במסגרת ההתקפה הכללית על החרדים ועל הדתיים, דרשו חברי "עיר ללא הפסקה" תנועת אוטובוסים בשבת. הנימוקים שהעלתה אותה הקבוצה מוכרים היטב ושאובים מאותו פטרנליזם המאפיין את ה"נאורים" וה"צודקים" תמיד, שיודעים טוב יותר ממני מה טוב לי ומה טוב לאזרחי המדינה בכללותם.
על-פי רוב לא הייתי מתרגש למשמע אותה הקריאה, כי הרי זוהי קריאה חוזרת ונשנית כמעט בכל חג ומועד וסתם ביום חול.
אלא היות שאנו, אזרחי ישראל, נמצאים תחת התקפה רבתי אנטי-דתית ואנטי-פלורליסטית, או במילים אחרות, התקפת שמאל קיצוני שבקיצוניים הלוקה אף במעט אנטישמיות מתוצרת מקומית - הפעם החלטתי שהגיע הזמן להגיב.
ובכן, אני, אזרח חילוני למהדרין, שאינו מקיים תרי"ג מצוות, ואף אינו שומר כשרות ושבת, מכריז בזאת בשמי (ולהערכתי, בשם עשרות ומאות אלפי אזרחים) שנמאס לי.
נמאס לי מאותם עלובי נפש החותרים בכל יום ויום לפרק את המדינה הזאת מכל סממן יהודי. אנו חיים במדינת ישראל, היא מדינת היהודים היקרה לליבי.
נמאס לי מאלה שחושבים כי תל אביב היא בירת מדינת ישראל. לא, היא לא. ואם אתם רוצים שהיא תהיה בירת המדינה, חייבים לחול עליה חוקים וכללים של עיר בירה, כלומר של מדינה יהודית ודמוקרטית. ואתם לא "אזרחי העולם". במילים אחרות, עיר הבירה אמורה וצריכה לייצג את אופי המדינה, את אופי אזרחיה ואת ייחודיותה. ובדיוק כפי שאיש מכם לא ידרוש משומרי בית המלוכה הבריטי להוריד את הכובע שמולבש על ראשם, ואתם אוהבים להצטלם עם אותם השומרים, ומבינים שזוהי המסורת הבריטית, וכך נבנית מסורת וכך בונים תרבות (חזרה רפטטיבית על מעשים למרות שתוקפם פג לפני מאות שנים), כך תפנימו שבמדינה יהודית חייבים להיות סממנים של יהדות. כמו למשל שמירת השבת במוסדות ציבוריים. ואוטובוסים הם ציבוריים להפליא. לא נוח לכם, תתבגרו.
נמאס לי שאנשי השמאל הקיצוני בוכים על הכפייה הדתית בעת שה"קונצנזוס" תמיד תמיד נסוג ונוטה לטובת החילוניות. לדוגמה: חנויות, בתי קולנוע, פיצוציות, מכולות וסופר-מרקטים, מסעדות ובתי קפה, הכל מכל בכל פתוח בשבת - משהו שלא היה מקובל רק לפני 20 שנה. לדוגמה: מכירת חמץ בפרהסיה בפסח מתבצעת ללא הפסקה שנה אחרי שנה, ושוב, זה משהו שלא היה מקובל לפני שנים. במילים אחרות, תפסיקו לבכות, ליילל ולהשמיץ, כשאתם יודעים היטב שה"כפיה הדתית" היא שקר.
נמאס לי שאתם, אנשי השמאל הקיצוני, מעמידים פנים שאתם "אזרחי העולם". אולי מן הראוי להזכיר לכם כי להיות יהודי זה מצב שאליו אתה נולד ואין דרך לשנותו. ואולי ראוי להזכיר לכם שרק לפני כ-70 שנה היה מי שקם והסביר לכולנו, במחיר נורא של 6,000,000 נרצחים, שלאנטישמי המצוי לא אכפת שאתם לא רוצים להיות יהודים, ולא אכפת לו שאתם חושבים שאתם "אזרחי העולם". מבחינתו תמיד הייתם ותמיד תהיו רק יהודים. אז וגם היום. תתבגרו.
נמאס לי מהדאגה המזויפת שלכם, אנשי השמאל הקיצוני, ל"זכויות
האדם", כשאתם לא "שמים קצוץ" על מיליונים שנרצחים ונטבחים ברחבי העולם ונאנקים תחת משטרים דיקטטוריים, ובמקביל אתם רוצים לשלול אותן הזכויות מהחרדים, מהדתיים ומהמתנחלים.
נמאס לי מהדאגה של אנשי השמאל הקיצוני ל"פליטים". כן, לאותם עבדים מודרניים שאתם אוהבים שהם משרתים אתכם במסעדות, מנקים לכם את הבית, בונים לכם את הדירות, ושאתם לא מוכנים שיגורו צפונה מהתחנה המרכזית.
נמאס לי משנאת החרדים המפעפעת בכם.
חנייה באירופה להתעדכנות
נמאס לי מצקצוקי הלשון שלכם ומן ההזדעזעות המדומה שלכם מ"גזענות" ו"הדרה", בעת שאתם לא מוכנים שחרדי אפילו ידרוך בשכונה שבה את מתגוררים, וודאי שלא יתגורר בבניין שבו אתם גרים.
