|   15:07:40
דלג
  שושנה ויג  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
המפגש עם סוטנדטים באוניברסיטה בוורשה [צילום: שושנה ויג]

מרכזי לימוד העברית בפולין 2012

הביקור האחרון בפולין בנוי על נדבכי הביקורים הקודמים. אני חשה שאני צומחת בפולין. כן, כמה עצוב לי לצמוח שם. כל מפגש עם המקום מעלה בי תהיות שמחשבות על העבר ועל ההווה ועל העתיד. זהו אושר עצוב, טבול בגעגועים לעולם שחרב. אני מודה: פולין היא חלק מזהותי
11/03/2012  |   שושנה ויג   |   כתבות   |   שואה וגבורה   |   תגובות

איך שאני לא מסתכלת על המסע האחרון שלי לפולין אני מתרגשת. אולי זה עצוב להתרגש ממסע לארץ שביסודה היא ארץ אנטישמית ועוד מתקיימים בה גילויים אנטישמיים. אפילו אם יהפכו אותי וירצו להוציא ממני את כל מה שהטמנתי בתוכי במהלך הטיול האחרון למחוזות הילדות של אבי ומשפחתו, אשמור תמיד משהו בתוכי. היה מוזר עבורי לשוב לפולין, שהרי רק לפני כחצי שנה ביקרתי שם את בני משפחתי לכבוד טקס דתי שנערך שם.

כל ביקור בארץ אותה מכנה אבי "בית קברות ענקי"- מותיר בי חוויות חדשות. הביקור האחרון בנוי על נדבכי הביקורים הקודמים. אני חשה שאני צומחת בפולין. כן, כמה עצוב לי לצמוח שם. כל מפגש עם המקום מעלה בי תהיות שמחשבות על העבר ועל ההווה ועל העתיד. זהו אושר עצוב, טבול בגעגועים לעולם שחרב. אני מודה: פולין היא חלק מזהותי.

הביקור בפולין – שיא אישי חשוב

ביקורי האחרון הוא שיא חשוב עבורי, בהיותי סופרת ומשוררת ישראלית. יזמתי משלחת של סופרים ומשוררים ישראלים עכשוויים. פניתי לחברים הקרובים שלי במיוחד לבלפור חקק, יו"ר הוועדה לקשרי חוץ באגודת הסופרים העברים, וראה זה פלא, הם הסכימו מיד להצטרף למסע לפולין. ועד האגודה ברך על הרעיון של המשלחת לפולין. בביקורנו האחרון זכינו לחיבוק חם ואוהב של מוסדות אקדמיים, שבהם מלמדים עברית ברחבי פולין. לצד מוסדות אקדמיים, חיפשנו מקומות שבהם עדיין מתקיימים חיים יהודיים.

זכינו לבקר בבית הקהילה היהודית בלודז'. השתתפנו בערב שישי בקידוש ובקבלת שבת בתוך הקהילה החסידית הקטנה המתקיימת בעיר לודז'. קור בחוצות העיר, אך בתוך בית הכנסת הקטן זכינו לקבלת פנים מצד הרב שמחה קלר. בהומור הוא ניסה לברר מנין אנחנו בישראל. כשבעלי סיפר לו שאנו מנתניה הוא אמר לו, שמעתי שזו עיר של פשע. אולי הרב שמחה קלר רואה בשהייה בגולה מצווה גדולה על פני עלייה. אולי היאחזות היהודים בגולה היא מעלה מאוד חשובה. יש אמרה כזאת של חז"ל: "צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרם בין האומות".

הקהילה היהודית היא קטנה ביותר ורוב תפקידיה לשַמר מבנים, אין כמעט מתפללים בבית הכנסת, אבל יחד עם זאת האווירה הייתה חמה וזכינו גם לארוחה חמה בעשרה זלוטה ובנוסף שילמנו כעשרה זלוטה עבור הקידוש. קיימנו מצוות בערב הראשון בגולה, לראשונה בחיי מצאתי בכוחות עצמי את עמודי התפילה בספר התפילה. כמו הייתי צריכה לנסוע עד לבית הקהילה לעמוד בין חברים מישראל כדי להתפלל עם המקומיים. תפארת צילמה אותי באייפון מתפללת. זה באמת, אסור על-פי חוקי הדת. גם ביקשו ממוניקה להזיז את הרכב, שמא ניסע בשבת. הכול כשר בבית הכנסת. ערב שבת בלודז'.

