|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"עשינו את כל מה שאפשר לעשות מבלי להחליף את הממשלה. השקנו מספר תוכניות שמטרתן להזרים דם חדש להייטק, כדי להתגבר על התהליך הארוך של הכשרת כוח-אדם מקצועי ומעולה", אומר יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת בינת, שמסיים בימים אלו את תפקידו כיו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ● בראיון פרישה מיוחד, אומר זיסאפל, שלמרות הקשיים והאכזבות, הוא עדיין מאמין שהממשלה תתעשת
|
|
זיסאפל. מקווה שהממשלה תתעשת [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה יבחר השבוע יו"ר נשיאות חדש במקומו של יהודה זיסאפל - יו"ר קבוצת בינת, שמסיים את תפקידו. זיסאפל יסיים שבע שנות פעילות ציבורית, מתוכן שלוש כיו"ר ארגון בוגרי הטכניון וארבע כיו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. האיגוד, כידוע, מייצג את תעשיית ההייטק הישראלית, שמנתה בשנה שעברה כ-3,000 חברות טכנולוגיות, המכניסות כ-23 מיליארד דולרים מדי שנה למשק הישראלי - כמעט מחצית מסך כל הייצוא. זיסאפל, שיהיה מרצה אורח בכינוס השנתי של האיגוד - "חזון או חלום", שייערך בתחילת פברואר בהפקת "אנשים ומחשבים", מסיים את תפקידו עם הרבה סיפוק של עשייה, אבל גם עם לא מעט דאגה ואפילו אכזבה. נדמה שהמסר המרכזי אותו משדרים תעשייני ההייטק בשנים האחרונות, לפיו על הממשלה להשקיע יותר בחינוך הטכנולוגי, לא ממש נקלט. את החלל הזה עדיין ממלאים התעשיינים, מתוך דאגה לעתיד הענף ולעתידה של מדינת ישראל כולה. עם זאת, לכולם ברור שגם זה עלול להיעצר יום אחד. |
|
בלעדי ההון האנושי - אין תעשיה
|
|
|
|
|
|
| "בעולם ממשיכים להעריך אותנו - עובדה שחברות בינלאומיות ממשיכות להשקיע בישראל; אבל כלפי פנים, הממשלה ממשיכה להתעלם מהענף ולא משקיעה מספיק בחינוך, כדי לגדל פה את דור העתיד של ההייטק" | |
|
|
|
בניגוד לכלכלנים ולפרשנים שונים, סבור זיסאפל שהמיתון של 2008 עדיין כאן ורחוק מאוד מלעזוב אותנו. "אנחנו מצויים בעיצומו של משבר כלכלי חריף שנמשך מאז 2008, ואנו רק הולכים ושוקעים בו. הכספים הרבים שהבנקים בעולם שופכים לא יעזרו. המיתון החריף שמשתולל באירופה חייב להשפיע על המשק הישראלי, כי הרזרבות הולכות ונגמרות".
לדברי זיסאפל, מציאות זו מעלה שוב לסדר היום את החשיבות של ההייטק בעיני העולם בכלל וישראל בפרט. "בעולם ממשיכים להעריך אותנו - עובדה שחברות בינלאומיות ממשיכות להשקיע בישראל; אבל כלפי פנים, הממשלה ממשיכה להתעלם מהענף ולא משקיעה מספיק בחינוך, כדי לגדל פה את דור העתיד של ההייטק. המשבר הוא תוצאה של היעדר מודעות".
אתם מדברים על כך כבר כמה שנים, האם הממשלה אטומה?
"אני לא יודע אם היא אטומה, אבל היא בוודאי לא עושה מספיק. תהליך ההכשרה בתעשיית ההייטק הוא ארוך. 'גידול' של מהנדס לוקח זמן. בניגוד למגזרים אחרים, שהם תלויי הון בעיקר, תעשיית ההייטק בנויה על ההון האנושי. בלעדיו, אין תעשיה".
|
|
"כספי הסיוע תקועים איפשהו"
|
|
|
|
|
|
| "גיבשנו תוכנית משותפת עם הממשלה. הרעיון היה להכשיר 1,000 עד 1,500 מהנדסים בשנה. קיבלנו הרבה הבטחות, אבל בפועל הצלחנו להכשיר בין 200 ל-300 צעירים בלבד" | |
|
|
|
אם ההייטק הוא עתיר כוח-אדם, מדוע אתה צופה שהאבטלה תגדל?
"האבטלה תגדל במשק בכלל, לא בהכרח בהייטק, וזה היתרון שלנו. אלא שאם לא נדאג שיהיו עובדים בהייטק, אז היתרון יהפוך לחיסרון. כוח-האדם בהייטק מוקפא כבר הרבה שנים והכל מתחיל ונגמר במערכת החינוך.
"לצערי אני צופה שאם המגמה לא תשתנה, תעשיית ההייטק תצטמק, כי כבר כיום כמות הפורשים מהתעשיה גדולה יותר מכמות המצטרפים. כשהתחלתי בפעילות הציבורית, מספר בוגרי חמש יחידת מתמטיקה בתיכונים היה כ-8,000. היום מספר בוגרי חמש יחידות הוא 6,500, כלומר שכמות המהנדסים יורדת - וזה אומר הכל".
איך בכל זאת התמודדתם אתם, התעשיינים, עם הבעיה הזו, מעבר להתראות ואזהרות?
"אני לא יכול להקים אוניברסיטה. עשינו את כל מה שאפשר לעשות מבלי להחליף את הממשלה, כמובן. השקנו מספר תוכניות שמטרתן להזרים דם חדש להייטק, כדי להתגבר על התהליך הארוך של הכשרת כוח-אדם מקצועי ומעולה.
