האשמים: המשפטיזציה וההצפה

הנתון הבולט ביותר בדוח הנהלת בתי המשפט לשנת 2011 הוא המספר חסר התקדים של התיקים שנפתחו: למעלה מ-700,000. זה אומר: תיק אחד על כל תושב ישראל. וזה גם אומר, שהגורמים המובילים ביצירת העומס הבלתי-נסבל הם המשפטיזציה וריבוי עורכי הדין.

אבל לפני כן, הערה אחת על הדוח עצמו: ההפרדה בין בית המשפט העליון לבין יתר בתי המשפט היא מלאכותית ומשדרת גישה אליטיסתית מיותרת. גם ההימנעות ממתן נתונים על אורך ניהול ההליכים בערכאה העליונה אומרת דרשני.

בזבוז זמנו של בית המשפט העליון

כעת ניגש לממצאים. על תופעת המשפטיזציה כבר עמדתי יותר מפעם אחת. עיקרה: התערבותם של בתי המשפט בכל תחומי החיים הביאה לכך, שכמעט בכל צעד ניתנת המילה האחרונה ליועץ המשפטי. זה לא רק מזיק למדינה ולמשק בכללותם, אלא גם גורם לכך שכל דבר מגיע לפתחו של בית המשפט. הפסדת במכרז? תגיש תביעה. יש לך סכסוך עם השכן? תגיש תביעה. קיבלת דוח חניה? לך למשפט. שלא לדבר על ריבוי ההליכים הפליליים, כולל בעבירות קטנות ושוליות.

ריבוי עורכי הדין מביא לכך, שלרבים מהם אין די עבודה ואין די פרנסה. 60,000 עורכי דין על 7.5 מיליון תושבים - זה כבר מזמן שיא עולמי. וכאשר לעורך דין אין ממה להתפרנס, הוא יוזם הליכים מיותרים. שלא לדבר על כך שיש הרבה יותר מדי עורכי דין שאינם ראויים לתוארם, ובשל כך שוגים בצורה גסה בהערכותיהם ואפילו בסוגי ההליכים שהם נוקטים. די להעיף מבט בפסקי הדין שנאלץ בית המשפט העליון לתת מדי יום בבקשות הסרק לדיונים בגלגול שלישי, כדי להבין עד כמה התופעה רחבה וחמורה.

לא הכל שפיט; הטלת הוצאות ועמידה בזמנים

מאחר שאלו הבעיות העיקריות, מכאן גם צריכים לבוא הפתרונות העיקריים. בתי המשפט חייבים, בצורה נחושה ומתואמת, להעביר את המסר שלא הכל שפיט. שאולי תיאורטית אפשר לבוא אליהם עם כל דבר, אבל מעשית - לא הם המקום. ניתן לקוות שאשר גרוניס, הידוע כדוגל בהקטנת התערבות בתי המשפט, יעביר את המסר ויפנים אותו כלפי מטה בשלוש שנותיו כנשיא בית המשפט העליון המתחילות בעוד שבוע. במקביל, על המחוקק להגדיל את השימוש באמצעים המינהליים, כמובן תוך איזון בין צורכי היעילות לבין עקרונות הפרדת הרשויות ושמירת זכויות היסוד של הצדדים.

הצפת מקצוע עריכת הדין חייבת להיפסק. נכון שמדובר בשוק חופשי, אך לכל ברור שלרגולטור מותר להתערב כאשר מתחולל כשל שוק. אין ספק שכשל כזה קיים במקצוע עריכת הדין, והוא פוגע בצורה קשה בכל אזרחי המדינה: בין במי ששוכר שלא מדעת עורך דין חובבני או כזה שינהל הליכי סרק, ובין בכל מי שמחכה בתור חודשים על גבי חודשים בגלל אותם עורכי דין. לכן, יש להקשיח את תנאי הכניסה למקצוע ולחייב את כל העוסקים בו בהשתלמויות תקופתיות שיבטיחו את רמתם המקצועית המינימלית.

גם בתי המשפט חייבים להרים את תרומתם למלחמה בעומס ובסחבת. עליהם להטיל הטלת הוצאות מהותיות וריאליות על מי שנוקטים בהליכים חסרי-שחר, ואף להטיל הוצאות אישיות על עורכי דין הגורמים לסחבת מיותרת. השופטים חייבים להקפיד על עמידה בזמנים, קודם כל שלהם ולאחר מכן של הצדדים, עורכי הדין ואנשי שירותי בתי הסוהר. אין להתייחס בסלחנות לאיחורים ולעיכובים, ואין להתיר לעורכי הדין לנהל את זמנם של השופטים. חשוב מאוד לנהל משפטים ברציפות, משום שכך הם יהיו לא רק יעילים יותר אלא גם צודקים יותר.