דודו היה אדם נורמטיבי, הוא היה קם כול בוקר בשש וחצי מכין כריכים ל-3 ילדיו, מכין כריך לעיתים גם לאשתו אם הייתה עוד בבית, אשתו אשת קריירה שעבדה בתל אביב המרוחקת כ30- ק"מ ממקום מגוריהם, מעיר את הילדים בסמיכות לשעה שבע מלביש, מזרז מאכיל ומלווה אל מוסדות החינוך, או אז היה דודו הולך אל המשרד בו עבד כרואה חשבון ועובד עד ארבע עת סיימו הילדים את השהייה בצהרונים ....לוקח אותם מביא אל הבית, בודק שיעורים, מלווה אל החוגים, משמש בית חם גם לחברים של הילדים ...ומתכונן לערב שהיא תחזור ....
השיגרה נמשכה גם בעת החזרה של אישתו..היא הייתה מגיעה בסביבות השעה שבע הייתה עוזרת שהיה צורך בקילוח הילדים והכנת ארוחת הערב (בדרך כלל הייתה כבר מוכנה) ולעיתים הייתה מספרת להם סיפור לפני השינה ....אצל דודו ואישתו התהפכו היוצרות מתוך ראייה של היגון כלכלי שמהותו בן הזוג שיכול להרוויח יותר יהיה זה שיהיה המפרנס העיקרי ואילו בן הזוג השני יהיה זה שיטפל בבית .... הגיוני? בואו נמשיך ...במסע שלנו ...
השפלות, מעצרים ואשמת תקיפה
כעמור כמה שנים חל קרע ביחסים בין דודו לאישתו וזו עזבה את חדר השינה המשותף, במשך כ-3 שנים ניסה דודו להבין לקבל ובעיקר לשתוק אך ורק מתוך מחשבה שאולי היא תתעורר יום אחד והם ישקמו את שנקרע, דודו לא הרים מעולם יד על אישתו והצעקות היו סוג של תקשורת הדדית גם אם שגויה אבל בהחלט משהו בו שניהם חטאו. ...יום אחד הגיעה המשטרה אל הבית ודודו נלקח אחר כבוד באזיקים למעצר, הוא הושפל במשטרה על-ידי חוקרת שדרשה שיתגרשו, טביעות האצבע שלו נילקחו והוא הואשם בתקיפה, על סמך החלטת חוקר הוא הורחק ל-7 ימים על סעיף אלימות במשפחה ...
ביום המחרת ביקרה פרודתו בבית המשפט וקיבלה: משמורת (חזקה) זמנית על שלושת הילדים, מזונות של 6200 שקלים (דודו השתכר רק 4500 שקלים בעבודתו).....במשך שבע ימים דודו ראה את ילדיו במוסדות החינוך, הפגישות היו טעונות מצד אחד הילדים לא היו רגילים להיות רחוקים מאבא שלהם כל כך הרבה שעות ביום ומצד שני הם שמעו סיפור בלהות מאימא שלהם ...שהוסיפה וסיפרה "שאבא בחר לעזוב את הבית", הילדים לא הבינו את הדמעות שלו, את התסכול ....
כעבור 7 ימים דודו חזר לבית והחיים נימשכו כאילו כלום לא קרה 6 חודשים ...ואז עוד תלונה שלא היה בה שום דבר (הקודמת ניסגרה מחוסר עניין לציבור) והפעם הרחקה ל-14 יום כולל 7 ימים מעצר בית אצל הוריו בעיר הסמוכה ....כעבור 14 יום כאשר חזר לישוב חיכתה לו המשטרה ...יש לך חוב להוצל"פ של קצת יותר מעשרת אלפים שקלים הודיעו לו יש לך לשלם או שאנחנו עוצרים אותך ...אבל אני לא מרוויח מספיק כדי לכסות זאת היא לוקחת את כול המשכורת שלי ו....דודו הובל למעצר שאזיקים על ידיו הילדים כבר שתקו ...הגדולה חיבקה וחייכה בעצב ושני הקטנים יותר ביקשו שיביא להם מתנה מסבא וסבתא אליהם הוא בטח הולך (לילדים יש את ההגנות שלהם) ....
כמו דודו יש אלפי אבות בארץ שהפכו בין לילה מאזרחים נורמטיבים לחלוטין לעבריינים מועדים שנעצרים חדשות לבקרים כאשר כול אשמתם היא ....המערכת !!!
לילדים ששני הוריהם יהודיים, הדין החל הוא הדין העברי לפיו האב חייב לשאת בצרכיהם ההכרחיים של הילדים עד הגיעם לגיל 15, כלומר בית המשפט יקבע סכום שרירותי לחלוטין ללא בדיקה ובדיון מהיר ודחוף בגין לונתה של האם על אלימות ומפה הדרך לעבריינות כלכלית קצרה ....אין בי שמץ של רחמים להורים שלא משלמים את שנקבע להם אם יש ביכולתם ...מצד שני רבים במדינה הזו הופכים לנרדפי החוק בגין אי יכולת לשלם את שנפסק להם, כל שכן לתפקד נוכח המצב. כך ואנו מגלים לא מעט אבות שהופכים לסוג של אורח לרגע בחיי ילדיהם מפאת הפחד מהמעצרים והדרך בה הילדים יקבלו את האקט של המעצר, אבות רבים מגיעים למצב של ניכור הורי מלא בגין החוסר בנוכחות שלהם בחיי ילדיהם ומפה הדרך להצגת האב כמי שאינו רוצה בקשר קצרה ....
חייבת להיעשות רפורמה מלאה בכל הנושא הגירושין
- טיפול מהשורש בתלונות שווא ללא משוא פנים ו/או אפליה מגדרית
- ביטול חזקת הגיל הרך וקבלתה של ברירת מחדל של משמורת משותפת
- קבלתה של נוסחה לחישוב דמי המזונות צורכי הילד מול זמניי שהייה ומשכורות יחסיים
- החלתן של תרופות בחוק להורה שלא יקיים את חובתו
- החלתן של תרופות לסרבני וסרבניות גט ואכיפתן ללא משוא פנים
ברגע שחמשת הבסיסים האלו יתקיימו או אז כול מלחמות הגירושין יגמרו בעשירית מהזמן הלוקח היום להתגרש (בלי ילדים כחודש, עם ילדים 4-5 שנים) ומאחר שהילדים לא מהווים פרמטר במלחמה עצמה כל שכן כלי ו/או נקודת לחץ של איש מהצדדים ניתן יהיה לומר שההסתכלות של המחוקק הינה הסתכלות לטובת הילד ..
במצב דהיום ישנה הדרכה גם אם מוסווית להגשת תלונות שווא כחלק ממאבק הגירושין, ישנה הנחייה גם אם מוסווית לדרוש מזונות שאינם עומדים בשום קנה מידה ומפה קביעת מצב דה פקטו, ישנה הנחיה לקיבוע עמדות קרב במקום ..המשך הלאה, את המצב דהיום הינו מצב שגורם לסרטי אימה הולווידים להראות כסוג של כלום מבחינת הסבל שאנשים עוברים , דודו סיים את העניין בדרך הכי פחדנית שאפשר, דודו התאבד...תגידו שלא אשפוט עד שלא אהיה במקומו ושיש עוד 150 אבות גרושים שמתאבדים בשנה ואומר עדיין זו דרך פחדנית בעיני שאני לא מקבל גם אם אני יכול להבין ....להיות נרדף חוק ...זה על גבול איבוד השפיות.
