|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טורקיה מציגה את עצמה כמודל דמוקרטי למדינות 'האביב הערבי', אבל מאבקים בין הממשלה למשטרה וקשרים בין ממשלת ארדואן לארגון הטרור הכורדי מלמדים שלטורקים יש עדיין מה ללמוד על שלטון החוק
|
|
ארדואן. החוק שיזם עלול להפוך לחרב פיפיות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| בשנים האחרונות עימות פנימי חריף בין שירות הביון הטורקי לבין המשטרה הטורקית, לאחר שהתברר כי סוכנים סמויים ששתל הביון הטורקי בתוך 'איחוד הקהילות הכורדיות' (KCK), הנחשב לזרוע האורבנית של המחתרת הכורדית, עסקו בפעילות פלילית רחבת היקף ואף נטלו חלק במתקפות של ה-PKK על האוכלוסיה הטורקית | |
|
|
|
|
נסו לתאר לעצמכם מצב שבו הכנסת מצביעה בעד חוק האוסר על התביעה במדינת ישראל לחקור סוכני שב"כ ומוסד ללא אישור ישיר של ראש הממשלה. נשמע הזוי? אנטי דמוקרטי? מטורף? ובכן, זה בדיוק מה שמתרחש כעת בטורקיה. לפני ימים אחדים העבירה מפלגתו של ראש ממשלת טורקיה, מפלגת 'הצדק והחופש', החלטה בהולה בפרלמנט הטורקי. לפי החלטה זו, תימנע חקירת סוכני מודיעין ללא אישור מראש של ראש הממשלה. מדובר בחקיקה רטרואקטיבית, המתרחשת בשעה ששתי פרשות דרמטיות נחשפות כעת בתקשורת הטורקית ומציבות סימן שאלה ענק על דרכי התנהלותו של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. עניינה של הפרשה הראשונה הוא מגעים חשאיים שניהל בשנים האחרונות משרד ראש הממשלה הטורקי עם ארגון הטרור הכורדי PKK. את המגעים עם המחתרת הכורדית הפקיד ארדואן בידיו של מקורבו, חאקן פידאן, שאותו הוא אף מינה בהמשך לתפקיד ראש שירות הביון הטורקי, ה-MIT. בד בבד עם המגעים, התפתח בשנים האחרונות עימות פנימי חריף בין שירות הביון הטורקי לבין המשטרה הטורקית, לאחר שהתברר כי סוכנים סמויים ששתל הביון הטורקי בתוך 'איחוד הקהילות הכורדיות' (KCK), הנחשב לזרוע האורבנית של המחתרת הכורדית, עסקו בפעילות פלילית רחבת היקף ואף נטלו חלק במתקפות של ה-PKK על האוכלוסיה הטורקית. המתחים גברו לאחר שבעת מעצרים המוניים של פעילים כורדים, דגש ארגון הביון הטורקי מהמשטרה שוב ושוב שתשחרר את סוכניו למרות מעורבותם בפעילות פלילית. המתחים הגיעו לשיאם בראשית חודש זה, פברואר, לאחר שמשרד התובע הכללי באיסטנבול זימן לחקירה בפרשת ה-PKK-KCK את ראש ארגון הביון הטורקי הנוכחי, חאקן פידאן, לסגנו, לשני בכירים נוספים בארגון ולראש שירות הביון הקודם. התגובה של פידאן הייתה מהירה ואכזרית. לא זו בלבד שפידאן התעלם מן הזימון, התובע שהעז הורחק מן החקירה בפקודה. יתרה מכך: פידאן אף דאג שתיפתח חקירה נגד התובע עצמו. במקביל הורחקו מתפקידם ראש מחלקת המודיעין וראש היחידה למלחמה בטרור של משטרת איסטנבול. מאות שוטרים שהיו מעורבים בחקירת הפרשה הועברו לשרת במקומות מרוחקים. שיאו של התהליך היה בשבוע שעבר, כשמפלגתו של ארדואן הגישה לפרלמנט הצעת חוק האוסרת לזמן קציני מודיעין לחקירה משטרתית מבלי שיתקבל