פתיחת צוהר לרבנות בדמדומים

בשבוע שעבר התקבלה בכנסת, בקריאה טרומית, "הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין - איזורי רישום לנישואין של בני זוג", המכונה 'חוק צוהר'. החוק נחזה כטכני בלבד, ומאפשר ל"בני זוג יהודים להירשם לנישואין אצל כל רשות המוסמכת לרישום נישואין, יהא מקום מגוריהם של בני הזוג אשר יהא". הוי אומר, אין חובת רישום נישואין דוקא ברבנות המקומית של אחד מבני הזוג, אלא אצל כל רב רושם נישואין.

הכל יודעים

"הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה" (שבת לג,א. ההמשך: "אלא כל המנבל את פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפילו נחתם עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה"). כיו"ב הכל יודעים למה 57 ח"כים הצביעו בעד החוק (מול 15 מתנגדים. מיהם? להלן). למה? בשל סרבנות רבנויות שונות (המאופיינות ברבנים מן המיגזר ה'ליטאי' הקשוח) לרשום גרים וגיורות אשר נכנסו לשערי עם ישראל בשערי בתי הדין לגיור שליד הרבנות הראשית. פולמוסי הגיור גדשו את סאת הסיבולת של המוני בית ישראל, וה'רדיפה' אחרי המתגיירים גם במסדרונות רישום הנישואין היא שדחפה הצעת חוק 'טכנית' זו.

ה'נרדפים' ימצאו איפוא 'מיפלט רישומי' ברבנות מאירת-פנים למתגיירים, וב"ה יש רבות כאלו, ובא שלום "על גרי הצדק ועלינו" (מתוך תפילת שמו"ע). אני מעריך שהשלב הבא יהיה 'רדיפה' אחריהם במסדרונות בתי הדין, אם וכאשר יזדקקו זוגות אלו לגירושין. כבר היינו בסרט הזה, ואני משער שזרוע החקיקה לטובת הכרה בגיור הממלכתי טרם שבה לנדנה.

לכאורה החוק שעבר טרומית איננו קשור לפעילות המבורכת של 'רבני צוהר'. הללו התמחו בעריכת חתונות ידידותיות לזוגות חילוניים, באווירת קירוב, הארת פנים, שיחות מקדימות עם שני בני הזוג ושיתופם בעיצוב הטקס ו...בחינם. אכן, הכל יודעים ש'רבני צוהר' זכו בתחרות על לב הזוגות הנישאים שחיפשו צוהר לרבנות עכשווית. רבנויות שונות השתמשו ב'רישום' כדי ללחוץ לעריכת החופות על ידן (ולעתים מתן שכר בצידן, לרוב 'מתן בסתר'). 'תחרות' זו היא לב הענין. פתיחת איזורי הרישום תאפשר ל'צוהר' להציע שירותי רישום תחת כנפי רבנויות בהן מכהנים רבנים מקורבי 'צוהר', והזוגות יפלו בחיקם.

ועדיין לא זה כל מה ש'הכל יודעים'. יוקרת הרבנות המקומית איננה הסיבה להתנגדות החרדים וש"ס לחוק. לכו בעקבות הכסף! אגרת רישום נישואין, בסך 600 שקלים לזוג, תיגבה מעתה ע"י הרבנות המועדפת על ידם, קרי רבני 'צוהר', וכדַי בזיון וכָּסף! והיבט כספי-לוגיסטי נוסף בתמונה; כלות חילוניות, ולאו דוקא, מעדיפות לקבל 'הדרכת כלות', שהיא דרישה מובנית ברישום הנישואין, מרבניות מן המיגזר ה'צוהרי', ונימוקן עמן ועמנו.

ובכן, הכל יודעין כי אלו הם סלעי המחלוקת. הוי אומר, על הפרק ניצבת סוגיית הפרטת שירותי הרבנות ופתיחתן לתחרות, כמו קופת-חולים, למשל ולהבדיל. עם פרוץ החוק ברור לי כי במרבית הרבנויות יציעו לנרשמי הנישואין כוס קפה או שוקו, כסאות נוחים, מדריכת כלות עכשווית ופתיחת האשנב גם מעבר לשעות העבודה המקובלות.

הרבנות הראשית הייתה צריכה להוביל מגמת מיני-הפרטה זו, שהרי בסך-הכל מדובר כי הרישום יהיה במחוזות הרבנות בלבד, ולא חלילה בחוץ. כיו"ב, תנועת ש"ס, הנוהגת ליַחצן עצמה כמייצגת את 'העם שבשדות' הייתה צריכה ליזום שיפור שירות-דת זה. אבל כידוע, הרבנות שבויה באזיקים ליטאיים ובקידוש השמרנות, ותנועת ש"ס אלופה בחישובי כיס...

תחרות צוהר-ש"ס

עד כאן האמת הידועה לכל. והנה, צאו וקראו את הבלוף של המחוקקים, ממש לא להאמין! הצעת החוק מנומקת ב'דברי ההסבר' בשטות חמצמצה: "היום, לעתים קרובות, בני הזוג הצעירים מתרחקים ממקום מגורי הוריהם ומתגוררים בסמוך למקום לימודיהם ותעסוקתם, מבלי לשנות את אזור מגוריהם המצוין בתעודת הזהות. רישום במקום המצוין בתעודת הזהות מקשה עליהם מאוד. ההצעה תחסוך להם זמן יקר והוצאות נסיעה מיותרות".

אני מצפה שהצעת חוק זו תנומק ביושר, ביתרונות ההפרטה התחרותית, גם הפנים-רבנית. במיוחד אני מצפה שש"ס תוביל מהלך כזה, או לפחות תצטרף אליו, ותיחלץ משבי קידוש המימסד מניב המשרות. אני מנסה לדמיין תחרות בין 'רבני צוהר' ל'רבני ש"ס' על רכישת לב הנישאים, יוצאי עדות המזרח. יהיה מעניין, מאתגר ובעיקר מועיל!

'האיחוד הלאומי' נותר מאחור?

אגב, שמא מישהו בסביבה יודע אל-נכון מדוע ח"כי ה'איחוד הלאומי' הצביעו נגד הצעת החוק? קראתי אי-שם שנימוקם "ציות לרבניהם". שמא ניתן לחשוף מי הם הרבנים שהורו ומה היו נימוקיהם? כלום דבר-סתר יצוק כאן? האם ינהגו כך גם בקריאה שניה ושלישית בכנסת? קשיא!