עובדי חברת שיאור מרין, המתמחה בגידול זן נדיר של חלזונות ימיים, הנחשבים כמעדן במזרח הרחוק, הגישו (יום ד', 6.4.05) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בקשה למינוי מפרק זמני לחברה כתוצאה מהחובות אליהם נקלעה וכתוצאה מאי קבלת משכורות זמן רב.
הבקשה הוגשה על-ידי עו"ד יחיאל כשר ועו"ד זיו וסרצוג ממשרד פרופ' יובל לוי ושות'. לדברי עו"ד יחיאל כשר, מיליון החלזונות המשמשים כמלאי של החברה שווים כסף רב רק כאשר מדובר ב'עסק חי' תרתי משמע וכאשר הם מסיימים את חייהם בצלחת ולא כתוצאה מחסור במזון ובטיפול שוטף.
בבקשה נרשם כי העובדים, להם חייבת החברה למעלה מ-665,000 ש"ח מבקשים למנות את רו"ח אוריאל להב כמפרק זמני אשר יפעיל את חוות הגידול עד אשר ימצא לה משקיע או רוכש.
חברת שיאור מרין, הוקמה בשנת 1994 ובמשך 5 שנים פיתחה באילת (בשיתוף המכון לחקר ימים ואגמים באילת) שיטת חקלאות ימית חדשנית לגידול חילזון ימי נדיר - 'האבלוני', אשר משמש למאכל וקיים לו ביקוש, במחירים גבוהים, במספר ארצות במזרח הרחוק.
באי כוח המבקשים מציינים כי עקב היותו חילזון נדיר, הוא הוכרז כבעל חיים מוגן, ובאזורים מסויימים בעולם אסור לשלות אותו בים הפתוח. עודף הביקוש על ההיצע העלה את מחירו של החילזון בעולם ואת הפוטנציאל הכלכלי הטמון בפיתוח של חברת שיאור מרין.
על-פי הנטען בבקשה, משך הגידול של האבלוני, עד שניתן לשווק אותו, אורך כ 3-4 שנים. החלזונות שגודלו בישראל נשלחו למשווקים במזרח הרחוק וזכו לביקורות יוצאות מן הכלל על איכותם וטעמם.
עו"ד כשר מציין, כי בשנת 2000, עם תום תקופת המחקר והפיתוח, הקימה החברה חוות גידול מסחרית בסמוך למושב מכמורת. במהלך גידול החלזונות במכמורת, נטען כי התברר כי עקב הבדלים ביולוגיים בין אילת ומכמורת, משך הגידול במכמורת צפוי להיות ארוך בהרבה והחברה שהתחייבה לספק את החלזונות החל משנת 2005 אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה.
כתוצאה מכך, בנק לאומי, הנושה המרכזי של החברה, עצר את הזרמת הכספים לחברה. החברה צברה חובות כבדים לספקים כגון חברת החשמל וספקי מזון וחומרי גלם וכן לא שילמה משכורות לעובדים במשך תקופה ארוכה.
לטענת העובדים, בהעדר מימון החברה הגיעה לקריסה מוחלטת, ומרבית העובדים התפטרו, חוות הגידול ננטשה, ורבים ממיליון החלזונות הגדלים בחווה מתים מדי יום כתוצאה מחוסר מזון וטיפול.
בבקשת הפירוק מציינים עו"ד כשר ווסרצוג כי מעטים המקרים בהם הצורך במינוי מפרק זמני לחברה הינו כה מובהק כבמקרה דנן: "עיקר קיומם של בעלי החיים תלוי בטיפול ואחזקה שוטפים (ובכלל זאת, האכלה, ניקוי, אוורור ותחזוקה שוטפת של מכלי הגידול של האבלוני).
בהעדר תנאים בסיסיים לגידול בעלי החיים בחוות הגידול, יכלה כל מלאי האבלוני ומחקר ופיתוח של שנים ירדו לטימיון". לטענת העובדים בכל יום שעובר מתים עוד ועוד חלזונות ולחברה, ולנושיה, ניגרם נזק בלתי הפיך.
בבקשת הפירוק מציינים עו"ד כשר ווסרצוג, כי מינוי מפרק זמני מפעיל, יוכל לשמור על עסקיה של החברה ועל ציודה כ-'עסק חי' וישנו סיכוי של ממש שבתקופת ההפעלה יימצאו משקיעים שיבקשו לרכוש את החברה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