אישור מפורש מראש הממשלה. באופוזיציה הטורקית ההערכה כעת היא כי הממשלה הטורקית חוששת מפני חשיפת פרוטוקולים שיגלו את היקף שליטתה ב-KCK - ועלולים לגרום לקהלים רחבים בטורקיה לתהות על מידת אחריותה של הממשלה בשותפות לטרור. לכן האופוזיציה הטורקית סוערת כל כך על המחטף. במהלך הדיון בפרלמנט הטורקי ניסה שר המשפטים להצדיק את החוק החדש בטענה שהיה על הממשלה לנצל כל אפשרות כדי לחתור לפתרון הבעיה הכורדית. אולם הטיעון נדחה בבוז על-ידי מתנגדיו של ארדואן בפרלמנט, בטענה שהמטרה האמיתית של החוק החדש אינה קידום הדיאלוג עם המחתרת הכורדית, אלא מחטף גס המעניק לראש הממשלה ארדואן סמכויות שקיימות רק בדיקטטורות. סמכויות שנועדו לכסות על הקשר שבין הממשלה לבין ה-PKK. החוק החדש אינו סוף פסוק. מבחינת החקירה, זו רק ההתחלה. אם ארדואן לא יצליח לכפות את רצונו על התביעה, השלב הבא יהיה זימונים מחודשים לחקירה ממשרד התובע הראשי באיסטנבול. אלה יועברו אומנם לאישורו של ראש הממשלה ארדואן, בכפוף לחוק החדש, אולם ראש הממשלה הטורקי צפוי לגלות שהחוק החדש שיזם עלול להפוך לחרב פיפיות. ארדואן צפוי בקרוב למצוא את עצמו תחת אש צולבת מכיוון התביעה, אם ידחה את הזימונים, ומכיוון קהילת המודיעין הטורקית, אם יאשר אותם. לא קל, במיוחד למי שבחודשים האחרונים עבר שני תהליכי התערבות כירורגית במערכת העיכול. אין ספק כי המשבר הזה יגרום לארדואן להפריש הרבה מיצי מרה. ואין ספק שבעולם הערבי, כמו גם בוושינגטון ובאיחוד האירופי, צופים כעת בתהליך בעניין רב ואולי גם במעט שמחה לאיד. טורקיה אומנם מציעה עצמה כמודל דמוקרטי למדינות 'האביב הערבי', אולם הדינמיקה הנוכחית מראה שלטורקים יש עוד כברת דרך ארוכה לעבור בכל הקשור למימוש הקונספט של שלטון החוק. |
|
|
|
|
| חוסיין הארמוש הגיע לטורקיה עם משפחתו, שנמלטה מטֶבח בעיירת מגוריה. באוהל שבמחנה הפליטים הוא חיפש דרכים לבנות את ההתנגדות למשטר הסורי. מכיוון שתיפקד כדובר צבא 'הקצינים הסורים החופשיים' המתהווה לאִטו, הוא הפך לדמות מוכרת בתקשורת שצבְאה על מחנות הפליטים. בסוף אוגוסט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. מצלמות האבטחה חושפות חלק מהסוד | |
|
|
|
וכאן אנו מגיעים לפרשה השנייה, המקפלת בתוכה דרמה אנושית ופוליטית. גם כאן מדובר בחשיפה נדירה של פרשה אפלה במיוחד, שלא הייתה רואה אור יום אלמלא ההתנגשות בין המשטרה לבין שירות הביון הטורקי. לפני חודש הוציא התובע הראשי של אזור עדאנה שבדרום טורקיה צווי מעצר לחמישה חשודים בפרשת חטיפתו של קולונל חוסיין הארמוש. הארמוש, קצין בצבא הסורי הנמנה עם מייסדי צבא הקצינים החופשיים הסורים, נחטף בחודש ספטמבר האחרון ממחנה הפליטים שבו שהה על גבול טורקיה-סוריה והוסגר לידי הממשל הסורי. ההפתעה הייתה גדולה כאשר התברר שעם החשודים בחטיפה נמנה ראש המרחב האזורי לשעבר של שירות הביון הטורקי, ה-MIT, שזוהה רק בראשי התיבות של שמו, א"מ. ארבעת החשודים האחרים בפרשה הם סגנו ופקודיו. סעיפי