נמאס לי שאתם, אנשי השמאל הקיצוני, מונים בסך-הכל כמה מאות, אולי כמה אלפים, ואתם עושים רעש כאילו אתם מאות אלפים וגם משוכנעים בכך. לא, אתם לא, והגיע הזמן שתפנימו את זה.
נמאס לי שאתם, אנשי השמאל הקיצוני, מנסים להציג את עצמכם כמי שדואגים לחלשים. אתם לא. אתם רק משתמשים בהם ובחולשה הכלכלית שלהם בציניות מעוררת חלחלה, כדי לקדם את האינטרסים שלכם. כן, אתם, שדרני הרדיו ומגישי הטלוויזיה ה"סוציאליסטים", עובדי ההייטק ה"רגישים חברתית", והפרופסורים המכובדים, ה"אינטלקטואלים", שמביאים הבייתה משכורות שיכולות לפרנס בקלות כמה וכמה משפחות חלשות, ואתם אף פעם לא מדברים על זה, ואם מישהו מנסה לדבר על זה, אתם מעמידים פנים נעלבות ומסרבים לדון בנושא.
נמאס לי שאתם צורחים על "כסף שהולך לישיבות", בעת שאתם נהנים ממיליארדי שקלים שזורמים מתחת ומעל לשולחן לאוניברסיטאות, ל"מוסדות תרבות", ל"מכוני מחקר", ל"בתי ספר לקולנוע ואמנות", ל"תיאטרון" וכולי, ואתם בוכים בצדקנות על "גיוס חרדים", בעת שתל אביב גדושה באזרחים צעירים וחוגגים שמתגאים בכך שלא התגייסו והם לא מתכוונים להתגייס. (לא מאמינים לי? תשאלו קצת אנשים במסעדות, בבתי הקפה, ובמסיבות).
נמאס לי שאתם מדברים גבוהה על "קבלת האחר" ועל "הבנה ופתיחות" ועל "קבלת השונה", רק בתנאי שהוא לא דתי או חרדי, או מתנחל, וכל עוד הוא נמצא בצד השני של כדור הארץ, או אולי צפונה מחדרה ודרומה מגוש דן.
נמאס לי שאתם חושבים שהם "פרימיטיביים", וחיים "בימי הביניים", כי הם מכבדים את מסורת אבות אבותיהם, שהם גם אבות אבותי, ושיש להם תרבות לימוד וערכים ששרדו וישרדו הרבה אחרי הטלוויזיה, הדי.וי.די, הבגדים, המסיבות, ההופעות, האמנים (שפתאום מתחילים לגלות את אוצרות התרבות היהודית), תוכניות הריאליטי, וצרור הערכים המזויפים המיובאים היישר מאמריקה, עם חנייה קטנה באירופה להתעדכנות.
וכן, יש לי על החרדים ועל הדתיים ביקורת רבה וטענות לרוב, אבל אני לא שונא אותם, ולא מזלזל בהם. ולמרות הכל, אני רואה בהם חלק מעם ישראל, חלק ממני, ואנשים שווי זכויות, שלדעתם ולעולמם יש מקום, ובייחוד כאן במדינת ישראל, היא מדינת היהודים.
ודרך אגב, אני כחילוני שמח מאוד שיש למדינה סממני יהדות, ולטעמי צריך שיהיו לה יותר, לא פחות. וכן, אני אוהב את החגים היהודיים, אני אוהב את הרעיון שהערים שקטות מעט ביום שבת, ואני לא מתלהב מזה שבחיפה יש תחבורה ציבורית. אז מה?
אני אוהב את הרעיון שילדותַי ילמדו על חגי ישראל וישירו שירים מטופשים, יתחפשו בפורים וידליקו מדורה בל"ג בעומר, ידליקו נרות ויאכלו סופגניות וישבו יחד עם המשפחה בליל הסדר. ואני לא שמח שאימצנו כאן את "וולנטיין דיי" ואת ה"כריסטמס" ואת "סילבסטר", ואני לא מתלהב מהמחשבה שמתי שהוא ילדי ישראל יתחילו לחפש "ביצי פסחא" ויקשטו דמוי אשוח.
ואני גם רוצה שילמדו תנ"ך ותלמוד בבתי הספר הרבה לפני שילמדו את אפלטון, וקרל מארכס, והיידיגר, וקאנט. כבודם במקומם מונח, אבל כך גם כבוד החוכמה והגאונות היהודית. ועצוב לי שביטלו ברוב בתי הספר היסודיים את שיעורי התושב"ע (תורה שבעל-פה) והגיאוגרפיה של ארץ ישראל.
ואני גם שמח לבלות בשבת במסעדה, אבל עצוב לי שמוכרים חמץ בפרהסיה ועושים לחרדים ולדתיים "דווקא" ומתגאים בכך. בעיני זאת לא אידיאולוגיה, אלא עליבות וקטנוניות מצערת.
וכן, אני מאמין שראוי לגייס את החרדים לצבא ולשירות לאומי. אבל אני מבין שחלקם מאמין בלב שלם שלימוד תורה חשוב יותר מאשר גיוס לצבא. וראוי שאנחנו החילונים נבין גם אותם ונפסיק להתייחס אליהם כאל אזרחים סוג ב'.
אני, כחילוני, רוצה לשוחח עימם, להגיע עמם להבנות, גם אם זה ייקח עוד כמה וכמה שנים.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