עברית רהוטה בטורון
סרט של בית הספר הגבוה לפילולוגיה עברית בטורון
המפגש בטורון [צילום: שושנה ויג]

זה היה סיור שונה בעבורי, יצאתי עם משלחת קטנה של סופרים. ייצגנו באופן לא רשמי קהילות של כותבים בישראל. האמת, התקבלנו בכל המקומות באירוח ממלכתי. קיבלו אותנו בסבר פנים יפות, בכל המפגשים במרכזי העברית פגשנו פולנים צעירים ששוחחו עמנו בעברית רהוטה. זו הייתה חוויה מיוחדת לגלות שיש המתעניינים בשפה העברית, שפת התנ"ך, השפה הקדושה בעיני הדתות השונות והיא מתקיימת גם בעבור צעירים פולנים. את המפגש הנוכחי בעיר טורון בניתי בעקבות פגישה שיצרתי בקיץ האחרון עם בית הספר הגבוה ללימודי פילולוגיה עברית בטורון. הספרן הראשי זכרייש ווטיק דאג לארגן לכבודנו מבעוד מועד אירוע בעת הביקור במקום.

בבית הספר המפואר ללימוד פילולוגיה בטורון מסיימים השנה מספר סטודנטים תואר ראשון לראשונה בתולדותיו של המקום. כשהגענו למקום קיבל אותנו ווטיק זכרייש עם מצלמתו ובינינו הסתובב נזיר פרנציסקני. הוא נעלם מהר ולא זכינו לראות נזירים נוספים אף שלמעשה הם ממקימי המקום ואף מנהלים אותו. הופענו בפני קהל מקומי שהוזמן מן העיר. האולם היה מלא מפה לפה, ווטיק הספרן תיעד את כל האירוע במצלמה מקצועית.

כל אחד מאתנו סיפר משהו על עצמו ומיכאל רזניק ומיכאל מונטישוויץ תרגמו את דברינו לפולנית. לצד השירים שקראנו בפני הקהל הופיעו עמנו ניצה ושמואל. שמואל משורר בעל עבר של משפטן וניצה ד"ר למתמטיקה עם עתיד של זמרת. הם הוסיפו נופך ארצישראלי למופע של כולנו.

אישי לצד ממלכתי

בכל מפגש עם קהל מקומי הייתה לנו תפארת כמי שהצליחה לשוות למופעים היבט אישי. היא שבה אל הארץ אותה עזבה בגיל עשר. ילדה קטנה שעזבה בחיפזון את ארץ הולדתה, מגלה תובנות בלתי נשכחות באשר לזהותה, והיא שבה עמנו כדי למצוא את מה שאבד לה בחטף עם עליית משפחתה לקיבוץ גבע בארץ ישראל. ובלפור חקק תמיד ידע לשלב סיפורי חסידים לצד שיריו, כיוון שבעיניו פולין היא ערש הולדתה של החסידות. הוא הוציא מתוך תיקו האישי גם מוצגים שקשורים לארץ ישראל, למשל קופת קרן קיימת לישראל שכמעט כבר לא משתמשים בה. וגם דגלי ישראל קטנים על השולחן. כל אחד מאתנו יצא למסע מנקודת מבטו האישית ויחד אפשרנו האחד לשני למצוא את הקשרים שלנו אל המקום.

לפני יציאתנו למסע תרגמנו שיר או שניים לפולנית. המליצו לנו ממשרד החוץ להצטייד בתרגומים ואף סייעו לנו ביצירת קשר עם גופים נוספים בפולין. אין ספק שלמדנו שחייבים להקפיד בתרגום יצירות ספרותיות. קהל לומדי העברית ערני לתרגומים והבחין בקלות רבה בשינויים שערכה המתרגמת לשירינו.

