניתוח של התרומות שרון פאול מקבל מעלה שהוא בין הפוליטיקאים שמקבלים הכי הרבה תרומות מאזרחי,ם והכי פחות מארגוני פעולה כאלו ואחרים. זאת אומרת שהוא לא סתם מדבר כשהוא טוען שהוא מייצג אותךָ אדוני ואותךְ גבירתי. הוא גם אחד משני חברי קונגרס סה"כ שנשבעו לא לקבל פנסיה ממשלתית במסגרת תנאי שכרם. 'אין סיבה שאת ואתה תשלמו לי פנסיה,' הוא אומר. הוא מבלה חלק גדול מזמנו באזור הבחירה שלו בטקסס, והצוות שלו ידוע בכך שניתן לפנות אליהם בכל דבר ועניין כמעט.
היחס שלו כלפי ישראל נראה בסקירה ראשונית לא אוהד אבל אם מסתכלים קצת יותר הלאה מתברר שהוא לא נגדינו. הוא טוען שהמדיניות האמריקנית של התערבות ותמיכה במדינות במזרח התיכון לא משרתת את האינטרסים של ישראל. זה שארצות הברית תומכת במדינות סביבנו, הוא אומר, גורם לנו, הישראלים, להשקיע עוד יותר בביטחון. היה עדיף לא לתמוך לא בישראל ולא בשכנותיה, ולא לדרוש מישראל לעמוד בתכתיבים בתמורה לתמיכה שניתנת לה.
רון פאול אומר בהגיון רב שארצות הברית לא יכולה לעמוד בהשקעה הכספית של נוכחות צבאית מאסיבית כל כך ברחבי העולם (הוא מונה 900 בסיסים צבאיים ב-130 מדינות) ומציע שארה"ב "תחשוב בהגיון" על הדבר הזה ותחדל לקחת על עצמה את תפקיד השוטר, תחדל מהנסיונות 'לבנות אומות'. כאן, אני חושבת, נקודת החולשה שלו. ארצות הברית לוקחת על עצמה את תפקיד השוטר בסכסוכים שונים לא כי זה הגיוני וסביר, אלא כי כך היא רואה את עצמה. זה צורך רגשי ופסיכולוגי לא פחות מהצורך שלנו לקבל תמיכה כספית שהיינו יכולים אולי להסתדר טוב יותר בלעדיה.
המקום שבו רון פאול מסתבך עם האגו שלו הוא בדיוק בנקודה הזו, שבה הוא מתעקש לדרוש מן האמריקנים להשתמש בהיגיון שלהם. יש אנשים שנשבעים שרון פאול הוא האחד והיחיד, והם משקיעים זמן וכסף וסרטים ביו-טיוב כדי לעזור לו להיבחר, אבל כל עוד הוא מתעקש לפנות אל הקהל שלו רק בעזרת הסברים הגיוניים, מבלי לתת הנחות למי שמגיב טוב יותר לסמלים ואותות מוכרים - נו, אין לו סיכוי.
