בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תחפושות צנועות - יש דבר כזה?
|
איפה הימים ההם בהם התחפושות היו צנועות ויפות, מקוריות, תוצרת-בית, כאלו שמועברות מילד לילד שנה אחר שנה? ● חג הפורים איבד את שמחתו, את קסמו ואת תמימותו
|
יש מצב לתחפושת שאינה כוללת מחשוף עמוק ומיני? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
"בבית הספר העירוני י"ד בתל אביב, החליטה השנה מועצת התלמידים לנקוט בצעד חריג. הוחלט כי חברי מועצת התלמידים יעברו בין הכיתות וימליצו לתלמידות ולתלמידים להגיע בתחפושות מהוגנות בחג הפורים הקרוב שיחול בעוד כחודש". (מיי נט, 25.1.12). עד כמה שידוע לי, התיכון הזה אינו דתי, אך כפי שמסביר יו"ר מועצת התלמידים: "אנחנו חושבים שצריך לשים גבולות לתלמידים על-מנת לשמור על כבוד התלמיד, על הדימוי החברתי שלו, ועל כבוד בית הספר בפרט. חשוב לנו שהאווירה הבית ספרית בפורים תהיה שמחה וחגיגית. התלמידים ייהנו מהיום המיוחד הזה, והמועצה פועלת באופן אינטנסיבי על-מנת לממש את הרצון שיהיה יום כיף וחווייתי. ההמלצה גובשה על-ידי תלמידים, היא אינה הוראה מגבוה ולכן אני חושב שכן ישתפו עימה פעולה". ואולי זה מה שצריכות לעשות מועצות תלמידים. מדי שנה, טקס בחירת מועצת תלמידים - זו ההצגה הכי יפה של בית הספר בעניין של דמוקרטיה ועוד מיני זוטות. רק אחרי החגיגות אנחנו מגלים שמועצת התלמידים עסוקה רק בהפסקה המורחבת שתהיה פעם בשנה ויושב הראש שלה מבלה בעיקר בחדרו של המורה לשל"ח בפטפוטי סרק. בלא מעט מהמקרים, יושבי הראש האלו הופכים להיות גם נבחרי הציבור שלנו, אבל זה כבר עניין אחר. תמימות החג נעלמה לה רק בשבועיים האחרונים אני מקבל יחד עם העיתון את קטלוג יצרני ויבואני התחפושות המובילים. אני נדהם לראות את אופי התמונות והתחפושות שאמורות להיות הלבוש של הילדים שלנו. איך לעזאזל כל תחפושת היא גם תחפושת סקסית? חתולה? שוטרת? לוחמת קומנדו? כולן עם מחשופים עמוקים ומיני שלא משאיר הרבה מקום לדמיון. ואנחנו כהורים גם אמורים לדפדף יחד עם הילדים שלנו בחוברת הזו ולהתחיל לריב איתם על זה... פורים הוא חג מקסים לילדים. פורים הוא גם חג חינוכי. חג צבעוני ומלא שמחה, השקעה ונתינה - לעצמך ולאחר. כשאני מעלעל בחוברת כזו, לא נותר לי אלא להתגעגע לימים שבהם ילדים התחפשו לקאובוי (כובע, אקדח ושפם ממשחת נעליים) וילדות התחפשו לנסיכות. הם תפרו, שיפצו והתאימו את התחפושות למידתם (כי בשנה שעברה היא הייתה אצל בת-הדודה של השכנה) ובעיקר - באמת חגגו את החג הזה. איבדנו את התמימות.
|
תאריך:
|
06/03/2012
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2012
|
|
יוסף קנדלקר
|
תחפושות צנועות - יש דבר כזה?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שרית123
|
6/03/12 14:30
|
|
2
|
|
פעיל במועצה
|
30/03/12 12:49
|
|
הטלטלה שאחזה במרחב הערבי הבליטה את כוחה העולה של קטר ואת מדיניות החוץ הייחודית שאימצה, הכוללת מעורבות אקטיבית במרבית מוקדי הטלטלה באזור. מדיניות זו - עירוב של אופורטוניזם ואמביציה - בשילוב עם עוצמה כלכלית אדירה ונכונות להשתמש בה לצרכים מדיניים, במקביל לחולשתם של מוקדי הכוח העיקריים מתוך האזור ומחוצה לו, מאפשרת את כניסתה של האמירות לחלל שנוצר ואת מעמדה המדיני החדש.
|
|
|
צדק גורי אלפי כשאמר השבוע בתוכנית ההומוריסטית "מצב האומה" כי האפוקליפסה כבר כאן. אחרת קשה להסביר את ההחלטות התמוהות ואת הסיטואציות ההזויות שאליהן נקלע עם-ישראל, שאליהן נקלעת מדינת-ישראל. אצלנו חוגגים שחרור מאסיבי של פושעים, כשאלו שבאמת מגיע להם להשתחרר עוד נרקבים בכלא, מאפשרים פתחון-פה לאנשים שהשכלה וטקט הם מהם והלאה, ומתמהמהים בצורה מוגזמת בכל הנוגע להגנת העורף. כי לדבר על לכסח את האירנים זה נורא קל, אבל לעשות חשבון נפש אמיתי וכנה עם עצמנו - זו כבר עבודה הרבה יותר קשה. אבל לא נורא, בשביל זה תמיד יש את מבקר המדינה.
|
|
|
כידוע לכם, ישנם מוסיקאים גדולים אשר איש אינו מכיר את שמם. ולעיתים צריך לעבור מספיק זמן כדי להעריך את התרומה של מוסיקאי כזה או אחר. אחד כזה הוא המלחין והמתופף של להקת "אחרית הימים" זוהר לוי, אשר היה לו חלק נרחב בעיצוב מוסיקת הרוק הישראלית אשר התפתחה בסוף שנות ה-60, תחילת ה-70.
|
|
|
מאמריו של גדעון לוי מספקים פעמים רבות חומר רב למחשבה. במאמר בעיתון הארץ (26.2.12) תחת הכותרת "אללה הוא לא אכבר בסוריה", מגלה גדעון לוי תובנה חדשה על המשטר הסורי לאחר כשנה של מעשי טבח באוכלוסיה אזרחית. "בשאר אל-אסד, רופא העיניים חובב ההיי-טק, בעלה של אסמה היפה, התגלה כמפלצת", כתב גדעון לוי, ובהמשך המאמר ציין, כי "ישראל אינה במעמד להטיף מוסר לרודנות השכנה".
|
|
|
חופש הביטוי הוא מיסודות הדמוקרטיה הליברלית. ממנו נגזר חופש העיתונות. אולם, כפי שיש זכות על הקניין שמיסודות הליברליזם והקפיטליזם, כך יש גם זכות על הקניין הרוחני. במסגרת העיתונות מדובר בזכות הכותב על מה שכתב, מאמר או מכתב. למרבה הצער, חופש זה אינו מוכר בעיתונות בארץ.יש אומנם עיתונים המגבלים את אורך המכתב או המאמר, אך בכל מקרה לא ניתן לקבל שינויים בנוסח.
|
|
|
|