הפראיירים הפוליטיים בתקופה זו כולם דורשים את זכויותיהם, ואף אחד לא מוכן להיות פראייר יותר. אנשים רוצים דירות במחיר הוגן ויוצאים להפגנות, מחרימים את הקוטג' ואף מצליחים להוריד את מחירו, הנשים מתנגדות להמשך הדרתן (אף כי אינן מודרות באמת) והמשרתים בצבא נלחמים נגד "חוק טל" כי גם הם אינם מוכנים להיות פראיירים יותר (אך שוכחים את אחוז ההשתמטות האדיר המצוי בחברה החילונית עצמה ואת עצם העובדה שצה"ל לא באמת צריך את כולם).
אז חשבתי לעצמי והגעתי למסקנה שעוד ציבור אחד נשאר מקופח במדינה, כי קיים עוד ציבור במדינה הסובל מהדרה, ולרוע המזל יש גם מי שנהנה מכך בבחינת: "הרצחת וגם ירשת". לציבור הזה קוראים: "ציבור הנמנעים", והם החבר'ה המכניסים באופן סדיר לקלפיות פתק לבן בבחירות, או שאינם מגיעים כלל להצבעה כי אין להם סיבה, הרי כולם מושחתים ומי כבר ישים לב אליהם?
ציבור זה כבר רגיל להתאכזב מכוכבים חדשים וממפלגות צבעוניות הבאות ונעלמות, ואינו מוכן להתרגש אפילו מ
יאיר לפיד, מ
שלי יחימוביץ' כראש מפלגה, מנועם שליט ואף לא מ
ביל קלינטון אם יתגלה פתאום כיהודי ויחליט לעשות עלייה וירצה לרוץ במפלגה עצמאית.
באופן פרדוכסלי, מדובר בציבור שלו פעם אחת יחליט להתאחד הוא יוכל להקים את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, אך לא רק שאין ציבור זה מיוצג, אלא גרוע מכך, אותן המפלגות שציבור זה מזלזל בהן ומוחה נגדן באמצעות ההיעדרות מהקלפי או באמצעות הפתק הלבן, דווקא מרוויחות ממחאה זו מנדטים רבים שאינם מגיעים להן, ואף חלקן מצליחות להיכנס לכנסת בזכותה.
כיצד הדבר קורה מספר המנדטים לכל מפלגה נקבע על-ידי אחוז החסימה המבטיח שני מושבים בנוסף לשאר המנדטים הנותרים מהקולות שקיבלה המפלגה. מספר המצביעים למנדט נקבע על-ידי חלוקת מספר הקולות הכשרים לכנסת (להוציא את הקולות שלא עברו את אחוז החסימה) ב-120 המושבים. את קולות הנמנעים לא סופרים וכך המפלגות השונות משמינות, גדלות וטופחות, כי ככל שישנם פחות מצביעים כשרים כך הערך היחסי של כל מפלגה גדל. לשם המחשה - 40 קולות מתוך 100 מצביעים זה יותר מאותם 40 קולות בדיוק מתוך 200 מצביעים, כאשר במקרה הראשון יש לנו הצלחה של 40 אחוזים ובמקרה השני ההצלחה פוחתת ומגיעה ל-20 אחוזים בלבד, למרות שמספר הקולות התומכים נשאר כשהיה.
מפלגת נמנעים שאלתי את עצמי מה היה קורה לו הייתה קמה מפלגה של נמנעים שראשיה היו מגיעים מהשמאל, מהימין, מהחילונים, מהדתיים ואף מהחרדים, והם היו מתחייבים לפני הציבור באמצעות חוזה הנחתם אצל צמרת עורכי הדין, שלעולם לא יתמכו ולעולם לא יתנגדו לשום חוק בכנסת ובוועדות השונות, פרט לחוק פיזור הכנסת ואף יבטיחו לא להביע דעות אישיות בתקשורת כך שמפלגה שכזו לא תוכל לשמש לעולם כ-כר לשחיתות. הפרה של אחד מחברי הסיעה את התחייבותו תחייב אותו על-פי החוזה בקנס כספי אדיר ובסנקציות נוספות שלא יוכל לעמוד בהן.
אילו קמה מפלגה שכזו וכל בעלי זכות הבחירה היו ניגשים לקלפי, מה היה קורה אז? בבחירות האחרונות מספר הקולות הכשרים היה 3,373,490 מתוך 5,278,985 בעלי
זכות הצבעה. אחוז החסימה עמד על 67,470 קולות והמודד למנדט עמד על 27,246 בוחרים (הנתונים המספריים נלקחו מ"ויקיפדיה").
