|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חכמים ד': חתימת המשנה, על סיפו של התלמוד
|
היכרות עם עולמם של חכמי ישראל ושלבי התפתחות התורה שבעל-פה ● ביקורת לספר "חכמים", כרך ד', מאת הרב בנימין לאו, הוצאת ידיעות ספרים, תשע"ב
|
התורה שבעל-פה, שעברה מדור לדור, היוותה את אחד מחלקי התורה הבסיסיים עליהם נשענה מסורת ישראל אשר נמסרה מימי משה שקיבל אותה בסיני אל אנשי הכנסת הגדולה, חכמים. מאדם יחיד השומע את בורא העולם מדבר אליו ומפקיד בידו את לוחות האבן אשר עליהם נכתבה התורה, ובה המצוות והחוקים, אל אנשים רבים, חכמים אשר עוסקים בה ומחדשים בה.
בחכמים אלו, התנאים והאמוראים, הדורשים את התורה וממשיכים את שושלת מסירתה לבאים אחריהם, עוסק ספרו הרביעי בסדרת "חכמים" של הרב בנימין לאו. חלק זה, אשר עוסק במעבר מן המשנה שהתגבשה אל סיפו של התלמוד, עומד על קורותיהם של חכמי דור המעבר, ונע בין מחלוקות כואבות אל רבנים ותלמידיהם.
רב ושמואל
הכרך אשר נפתח בדמותם של ממשיכי רבי יהודה הנשיא בהנהגה, זו התורנית וזו הקהילתית, מנתח את דמויותיהם על-פי המקורות השונים. סדרי ההנהגה, מחשבות ודעות יוצרים פסיפס שלם של מערכת ההגות היהודית בזמן שלטון הרומאים.
כרך זה עוסק בדמויותיהם הרב-גוניות של רב, אשר עולה מן הארץ לבבל ומקים ישיבה חדשה, ושמואל, חכם ותיק אשר מנהיג את קהילת בבל אשר נוסדה שם עם גלות יהויכין. עד מהרה הם הופכים לברי פלוגתא חריפים, הנעים בין עולמות שונים ודעות שונות, אשר בין נהרדעא לסורא שתי ערים בבליות שנהפכו למרכזי התורה.
רבי יוחנן וריש לקיש
שני חכמים נוספים אשר מוזכרים פעמים רבות בתלמוד הם רבי יוחנן וריש לקיש, אשר התלמוד הבבלי מייחס לדמותו של האחרון שודד לסטים שהפך אחרי מפגש עם רבי יוחנן לאחד מן החכמים הגדולים שהנהיגו את הקהילה היהודית שבארץ ישראל בזמן האנרכיה הרומאית בישיבת טבריה. הספר נחתם במותו של רבי יוחנן, דמות שתחילתה בדוחק ויציאה מעולם בית המדרש וסופה בהרבצת תורה והעמדת היהדות של אותו הדור.
כאשר ממשיכה השושלת אנו מתוודעים אף אל בתי מדרש שונים אשר קמים בארץ ישראל: זה אשר בציפורי בגליל וזה אשר בדרומא. האחרונים היוו בעלי מחלוקת לאחיהם שבצפון. ישנו מעבר של חכמים מבית המדרש האחד למשנהו בעלי ההשקפות האחרות אך המנהגים שונים והדעות אחרות. גם בבבל, שם מתחיל להתפתח התלמוד, אנו עדים לבתי מדרש שונים.
הספר מחולק לשלושה חלקים: האחד בהמשך הדור שאחרי רבי אשר עוסק בבניו וממשיכיו בהנהגה. השני עוסק ביהדות בבל המתפתחת בין שלטון פתוח וחיובי ליהודים בו הסמכות ההנהגתית-קהילתית נתונה בידי היהודים, אשר מוחלף בשלטון שאוטונמיית היהודים בו מופקעת ונתונה לחסדי השלטון הנוכרי. השער השלישי עוסק בשורשי התלמוד הירושלמי. הספר חותם במותם של גדולי הדור שבארץ ישראל - רבי יוחנן, ריש לקיש ורבי אלעזר - ובכך חותם את דור המעבר.
הספר מומלץ לכל מי שרוצה להכיר את עולמם של חכמים ואת התפתחות התורה שבעל-פה ועיצובה.
|
| תאריך:
|
21/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/02/2012
|
|
משה ניסנבוים
|
|
חכמים ד': חתימת המשנה, על סיפו של התלמוד
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קורא בעיון
|
22/02/12 15:14
|
|
"מאפרת את דמותי להיות משוררת" - כך כותבת המשוררת שושנה ויג בספר שיריה "איפה את חיה" (פיוטית, 2009). זוהי, אכן, דרכו של עולם שהמשורר מאפר את דמותו השירית, בונה אותה וצובע אותה בכל חיוניותו. לכל משורר ישנן דרכים משלו לחולל את הקסם המיוחד הקרוי שירה. מנחם מ' פאלק הוא משורר פורה שהוציא לאור מעל ל-20 ספרים, מתוכם לפחות ארבעה-עשר ספרי שירה. מוצדק, אם כן, לברר מהי תמצית הקסם של משורר זה.
|
|
|
|
|
יואב אבני, בספרו "הרצל אמר", מבקש להפוך את אחד מן הניסיונות המעניינים להקמת בית לאומי בארץ ישראל באוגנדה מחלום למציאות. אותה תוכנית שהיוותה את אחת מן המחלוקות בנוגע לשאלת הקמת הבית היהודי, היא בספר כבר עניין מוכרע: באוגנדה הוקמה מדינת היהודים.
|
|
|
|
|
אחרי שנפטר הבעל שם טוב, מחוללה של אחת מן התנועות המשפיעות שקמו בעם היהודי לפני כמאתיים שנה, תנועת החסידות, הרי שהיה צורך בממשיך. את החלל העצום אותו הוריש הבעש"ט מילא תלמידו, המגיד ממזריטש, רבי דב בער, שחולל אף הוא תמורה בתנועה המתפתחת. ממנו ואילך, בדור השלישי של החסידות יתפצלו תלמידיו לעשרות חסידויות ויהוו פסיפס שלהם של דעות ומאפיינים, לעיתים מנוגדים זה מזה באופיים, אך ימשיכו בכך את דרכו של מורם ורבם.
|
|
|
|
|
איש עסקים ויועץ מצליח לחברות בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים מאבד את אשתו במחלה קשה ויוצא לטיול בדרום אמריקה לבדו.
|
|
|
|
|
אולי באחד מן הפרקים המרגשים ביותר, פרק שהוא כולו הספד על יהדותה הנכחדת של מזרח-אירופה בו היה נטוע כל עולמו אשר נחרב עליו, משרטט אברהם יהושע השל בדקדוק רב ובלשון פיוטית נהדרת ומלאת חן את קורותיה של התנועה החסידית ואת אשר ביקשה לחולל ולחדש בעולם כנגד או לעומת הגישה אשר רווחה בקרב יוצאי גירוש ספרד. בסופה של ההרצאה בה ישבו חילונים רבים אף נעמדו כולם ונאמר קדיש.
|
|
|
|
|