היא ניסתה לעדן את המסרים המופיעים בשירים, ביקשה להתחשב בקוראים ולמעשה פגמה באיכות השירים. למשל ממני ביקשה לשנות את המילה 'שיקסה', ובמקומה כתבה אישה פולניה. את המילים 'גויים רעבים' החליפה לגויים. זה היה שיר ישן שלי שכתבתי בעת שדודי בוריס פיינגולד ז"ל היה חי והתפלל בבית הקהילה בלודז' והיה נראה בעיניי כיהודי האחרון במקום. בכל מקרה אישרתי לה לבצע זאת כי לא ידעתי עד כמה רמת העברית גבוהה בקרב לומדי העברית. וזו הייתה טעות מצדי להאמין למתרגמת. מה גם שכדי לתרגם שיר צריך לנסות להעביר את הלוך הרוח שלו במקצב ובמלל, והיא כנראה לא הצליחה לעשות זאת כי עסקה בעיקר בצנזורה.

זה היה מפתיע לגלות בטורון שקהל השומעים מצליח להבחין בניואנסים כל כך דקים, באשר לתרגום שירה עברית לפולנית. הדבר חזר על עצמו גם באוניברסיטת ורשה. גם מוניקה המלווה שלנו לטיול הצליחה להבחין כשקראו את התרגומים שהם אינם מדויקים והיא כלל לא מבינה עברית. זה היה לקח ענקי עבורי. לא למהר לתרגם סתם. צריך לדעת מול מי לעבוד. בכל מקרה התרגומים סייעו לנו ליצור מפגשים עם מו"ל מקומי.

הסיור ברובע היהודי – קהילות שנעלמו

לא אוכל לתעד את כל מה שעבר עליי במהלך המסע. אחד הדברים המפתיעים שקרו לי התרחשו בקרקוב. יצאתי לסיור ברובע היהודי. אני מסתובבת ומגלה חנויות עם שמות של בעלי מלאכה יהודיים, ולמעשה אין אלה מנוהלים על-ידי יהודים. התפריט כתוב בעברית שגויה, ובכל זאת היה מרגש למצוא את הכתובות.

מה שהחל להשפיע עליי היה כשגיליתי שבבית שבו גר בעבר הרב, הקימו מסעדה ובהמשך כשנכנסנו לבית הכנסת גילינו שהפך למכון לאמנות. איני יודעת מנין צמחה בי החוויה הזאת, הרגשתי שאני נחנקת. בהתחלה צילמתי מעזרת הנשים, רצתי במדרגות ויצאתי החוצה לנשום על הספסל בכניסה לבית הכנסת. בדמיוני חזיתי המוני מתפללים.ילדות וילדים רצים פנימה והחוצה. ראיתי יהודים של פעם והם לא היו לידי. תמונות עלו בתוכי ועולם שלם נפער בתוכי ולא יכולתי לנשום. בעלי אחר כך אמר לי, רק את נחנקת אף אחד לא נחנק. רק את אומרת את המילים האלה. ביקרנו במקומות שאין בהם קהילות יהודיות תוססות.

רצינו לבקר בבית כנסת קטן בקרקוב וביקשו מאתנו כסף. שמואל וניצה כהן לא יכלו לבקר בבתי הקברות כי הם ממשפחות כוהנים, וזה הספיק לנו. הסכמנו כולנו להיות כוהנים ולא הלכנו לבית קברות יותר. היינו רק בבית העלמין של לודז'. בלפור סיפר לנו סיפור חסידי על "יוסלה קמצן קדוש" שקבור בבית הקברות של קרקוב, ונשאר בתחושת החמצה שהיינו ליד בית הקברות ולא חיפשנו את קברו של יוסלה קמצן קדוש.

