|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוק המידע הסביבתי כבר בתוקף, אז עכשיו אנחנו באמת יודעים מה אנחנו נושמים וכמה מסוכן מסביבנו?
|
|
לדאוג לסביבה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
קיץ 2011 שינה את כללי המשחק בישראל. הציבור הבין שנבחריו לא עובדים בשבילו. הציבור שהפך חשדן, דורש שינוי ושקיפות מנבחריו ומציב בפניהם אתגרים חדשים. ולא רק בישראל. ברחבי העולם יוצאים רבבות לרחובות להחזיר לעצמם את מחויבותם של קובעי המדיניות, להפוך משקופים עבור מקבלי ההחלטות לשקיפות של קבלת החלטות והקצאות.
שינויים אלו מתרחשים ביתר שאת בנושאי איכות הסביבה והקיימות. הירוק חדל להיות רק של הירוקים. כולנו רוצים לדעת מה אנחנו נושמים. מה יש במים שלנו. או מהי איכות האוויר ליד בית הספר של הילדים. שינויים משמעותיים ברגולציה ובהתנהגות התושבים יחייבו את נבחרי הציבור לתת דין וחשבון בפני העובדים, הקהילה, התושבים והממשלה. בתקופה שהציבור 'יצייץ' עליהם כל הזמן, מנהלים וראשי רשויות שלא ינהלו דו-שיח כן ואמיתי עם הציבור ימצאו את עצמם מחוץ למגרש המשחקים.
חוק חופש המידע הסביבתי
דוגמה אחת לשינוי זה הוא חוק חופש המידע הסביבתי: ממרס 2012 חייבות כל הרשויות הציבוריות לפרסם את המידע הסביבתי שברשותן באתר האינטרנט של הרשות. בשלב הראשון, שהחל בספטמבר 2010, חויבו 58 רשויות מקומיות בפרסום מידע סביבתי. הניסיון המצטבר מרשויות אלו ומרשויות ציבוריות נוספות בארץ ובעולם, מלמד שגופים שכבר העלו חומרים לאינטרנט מתמודדים עם עומס רב הנובע מן הצורך לפרסם נתונים ועידכונים רבים, וכן עם החשש משימוש לרעה שעלול להיעשות במידע שהועלה לאתר. מנגד, מדווחות חלק מן הרשויות כי אין דרישה לפרסומים אלו, קרוב לוודאי משום שרוב הציבור אינו מודע לעצם פרסום המידע או מוצא שהמידע הקיים אינו נגיש.
בקרב העוסקים בתחום שוררת הסכמה כי להעמדת מידע סביבתי לרשות הציבור ישנו תפקיד חשוב ברתימת הציבור לעשייה הסביבתית; אזרחים מודעים הם אזרחים פעילים היכולים לעזור לרשויות למלא את תפקידן בתחומי מעקב ופיקוח סביבתי, מניעה והסרת מפגעים ועוד. לפיכך, הקמת בסיס נתונים נגיש תסייע לרשות בתכנון מדיניות סביבתית (מה באמת זיהום האוויר בעיר? איפה יש בעיות בשפכים?), בניהול והערכת סיכונים (איפה יש חומרים מסוכנים ומה הסכנה הנשקפת מהם?), בקבלת החלטות תקציביות, בהצבת יעדים וביצירת קדימויות.
בנוסף, הקמת פורמט דיווח אינטרנטי מזמין יכולה לתת במה גם לדיווחים חיוביים על פעילות חינוכית, שבילי הליכה ואופניים, מרכזי מיחזור ועוד, וכך לחזק את הקשר בין הציבור לנבחריו.
איך עושים את זה?
לאחרונה פרסמה הקליניקה למדיניות סביבתית באוניברסיטת תל אביב המלצות מקיפות בנושא פרי מחקר ממושך. המלצות אלו תואמות את הידוע לנו מהשטח. יש צורך בעבודת איסוף ומיפוי מקיפה, זיהוי ושיתוף כל בעלי העניין, בתוך העירייה/מועצה וברשות (ארגונים ירוקים, תעשיה, בתי ספר יקרוקים, ארגונים ירוקים וכדומה) והחשוב מכל - רתימת ראש הרשות כמוביל ומתווה דרך, לבניית מודל לפורמט דיווח, המשלב את דרישות החוק, דגשי הרשות וצרכי הציבור.
|
|
הכותבת בעלת תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה, עומדת בראש תחום סביבה וקיימות בחברת הייעוץ 4S. מומחית בניהול סביבתי וקיימות, ממייסדי פורום דיאלוג תעשיה קהילה סביבה במועצה התעשייתית בתפן.
|
|
| תאריך:
|
02/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
03/01/2012
|
|
חגית שניר-זלינגר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נעם 1
|
4/01/12 18:22
|
|
|
צום עשרה בטבת שחל החודש דומה שהיה צריך להיות הקל ביותר מארבעת צומות החורבן. לא זו בלבד שאין להשוותו לצום תשעה באב יום חורבן שני בתי המקדש, שאכן נקבע כצום מערב עד ערב על כל חמשת עינוייו. אלא אף לשאר הצומות אינו דומה שהרי בי"ז תמוז הובקעה העיר בימי בית שני ע"י טיטוס ומי יודע כמה מתו מעם ישראל במלחמה זו. כמו-כן אירעו בו אירועים נוספים כשבירת הלוחות, שריפת התורה ע"י אפוסטומוס ועוד.
|
|
|
|
|
המשבר הכלכלי והפיננסי, המתעצם ומתפשט במדינות אירופה, המאוגדות במסגרת האיחוד והשוק האירופי, גרמו עד כה לארבע תוצאות חמורות מידיות ולהשלכות עתידיות.
|
|
|
|
|
מזה למעלה מחודש שנדחקו לפינה נושאים ביטחוניים, כלכליים, משפטיים ואחרים שמטבע הדברים הדיון בהם נצרך ומתבקש. האיום הגרעיני האירני, הנעשה בסוריה, מצב הכלכלה העולמית - כל אלה נדחקו לקרן שוליים , הכול לטובת עיסוק כפייתי בדתיים, חרדים, מתנחלים וכל מה שביניהם. בתי כנסת שרופים ברמלה וביפו, קברים מחוללים בהר הזיתים, פיגועי ירי ואבנים בכבישי השומרון ויהודה, כל אלה היו כלא היו.
|
|
|
|
|
במדינתי הדמיונית, אתה לא היית פרשן. לא בגלל שהייתי מטיל עליך חרם, אלא משום שהייתי מעמת אותך עם הערכותיך הישנות. אחרי עימות אחד, המבוכה הייתה מדריכה אותך לוותר, או גרוע מכך - לעשות בחינה מחדש של האידיאולוגיה אותה ינקת משחר ילדותך.
|
|
|
|
|
אני מקבל אליי לא מעט מיילים ורק מעטים זוכים אצלי להכרה. אני מביא בפניכם מייל שנשלח אליי תוך שינויים קלים, עם הכותרת המקורית הרשומה מעל:
|
|
|
|
|
