|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

תבניות ריח

ממצאי מחקר חדש של המכון מראים כי קיים מיתאם בין התגובה העצבית לריח מסוים לבין מידת הנעימות של אותו ריח. מיתאם זה איפשר לחוקרים לקבוע אם ריח מסוים נעים או לא נעים לאדם הנבדק - על-פי מדידות שנעשו באמצעות אלקטרודה אשר הוחדרה לחלל האף
29/12/2011  |   מכון ויצמן מכון ויצמן   |   כתבות   |   מכון ויצמן   |   תגובות
ד"ר אלעד שניידמן, ד"ר אנטון פלוטקין, פרופ' נועם סובל, ד"ר שגית שושן וד"ר הדס לפיד. העולם האמיתי [צילום: מכון ויצמן למדע]

יכולתם של ריחות מסוימים לגרום לנו תחושת הנאה - או גועל - עשויה להיראות כעניין פעוט של טעם, אבל מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן מראה, כי מידת הנעימות של ריחות היא "סולם" הבסיסי שעל-פיו מאורגנת תפיסת הריח. ממצאי המחקר, שהתפרסם באחרונה בכתב העת Nature ,Neuroscience מראים כי קיים מיתאם בין התגובה העצבית לריח מסוים לבין מידת הנעימות של אותו ריח. מיתאם זה איפשר לחוקרים לקבוע אם ריח מסוים נעים או לא נעים לאדם הנבדק - על-פי מדידות שנעשו באמצעות אלקטרודה אשר הוחדרה לחלל האף.

איברי החישה התפתחו במהלך האבולוציה כך שיקודדו בצורה הטובה ביותר את המידע החושי, ולכן המבנה שלהם משקף "סולם" מארגן. כך, לדוגמה, ראייה היא חוש מרחבי בעיקרו, ולכן ארגון הרשתית מייצג קואורדינטות הממפות את המרחב הנראה. השמיעה, לעומת זאת, היא טונאלית, ולכן המבנה של האוזן הפנימית מייצג סולם טונים. בתחום הריח, המצב שונה: הסולם התפיסתי אשר על-פיו מאורגן חוש הריח אינו ידוע, ומדענים אינם יודעים להצביע על הקשר שבין מבנה הקרום האחראי על ההרחה, המצוי בחלל האף, לבין האופן בו אנו תופסים ריח.

הניסיון לפענח את הקשר הזה הוא שעמד במוקד המחקר של צוות המדענים בראשותו של פרופ' נועם סובל, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע. האפשרות שמדובר בארגון המבוסס על נעימותם של ריחות עלתה מממצאים של קבוצות מחקר ברחבי העולם, וכן ממחקרים קודמים של פרופ' סובל, שהראו כי קיים קשר בין המבנה הכימי של חומר ריח מסוים לבין מידת הנעימות שלו. בעקבות זאת עלתה השערה, כי הקולטנים האחראים על חישת הריח בחלל האף - אשר כוללים כ-400 תת-סוגים שונים - מסודרים על גבי הקרום על-פי עיקרון מארגן כלשהו, המייצג את מידת הנעימות של הריח. השערה זו עומדת בניגוד תיאוריה מקובלת, הגורסת כי הקולטנים מפוזרים על הקרום באופן אקראי ואחיד.

כדי לבדוק את ההשערה, החדירו המדענים אלקטרודה דרך הנחיר אל חלל האף של הנבדקים, ומדדו את התגובה העצבית הנוצרת בתגובה לריחות שונים,במיקומים שונים על גבי הקרום. בגלל צפיפותם הרבה של קולטני הריח, מהווה למעשה האות העצבי שנמדד את סכום הפעילות של אלפי קולטנים שונים. ממצאי המדידות הראו, כי עוצמתו של האות העצבי משתנה במיקומים שונים על פני הקרום.

מסקנת החוקרים הייתה, שהקולטנים השונים אינם מפוזרים באופן אחיד ואקראי, אלא מקובצים במתחמים בחוקיות מסוימת, וכל מתחם מגיב במידה החזקה ביותר לריח אחר. בהמשך התגלה, כי מיקום שהגיב במידה מקסימלית לריח נעים, נטה להגיב במידה חזקה גם לריחות נעימים אחרים, ולהפך: מיקומים בהם נמדדה תגובה חזקה לריח לא נעים כלשהו, הגיבו בעוצמה גם ליתר הריחות הלא נעימים. כלומר, החוקיות שעל-פיה מחולקים הקולטנים למתחמים השונים הוא מידת הנעימות של ריחות.