האישום שהוצגו לבית המשפט היו "שלילת חירותו של אדם" ו"ריגול פוליטי". א"מ, מתברר, היה בתפקיד עד לאחרונה. ככל הנראה, הוא פוטר מהארגון שבו עבד שנים רבות בניסיון של הרגע האחרון להרחיק את חשיפת הארגון. בטורקיה מוטל על הפרשה חיסיון, אולם פרטים רבים כבר דלפו ולא יהיה אפשר להסתירה עוד. חוסיין הארמוש הגיע לטורקיה ביוני 2011 עם אחיו, אשתו וארבעת ילדיו מהעיירה ג'יסר א-שורור, שם טבח הצבא הסורי בתושבי העיירה טבח המוני. בימים הראשונים להגעתו התגורר הארמוש באוהל במחנה הפליטים אלטנוזו שעל גבול טורקיה-סוריה, והחל בחיפוש דרכים לבנות את ההתנגדות למשטר הסורי. האפשרויות שעמדו לפני הארמוש היו מוגבלות בגלל מחסור באמצעים ובעיקר בשל היעדר חופש תנועה. הטורקים הגבילו מאוד את תנועת הפליטים מחוץ למחנה, מחשש שעם זרם הפליטים יסתננו לטורקיה גם סוכני המוחבראת הסורי. עד מהרה פינה החשש הראשוני את מקומו לרצון לשלוט על צבא 'הקצינים הסורים החופשיים', ולקדם את השאיפות הפוליטיות-אסטרטגיות של טורקיה. מכיוון שהארמוש תיפקד כדובר של הצבא המתהווה, הוא הפך לדמות מוכרת בקרב התקשורת המקומית והבינלאומית, שצבְאה על מחנות הפליטים. ואז, כאמור, ב-29 באוגוסט 2011, נעלם הארמוש כאילו בלעה אותו האדמה. החשש לחייו של הארמוש היה גדול. המשטרה הטורקית שהוזעקה על-ידי משפחת הארמוש בשעות הראשונות להיעלמותו פתחה בחקירה נמרצת, אולם הגיעה למבוי סתום. בניסיון לאתר את הארמוש, הם עקבו אחר האותות ששלח הטלפון הנייד שלו, אולם בדיעבד התברר כי הייתה זו הטעיה, וכי האנשים שחטפו את הארמוש העבירו את הטלפון הנייד שלו לרכב שנסע בכיוון אחד, וגרמו למשטרה לעקוב אחריו בעוד הארמוש נלקח לכיוון אחר. המשטרה והמשפחה נותרו בעלטה מוחלטת. הנחת היסוד הייתה כי הארמוש נחטף לסוריה. אולם בידי מי? ואיך? לא היה להם מושג. החשד הראשוני נפל על סוכנים סורים שהסתננו לטורקיה, אבל כבר אז, בשיחות עם פעילים סורים, עלתה ההערכה כי העניין אינו כה פשוט וכי הארמוש נחטף, ככל הנראה, על-ידי קצינים ממוצא עלאווי בשירות הביון הטורקי, MIT, המזדהים עם שלטון בשאר אסד בדמשק, והם שהסגירו אותו לממשל הסורי. על פניו, הטענה נראתה מופרכת, משום שבין אנקרה לדמשק שררו אז מתח ועוינות גלויים. אולם הפעילים הסורים דבקו בעקשנות בעמדתם. מאוחר יותר אכן התגבשה הערכה שהארמוש נחטף על-ידי אנשי MIT והועבר לידי המודיעין הסורי בתמורה להסגרתם של תשעה מאנשי המחתרת הכורדית המבוקשים בטורקיה. על-פי דיווח אחר, הארמוש הוסגר לסורים תמורת שחרורם של שלושה קציני MIT. ואז הגיע אות חיים מהארמוש. שבועיים לאחר חטיפתו, שידרה הטלוויזיה הסורית ראיון עם הארמוש שבו התוודה על "פשעיו" נגד השלטון הסורי ועל "פשעי" העריקים מצבא סוריה. זו הייתה הפעם האחרונה שבה נראה הארמוש. מאז, למרות הפניות הרבות, לא נתן הממשל הסורי שום אות חיים מהארמוש, גם לא מילה לגבי מקום הימצאו או מה עלה בגורלו: אם נשפט, נכלא או הוצא להורג. גורלו נותר בגדר תעלומה.