"תוכנית אחת היא 'אופקים להייטק', שעיקרה גיוס אנשים מהפריפריה ללימודים אקדמיים ושילובם בתעשיה כמה שיותר מהר. זוהי תוכנית נפלאה, שיש בה הרבה ציונות: לוקחים צעירים שאין להם שום סיכוי להגיע ללימודים אקדמיים ומצליחים להכשיר אותם כמהנדסים. אתה רואה את הילדים האלו ולא יכול שלא להתרגש.
"גיבשנו תוכנית משותפת עם הממשלה. הרעיון היה להכשיר 1,000 עד 1,500 מהנדסים בשנה. קיבלנו הרבה הבטחות, אבל בפועל הצלחנו להכשיר בין 200 ל-300 צעירים בלבד. כל הכשרת תלמיד כזה עולה כ-120 אלף שקלים".
והממשלה לא עוזרת?
"את מרבית המימון אנו מגייסים מתרומות. כל כספי הסיוע שהממשלה התחייבה להעביר אלינו תקועים איפשהו. הסיוע היחיד שאנו מקבלים הוא בשילוב התלמידים במכינות, שמקבלים מימון ממשרד הביטחון. הקצב הוא איטי. המחזור הבא של בוגרי תוכנית זו יסיים בעוד שנתיים את לימודיו בטכניון - וזה המון זמן.
"תוכנית שנייה שיזמנו נקראת '45 פלוס' ועוסקת בהסבת אקדמאים בגילאים אלו כדי שישתלבו בתעשיה. ישבנו עם האוצר, וכעת אנו מצויים בתוכנית פיילוט שתיערך בטכניון. בתום הפיילוט נחליט לאיזה כיוון ללכת.
"פעילות נוספת שנעשתה במהלך הקדנציה שלי הייתה גיוס עולים מהנדסים צעירים, בעיקר בתחום התכנות. היופי בתוכנית הזו שהיא מוכיחה שזה לא נכון שמהנדסים צעירים רק בורחים לחו"ל - חלק מהם רוצים לבוא לארץ אחרי שבילו כמה שנים מעבר לים. חשוב להבין שאנחנו מחפשים תמיד את הכי טובים, ואת אלו אתה מקבל בארץ בעיקר מהאוניברסיטאות. אין לנו את הלוקסוס להתפשר, כי על זה בנוי כל העסק שלנו".
אתה מיואש?
"לא. אני מקווה שהממשלה תתעשת. יש לנו תוכניות חומש שהגשנו לממשלה. כולן אושרו, אבל הביצוע והזרמת המשאבים נעשית באופן איטי מאוד. אין כל-כך עם מי לדבר".
|
|
| תאריך:
|
26/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
26/12/2011
|
|
יהודה קונפורטס
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
תות שדה
|
27/12/11 07:29
|
|
|
|
|
|
קולורבי
|
28/12/11 10:14
|
|
|
|
2
|
|
דוח הלמ"ס האחרון
|
28/12/11 10:27
|
|
מרגלות הגשר החדש, בטיילת התל אביבית שמעל שפך הירקון, ממוקמת מזה כשנה מסעדה, החולקת את שטחה ואת שמה עם בוטיק פרחים משכבר הימים, הנושא את השם היומרני "מיסטיק רוז".
|
|
|
|
|
סיפורו של פרנק באום הפך כבר בשנות השלושים לנכס צאן ברזל בתרבות האמריקנית. המילים "דורותי", "טוטו” "קנזס" והנעלים האדומות של המכשפה גלנדה, הפכו לקודים של תרבות, המעוררים מיד את האסוציאציה של הסיפור המלבב. לא רק ילדים נהנים מההצגה. גם אני נהניתי - בזמנו מהסרט האלמותי עם ג'ודי גרלנד; מההצגה המקורית בברודווי שכל מבצעיה היו שחורים, ברמה שגם מייקל ג'קסון בגירסת הסרט האחרונה, לא הגיע אליה. כי קשה לשכוח ביצועים כמו בהצגה המקורית. לעומת זאת, צפיה ברי-מייק בברודוויי לפני כ-15 שנה איכזבה בגלל דלות ההפקה.
|
|
|
|
|
שולחן העבודה של פרופ' משה שרון עמוס. בימים אלה הוא שוקד על כרך נוסף באנציקלופדיה לכתובות ערביות בארץ ישראל. הוא מגלה אוצרות. בכניסה לחדר העבודה מוחבא עותק גבס של כתובת ערבית נדירה של פרידריך השני, אחד השליטים הצבעוניים והמרתקים ביותר בימי הביניים, שהוביל את מסע הצלב השישי לארץ וקיבל את ירושלים מהסולטן במשא-ומתן וללא קרב.
|
|
|
|
|
שוקי, הנוסע מדי יום בכביש 70 שבין חיפה לכרמיאל, חש כי משהו בדיווחי התנועה איננו כשורה. בעוד ששמו הרשמי של הצומת בכביש הפונה לכיוון גוש משגב הוא 'אבליים' הרי שבדיווחי התנועה נפוץ השימוש בשם 'אעבלין', כשמו של הכפר הסמוך. כאזרח מודע ומעורב פנה שוקי ביוני דאשתקד לעורך התנועה של גלגל"צ בטענה כי "שם הצומת איננו צומת 'אעבלין' אלא צומת 'אבליים', על שם יישוב יהודי בשם זה שהיה במקום בתקופת המשנה. זה השם בשילוט ובמפות וחבל שאתם לא משתמשים בו מדי בוקר בדיווחי התנועה שלכם".
|
|
|
|
|
השופטת: רויטל יפה-כ"ץ, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