האם ממצאי המחקר אכן משקפים את הנעשה בעולם האמיתי? פרופ' סובל אומר, כי למרות העובדה שהריח בטבע מורכב מאוסף גדול של מולקולות נדיפות - פרחי ורדים, לדוגמה, משחררים 172 מולקולות כאלה, הדומיננטית מביניהן תקבע איזה אזור עיקרי בקרום הריח יגיב לגירוי. יתר החומרים יתרמו במידה משנית. "גילינו מיתאם ברור בין תבנית התגובה העצבית לריח לבין מידת הנעימות של הריחות. כמו בראייה ובשמיעה, גם בחוש הריח, ארגון
הקולטנים על-פני השטח משקף ציר תפיסתי בסיסי", אומר פרופ' סובל.

מסקנה נוספת של ממצאי המחקר היא, שההנאה מריחות מוטבעת בנו מראש, ואינה אינדיבידואלית. "עם זאת, ייתכן שמתחמי הריח יכולים לעבור ארגון מחודש, בעקבות הקשרים אישיים ותרבותיים או ניסיון חיים. שינויים כאלה בארגון הקרום, וכמובן שגם תהליכי עיבוד המידע החישתי אשר מתחוללים לאחר מכן, יוצרים את החוויה האישית שלנו בתגובה לריח".המחקר בוצע על-ידי ד"ר הדס לפיד, ד"ר שגית שושן וד"ר אנטון פלוטקין מקבוצתו של פרופ' סובל, בשיתוף עם ד"ר אלעד שניידמן מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, ד"ר יהודה רוט מבית החולים
וולפסון בחולון, פרופ' הילרי פוט מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' תומס הומל מאוניברסיטת דרזדן בגרמניה.

פורסם במקור במגזין מכון ויצמן למדע
תאריך:  29/12/2011   |   עודכן:  29/12/2011
מכון ויצמן למדע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
קטעי הקרנבל הברזילאי, סצינות הריטואליים הכישופיים במסורת המשלבת אמונות אפריקניות משולבות בפגניות ספרדית, תוך כדי ריקודים סוערים המבוצעים תוך סערת חושים, קטעי התעלסות חושניים להפליא, במיוחד בזכות קסמו וחושניותו של וואדיניוס (אלכס קרול הנפלא), שאף אחד או אחת לא יכול לעמוד בפניו, ממלאים את ההצגה ביופי, בתנועה ובקצב.
28/12/2011  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
זאת העונה החמישית של קולקטיב הבארוק הישראלי- בארוקדה. העונה הנוכחים נפתחה עם קונצרט בשם "ארבע העונות" בו הושמעו ארבעת הקונצ'טים שביצירה בביצוע המנצחת והכנרית הישראלית העושה חיל בחו"ל קתי דברצני.
28/12/2011  |  ליאון אלי  |   כתבות
מערך הכוכבים מלמד על כך שאנו נמצאים בתקופה היסטורית של מהפכים בתחומי החיים השונים באופן אישי, חברתי ומדיני. הכוכבים המשפיעים כיום על מהלך הנסיבות ושינוי פני הדברים, נקראים כוכבים דוריים כיוון שהם משפיעים עלינו לאורך שנים, במטרה לשנות את פני הדור.
28/12/2011  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
חברת ידיעות אחרונות בע"מ, שפיצתה בעשרות אלפי שקלים בני משפחה של מפיץ לשעבר של העיתון, הסכימה להוסיף עשרות אלפי שקלים לסכום הפיצוי. כך עולה מפסק דין שנתנה שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות.
28/12/2011  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
אחד מתפקידיו הרבים של ההורמון אוקסיטוצין הוא דיכוי התיאבון. מכך עשוי להשתמע, שאוקסיטוצין יכול לשמש כגלולת הרזיה נפלאה: אם רק נגרום לגוף לייצר יותר אוקסיטוצין, הרעב ייעלם. אך בחיים כמו בחיים, הדברים אינם פשוטים כל כך. מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי חלבון הקרוי PCG-1 אלפא, אשר מדרבן את צריכת האנרגיה של הגוף בעקבות צום, פעילות גופנית או חשיפה לקור, מדרבן גם את היווצרותו של האוקסיטוצין.
28/12/2011  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
תפקיד חדש להורמון האהבה  /  מכון ויצמן למדע
תיאום מוח  /  מכון ויצמן למדע
ענני כבשים  /  מכון ויצמן למדע
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il