|
|
קלפי מיקוח של אסד ביום פקודה
|
|
|
|
|
|
| כאשר הבינו ב-MIT כי המושל של אזור הטאי אינו מתכוון להניח לחקירה, הם שלפו את התותחים הכבדים. ראש ה-MIT, חקאן פידאן, הגיע לביקור מפתיע. סיפור הכיסוי של פידאן, למקרה שהעיתונות תרחרח יתר על המידה, היה כי הגיע לשטח במטרה להזהיר את המושל מפני נוכחות של מרגלים ישראלים וצרפתים באזור הגבול הטורקי-סורי | |
|
|
|
המשפחה שבטורקיה לא זנחה את מאמציה לברר מה עלה בגורלו, כיצד נחטף לסוריה ועל-ידי מי. כל אותה עת, כאמור, שבה ממשלת טורקיה והכחישה כל קשר לחטיפת הארמוש. נקודת המפנה בחקירה הגיעה כאשר אשתו של הארמוש פנתה למרות ההכחשות למושל המחוזי של אזור הטאי, שבו שוכן מחנה הפליטים, בבקשה לחקור את היעלמותו המסתורית של בעלה. היא סיפרה למושל כי לבעלה לא הייתה דרך לצאת מהמחנה בכוחות עצמו, מכיוון שלא היה לו אפילו כסף בסכום שיאפשר לו לעלות לרכב ציבורי. המושל, שעניינה נגע ללבו, התחייב לה לפענח את התעלומה. ואכן, כאשר נבדקו, ביוזמתו, מצלמות האבטחה באזור המחנה באלטנוזו, הייתה פריצת דרך בפענוח התעלומה. התברר כי הארמוש עלה על רכב אשר לו לוחית זיהוי ששייכת ל-MIT, שאסף אותו מתוך המחנה. בין האנשים שנראו מגיעים למחנה, זיהתה אשתו של הארמוש סוכן של ה-MIT שנהג לבקרו לעתים קרובות, ושוב ושוב הציע להארמוש לקחת אותו לפגישות עם אנשים שיציידו אותו בנשק. באותה פעם גורלית, ככל הנראה התפתה הארמוש להצעה. הוא יצא, ולא שב. בעקבות איתור צילומי מצלמת האבטחה, התקשר המושל למשרדי הנציגות המקומית של MIT, וביקש מהם פרטים על מצבו של חוסיין הארמוש ועל מקום הימצאו. לאחר שלא קיבל תשובות מספקות, החלה המשטרה לצותת לשיחותיהם של אנשי ה-MIT, ותיעדה אותן – כולל השיחה שבה דיווח סגנו של א"מ, שכאמור היה אז עדיין בתפקיד. כך נמשכה החקירה במשך קרוב לחודשיים. כאשר הבינו ב-MIT כי המושל של אזור הטאי אינו מתכוון להניח לחקירה, הם שלפו את התותחים הכבדים. ראש ה-MIT, חקאן פידאן, הגיע לביקור מפתיע. סיפור הכיסוי של פידאן, למקרה שהעיתונות תרחרח יתר על המידה, היה כי הגיע לשטח במטרה להזהיר את המושל מפני נוכחות של מרגלים ישראלים וצרפתים באזור הגבול הטורקי-סורי. אולם המטרה האמיתית שלשמה הגיע פידאן הייתה, כך על-פי התקשורת הטורקית, לנסות לשכנע את מושל המחוז לאפשר לא"מ, האיש של פידאן, להמשיך את עבודתו עם העריקים הסורים במחנות הפליטים. הביקור של פידאן נכשל. באותו שלב, התובע כבר היה קרוב מאוד לזהות את אנשיו של א"מ שהיו שותפים לחטיפתו של הארמוש. כאשר התברר ב-MIT שזה המצב, פוטר א"מ מהשירות. בעיתונות הטורקית העריכו כי א"מ הוקרב לטובת שני בכירים אחרים ב-MIT שנדרשו לחקירה מטעם התובע. השניים, כך על-פי התקשורת הטורקית, ברחו לאנקרה כדי להימנע מהפללתם, ובשבועות האחרונים הסתתרו בתוך מתחם משרדי MIT, בציפייה להעברתו בפרלמנט של החוק שאינו מאפשר חקירת אנשי מודיעין אלא באישור מיוחד של ראש הממשלה – החוק שכאמור עבר בשבוע שעבר בפרלמנט הטורקי. א"מ עצמו נעצר בראשית פברואר, לאחר ששב במכוניתו מסוריה לטורקיה. שם, לכאורה, נמצאו במכוניתו סכומי כסף גדולים שנמסרו לו בתמורה לחלקו בחטיפת הארמוש. התקשורת בטורקיה לא קנתה את הסיפור, וההערכה היא כי מדובר בפרסום יזום של MIT ולפיו א"מ לבדו סרח תמורת בצע כסף, ולא הארגון כולו. הסיפור הזה נמצא כעת רק בראשיתו. ייתכן שבמאבק הזה בין רשויות החוק מצד אחד לבין הממשלה והמודיעין מצד שני, הדמוקרטיה בטורקיה תצא מחוזקת. אבל באותה מידה ייתכן גם ההפך. בעניין הזה רק ימים יגידו. ובכל הנוגע להארמוש, אין לאיש מושג מה עלה בגורלו. מאז הופעתו בטלוויזיה הסורית, שבה כביכול התוודה על פשעיו, הוא נעלם. ארגוני זכויות אדם סוריים דיווחו כי על-פי המידע שבידיהם, הארמוש הוצא להורג בידי אנשי מודיעין חיל האוויר הסורי, אולם בני משפחתו מאמינים כי עודנו חי. טיעון מצמרר, המזכיר את פרשת רון ארד, טוענים כעת בני משפחתו של הארמוש. הם גורסים כי הוא הועבר עם עוד כמאה אנשי הצבא הסורי החופשי שנלקחו בשבי למקום מסתור באירן, שם הם מוחזקים כבני ערובה שישמשו כקלף מיקוח ביום שבו בשאר אסד והשלטון הסורי שלו ינהלו משא-ומתן להישרדותם.