לפי חישוב שלי, אילו מאה אחוז מבעלי זכות הבחירה היה ניגש לקלפיות ואילו פתק לבן היה נחשב כקול כשר המיוצג בכנסת, אז מספר המצביעים היה כמספר בעלי זכות הבחירה שעמד בבחירות האחרונות על 5,278,985 איש, וכך אחוז החסימה היה גודל כיוון שהחישוב שלו עומד על שני אחוזים מהקולות הכשרים, וכך הוא היה עומד על 105,579.7 איש ומספר קולות למנדט היה עומד על 40134.8333.
במצב כזה כך הייתה נראית כנסת ישראל עם שינויים מינוריים לכאן או לכאן:
קדימה - 18 במקום 28
הליכוד - 17 במקום 27
ישראל ביתנו - 9 במקום 15
העבודה - 7 במקום 13
שס - 6 במקום 11
יהדות התורה - 3 במקום 5
רע"מ תע"ל - 2 במקום 4
האיחוד הלאומי - 2 במקום 4
חד"ש - 2 במקום 4
בעקבות הסכמי העודפים, מצטרפים שלושה מנדטים נוספים בצורה כזו: אחד לישראל ביתנו או לליכוד בשל ההסכם ביניהן, אחד לאחת המפלגות החרדיות ואחד לאחת המפלגות הערביות.
מרצ, הבית היהודי ובל"ד לא היו עוברות את אחוז החסימה והיו נשארות מחוץ לכנסת.
כך היו מתאיידים מהכנסת חמישים וחמישה מושחתים (קרוב למחצית מהנבחרים).
המפלגות שהיו עוברות את אחוז החסימה היו מקבלות יחדיו 69 מנדטים, ולך תקים קואליציה כששמאל תלוי בימין ולהפך. מן הסתם היו נדרשות בחירות חדשות והנבחרים היו מתחילים להפנים שהם צריכים להתאמץ יותר עבור קולותיהם של המצביעים.
טוב, אז קצת הגזמתי... כמובן שלשם המחשה השתמשתי בדוגמה קיצונית ויש לקחת את הכל בפרופורציה, כיוון שלעולם לא יגיעו לקלפיות מאה אחוז מבעלי זכות ההצבעה: נטורי קרתא ימשיכו לעד להחרים, עצלנים ובעלי חוסר אכפתיות תמיד יהיו וגם כאלו שלא יודעים למי להצביע גם כאשר נפתחת בפניהם אופציית ההימנעות לא ייעלמו מהמפה, בנוסף לכך יהיו כאלה שלא יודעים כיצד להצביע וקולם ייפסל, וכמובן שתמיד יישארו הנמנעים הנאמנים שלא יפספסו שום הזדמנות להימנע אפילו ממפלגה הנושאת את שמם.
מה התועלת? 1. מחאה אמיתית. את מקום מושבם של חברי הכנסת למפלגת הנמנעים אפשר לאייש בבובות, כך שנבחרי הציבור יראו תמיד למולם כמה באמת תומכים בהם וכמה הם באמת שווים. והמחאה תישאר לאורך כל הקדנציה ולא רק ביומיים הראשונים שלאחר הבחירות, אז מפרסמים את אחוז הנמנעים.
2. זאת תהיה המפלגה הראשונה שתבטיח וגם תקיים את צמצום מספר המושחתים ממאה ועשרים למאה עשרים פחות מספר חברי המפלגה.
3. מפלגה זו לא תוכל להבטיח לקדם את המדינה אך תהיה היחידה שתוכל להבטיח לא להרוס, ובימינו זה הישג עצום.
4. מפלגה שלא יכולה להזיז דבר בהשתייכות לוועדות השונות ובהצבעות גם אינה נתונה לסחטנות.
5. תהיה לנו דמוקרטיה אמיתית, בה כל מפלגה מקבלת בדיוק את מה שמגיע לה.
6. כאשר מלחמה מתנהלת בין שתי מפלגות אז האחת משמיצה את השנייה. כאשר המלחמה תהיה על כיסאות ריקים ולא יהיה את מי להשמיץ, אז המפלגות וחברי הכנסת יתחילו יותר לעבוד.
7. את התקציבים שאמורים להגיע למפלגה זו כולל חלק מהמשכורות (כי באמת חברי המפלגה לא יעשו כלום), יהיה אפשר בהתאם למצע המפלגה להעביר לקופת המדינה או לארגונים שכל הציבור מכיר בהם ואשר להם יוחלט להעביר תקציבים עוד לפני הבחירות, בידיעת הציבור, כאשר הכל ייעשה בשקיפות מרבית וכך, מבלי לעשות כלום, התנועה החדשה תתרום המון.
למפלגה שכזו קשה יהיה למצוא עשיר מממן, כי לא תהיה לו שום טובת הנאה. אך מה לעשות ובלי כסף אין מפלגה?
אם מישהו חושב שלמרות הכל יש ביכולתו להרים מפלגה שכזו, אז קדימה, שלא יחכה.
