הכותרת למאמר במקורה הייתה חריפה הרבה יותר, כי ימים מעצבנים מחייבים לשון קצת בוטה, אבל לבסוף ויתרתי עליה. מתברר שבכל מקום - גם בבית הספר בו לומדות בנותיי - מדברים כל הזמן על "
הדרת נשים" ועל ההקצנה החרדית, ובשלב מסוים הבנתי שיש כאן תופעה פוליטית-תקשורתית הראויה להתייחסות נפרדת. לא אמתח את הקורא ואציין כי להערכתי מדובר במסע תקשורתי מבית המדרש של האדלרים שהקימו את קדימה. אין לי הוכחות עדיין מעבר לעובדה שקיימות כל האינדיקציות המוקדמות.
הבעיה האמיתית של ציבור הפרשנים ושל יריביה של הממשלה, שאין להם כרגע נושא אמיתי לנגח את הממשלה, נושא שיבטיח מומנטום לקראת הבחירות הקרובות, אשר כנראה נתניהו החליט להקדימן. כאשר מגלים נושא כזה, נתניהו ממהר להיענות לאתגר ולהוציא ממנו את העוקץ. עד לפני שלושה חודשים (למי שהספיק לשכוח) הייתה זו "המהפכה החברתית", אחר-כך היא נדחתה כזכור ל"אחרי החגים" כי ככה זה אצלנו ומאז, כצפוי, נעלמו עקבותיה.
כאשר כל העולם רועד מפני מיתון חריף ומדינות שחיו על גירעון אדיר ניצבות בפני פשיטת רגל כלכלית וחברתית, הציבור הנמיך ציפיות מהמהפכה החברתית, בעזרתה האדיבה של התקשורת המודרכת, והוא מבקש שרק לא יהיה גרוע יותר. כנראה יהיה גרוע יותר, והשאלה אם זה יקרה לפני או אחרי הבחירות, ועל כן לנתניהו סיבה נוספת להקדימן ול
ציפי לבני להתארגן. קדימה אינה ולעולם לא תהיה מפלגה הנבנית על מחאה חברתית - פשוט לא מתאים לה ולכן עליה לרכוב על גל אחר.
מסע תקשורתי-פוליטי אז חזרנו לנושא החביב והבלתי מזיק - שנאת החרדים כמנוף אלקטורלי. נושא שבו נתניהו לא יכול לעשות שימוש בשל סיבות קואליציוניות. רצוי למהר ולהשתמש בקלף הזה לפני שיאיר לפיד יצטרף לפוליטיקה באופן רשמי ויטען שהמשבצת הזאת עברה אליו בירושה מאביו. התקשורת חוגגת וכל אירוע אזוטרי וקללה של כמה פרחחים חרדים זוכה לכותרת ראשית. וכמעט הכל עוסקים רק בכך, כאילו פסו הבעיות האמיתיות מחיינו.
הטיעון הרשמי הוא "הדרת נשים" מהמרחב הציבורי. בעיה זו, שחלקה אמיתי, לא צצה אתמול ולא תיפתר בהפגנות, מאחר שיסודה בתהליכים ארוכי-טווח בחברה הדתית והחרדית, שרצוי ללמדם ולהכירם ולא ניתן להתמודד עימם בכותרות בעיתון. איש מיוזמי המסע התקשורתי אינו מעוניין בהתמודדות אמיתית עם הבעיה - מדובר במסע פוליטי.
סיסמאות מאגף לבני הסיבה היחידה שבשלה אנו מולעטים השכם והערב בסיסמאות על הדרת נשים במרחב הציבורי בגלל ההקצנה החרדית (על הדרת נשים בתחומים אחרים על-ידי המגזר החילוני ואפילו האקדמי לא נוהגים לדבר), נובעת מכך שקיימת החלטה פוליטית אסטרטגית (להערכתי בקדימה - מהאגף של ציפי לבני) ללכת על הנושא הזה ולמקד בו את התקשורת. הניחוש שלי הוא שהמסע נולד במשרדי יועציה של לבני (אדלר?), נובע מכך שהנושא משרת אותה יותר מאשר את
שאול מופז למשל ונועד להתמודדות הפנימית בקדימה וגם לאיום החיצוני בדמותו של לפיד. בעתיד עוד נקרא על עלילות קמפיין "הדרת הנשים" וענת גורן תוכל לביים סרט נוסף - "כל אנשי הקמפיין 2".
קיים אצלי כלל ברזל: כאשר כל העיתונים מתמקדים בשורה של כתבות בנושא אחד, יש יד מארגנת ויש מטרה ממוקדת, פוליטית, כלכלית או אחרת. בלעדי יד מכוונת אין סיכוי שהתזמורת התקשורתית תנגן למעשה רק "יצירה אחת". מותר בהחלט לנו, הקוראים, להתנגד להדרת נשים מהמרחב הציבורי, אבל ראוי שנדיר מהמרחב הציבורי הפוליטי גם את התמימות ונסרב לבלוע כל תוכן שהתקשורת המונחית מנסה להאכיל אותנו, וכוונתי לתוכן שנרקח במשרדי יועצי הפרסום ומוגש לציבור כחדשות אותנטיות.