שיא הביקור – המפגש עם סטודנטים הלומדים עברית
הטקס באושוויץ
המפגש עם הסטודנטים [צילום: שושנה ויג]

הלכנו כמובן למחנה השמדה אושוויץ כי השואה חלק מזהותנו כיהודים: קיימנו טקס מרגש באושוויץ ואחר כך לא יכולתי לסייר בין הביתנים כי שוב הרגשתי מחנק, ולא יכולתי לחזות במראות הנוראים. תמונות הילדים זעקו מן הקירות ואני בחרתי לצאת אל השלג הלבן שהחל לכסות את האדמה, עטף את הזוועה בבוהק לבן. אבל שיאו של הביקור היה עבורי בוורשה באוניברסיטת ורשה נפגשנו עם מניין סטודנטים הלומדים עברית בבניין האוריינטלי. "בניין ללימודים אוריינטליים", כך מבשר השלט, ובו כיתה קטנה ביותר ללימודי העברית.

ד"ר שושנה רונן מרכזת המגמה ללימודי העברית הזהירה אותי מראש לא לצפות לאולם מפואר כמו בטורון אבל שום דבר לא הכין אותי לכיתה הקטנה. אבל אין ספק שהביקור של הסופרים מישראל, יו"ר האגודה לשעבר המשורר בלפור חקק וחבורת המשוררים עמו היה ביקור חשוב מאוד. ישבנו בין הסטודנטים והם סיפרו לנו כיצד הגיעו ללימוד עברית. זה היה החלק המרתק ביותר במסע. גילינו שצעירים מגיעים ללמוד עברית בדרכים משונות. הרי אין כמעט סיכוי לתעסוקה, זה לא מקצוע נחשק לעסוק בבלשנות עברית ואף על-פי כן היו בין הצעירים סיפורים על זיקתם לעברית: כך גילתה לנו אחת הסטודנטיות משנה חמישית שהתאהבה בעברית כיוון שאביה שירת באו"ם ברמת הגולן.

היה מישהו שסיפר שבחר בחוג שרחוק מן העיר לובלין כדי לעזוב את בית הוריו בלובלין. הסיפור המרתק ביותר ששמעתי היה מפיו של מיכאל רזניק ששב לבקר אותי בוורשה. הוא הנחה את מפגש הסופרים בטורון וכמה יפה היה לפגוש אותו שוב בוורשה. הוא סייע לי למצוא משהו שהייתי נזקקת לו, כשנסענו ברכב הוא החל לשתף אותי בסיפור מרגש.

הוא סיפר לי על חוויה שעבר לפני כשבע עשרה שנה כשהיה בדרכו לחתונת אחות של חבר שלו. הוא היה בן חמש עשרה. הוא וחבר הלכו יחד לחתונה בכנסייה ובדרך הציע לו החבר לקצר את הדרך. הוא הסכים ושניהם נכנסו לתוך בית קברות ענקי. אלפי מצבות ועליהן כתובות בשפה שלא הייתה מוכרת לו. הוא נשאר שם שעות וניסה לקרוא את הכתוב על גבי המצבות וכמובן שאחר לחתונת האחות של החבר. זה היה בית קברות יהודי. בית הקברות הגדול ביותר בפולין בלודז'. כל זאת הוא מספר לי בעברית. גם אותנו הוא הגיע לפגוש לאחר שאחת עשרה שנה לא דיבר בעברית עם דוברי עברית, נתיב ספיקינג.

נסעתי ברכב שלו והוא סיפר לי כיצד צמחה אהבתו לעברית. כיצד העניק לו הכומר בכנסייה ספר שהוא בעצמו לא יכול היה לקרוא, וכיצד מיכאל רזניק רכש שיחונים בעברית וגם למד במסלול של ד"ר שושנה רונן באוניברסיטת וורשה. החיים ניתבו את מיכאל לעסוק במלונאות בהצלחה רבה, ואת אהבתו לעברית לא נטש. כעת הגשמנו לו חלום לדבר בעברית ולהתקדם.