|
|
| תאריך:
|
09/03/2012
|
|
|
עודכן:
|
09/03/2012
|
|
פזית רבינא
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ראיס-פוטין בן מדב
|
9/03/12 20:36
|
|
|
|
2
|
|
רחת לוקום
|
10/03/12 21:36
|
|
|
|
3
|
|
אבי כהן
|
10/03/12 23:31
|
|
2006. עיתונאי ערוץ 2 עמית סגל היה נרגש. לידיו הגיע מידע מעניין במיוחד שנקלט במצלמות האבטחה של מסדרונות הכנסת. סרטי ההקלטה הראו את חברת הכנסת סופה לנדבר חומקת מחדרה של רוחמה אברהם כשעציץ בידיה. קלטות אחרות תיעדו את חבר הכנסת יחיאל חזן גונב את 'המוח' של מכונת ההצבעה ממחסן הכנסת. סגל ניסה תחילה להשיג את הקלטות בדרך המקובלת ופנה אל לשכת המנכ"ל ולשכת היו"ר, אך לשווא. "ניסיתי בכל מיני מקומות ונתקלתי בחומה בצורה", הוא משחזר. ואז הוא נזכר בקיומו של חוק חופש המידע שחוקקה הכנסת עצמה. על-פי החוק, הרשות הציבורית מחויבת לספק מידע בפורמט כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב על-פי הנדרש. תחת ההגדרה 'רשות ציבורית' ניתן למצוא את הממשלה, משרדי הממשלה, יחידות הסמך של משרדי הממשלה, לשכת נשיא המדינה, הכנסת, מבקר המדינה, בתי משפט, בתי דין, רשויות מקומיות, תאגידים, חברה-בת ממשלתית, וכל גוף הממלא תפקיד ציבורי.
|
|
|
|
|
איך אוכפים את כללי האתיקה של התקשורת ומבטיחים שמועצות עיתונות לא יהיו עוד בבחינת גופים נטולי סמכות, מבלי לפגוע בערכים המקודשים של חירות הביטוי וחופש העיתונות? עיתונאים, מו"לים, חוקרי תקשורת וגם פוליטיקאים במדינות דמוקרטיות מתחבטים כבר עשרות שנים בסוגיה זו, ובהצלחה חלקית בלבד. באוסטרליה הוגשה בשבוע שעבר הצעה מפורטת למימוש עקרונות אלה, וכצפוי היא כבר מעוררת מחלוקת עזה.
|
|
|
|
|
הדבר היחיד שהעסיק את בני משפחת גרינשפן בשבת החורפית במרס 2009 היה בת המצווה הקרובה של הבת שחר. ההזמנות כבר נשלחו, השמלה החגיגית הייתה מוכנה בארון ובגן האירועים 'פולגיה' כבר החליטו על התפריט. בשעות אחר-הצהריים, כשבוע לפני היום הגדול הראשון בחייה, יצאה שחר לטייל עם חברתה. הילדות נעמדו בצומת והמתינו לרמזור האדום שיתחלף.
|
|
|
|
|
גולת הכותרת של חגיגות הפורים בתל אביב של ימי ראשיתה היה נשף-בחירתה של אסתר המלכה. כתר המלכות הושם אז על ראשה של היפה בבנות העיר, שנבחרה ברוב קולותיהם של עשרת-אלפים תושביה. משהו בדומה לנשף הבחירה של מלכת היופי דהיום, אם כי להבדיל, כמובן, באלף אלפי הבדלות. וכך, עם כתר מתנוסס לראשה, היא נהגה למלוך על תל אביב עד לחג הפורים של השנה שלאחריה.
|
|
|
|
|
מבין שלושת שמות התואר העומדים לרשותו - שופט בית המשפט העליון, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על שופטים, מעדיף אליעזר גולדברג, בלא היסוס, את שם התואר הראשון. מלשכת נציב תלונות הציבור על השופטים מצביע גולדברג (81)בערגה לעבר נקודה ערטילאית בלשכתו, בכיוון אווירי ישיר למיקום בית המשפט העליון, ועיניו בורקות. בחלוף 14 השנים מאז פרש מבית המשפט העליון ונדד לכס מבקר המדינה ומשם לכיסא הנציב, עדיין חש גולדברג חיבה למעמד השופט.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף  אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