נשמה יתרה
בין הסופרים [צילום: שושנה ויג]

מפגש קצר עם מו"ל של נוי סוויט( nowy swiat ) לימד אותנו שניתן לתרגם לאנגלית ולפולנית את יצירותינו. מסרנו למו"ל קמיל ויטקובסקי ולאביו כמה מספרינו ואנו מצפים לשמוע ממנו. אולי הוא יגשים לנו חלום להפוך את היצירות שלנו לבינלאומיות. זה יהיה מפתיע אם דווקא מפולין יבואו לקראתנו ונזכה לתרגומים נאותים. אין ספק שלהוצאה טובה ואיכותית עשויים להיות מתרגמים טובים.

שיאו של הביקור הממלכתי של סופרים מישראל היה בבית אגודת הסופרים הלאומית של פולין במקום מכובד ובמבנה מרשים שוכן בית הסופר. קיבלו אותנו כמה סופרים מקומיים וישבנו עמם לשעה קלה במסעדה מפוארת הנמצאת באותו בניין. תומאש פיגון נספח התרבות שימש לנו כמתורגמן. כאן לא יכולנו לדבר בעברית אלא בינינו לבין עצמנו. הסופרים המקומיים גילו עניין בהמשך הקשר עם אגודת הסופרים העבריים. הסופרים שעימם נפגשנו:

נשיא האגודה - יאצק מוסקבה, אוצר מוזיאון הסופרים- בוגדאן באראן, מנהל מוזיאון הסופרים- יאנוש אורדווז, משוררת פרופ' אנה נאסוובסקה ואחרים. סיפרו על סופרים שביקרו במקום, העלו את שמה של מרגלית עקביא, של אהרון אפלפלד ואחרים. זה היה מפגש חשוב ביותר עבורנו כיוצרים ישראלים, הביקור מקבל ברגעים אלה ממד אנושי של הכנסת אורחים. אנו מתרגשים לפגוש יוצרים מקומיים, לוגמים תה וקפה וחלק אוכלים עוגה. ביניהם יושב סופר פולני יהודי ניצול שואה, פיוטר מטיבלצקי, שניסה לברוח מכתיבה על השואה אך היא חלחלה לתוך כתביו בלא שהייתה לו ברירה אחרת.

עכשיו אני בארץ, חג פורים בעיצומו. נותרו לי תמונות סרטונים. החברים שלי מכאן עדיין מתאוששים מן הביקור בארץ אותה לא מבקרים ככה סתם, תמיד יש משהו מעבר לכל מה שנאמר. ועדיין ישנו. אך הפעם אני חשה שיש שם בארץ הרחוקה ההיא, ארץ הסבל והייסורים של עמי גם מקומות כבית קפה 'תל אביב' בוורשה שמגיש חומוס ופלאפל ואליו לקח אותי מיכאל רזניק כדי להיפרד ממני. ושם פגשתי שוב את מיכאל מונטישביץ ואולימפיה זוג סטודנטים דוברי עברית מטורון. מיכאל הציע לי להצטרף כמורה וללמד אותם בטורון עברית. הוא ביקש ממני להישאר שם עם הצוות האקדמי. ואני עדיין שוקלת את ההצעה שלו. אולי נזיר פרנציסקני ישלח לי ניירות ואישור עבודה להתקבל לטורון...אולי ממשרד החוץ יעודדו סופרים ישראלים לערוך מסעות כאלה לבקר את דוברי העברית בפולין זה חשוב, אני מאמינה שיש בהם משהו מן היהדות. נשמה יתרה.


שלחתי את הכתבה למיכאל רזניק בפולין, הפכנו לחברים ותוך כמה דקות הוא תיקן אותי.

"שלום רב שושנה, קראתי את המאמר שלך ואני חושב שהוא ממש מקסים. ידעתי שלישראלים מסעות לפולין חשובים - אבל לא היה לי מושג שחווייתך הייתה כל כך מרגשת. איו לי כמובן שום דבר להוסיף. רק הייתי רוצה לומר שהסיפור שלי על בית העלמין הוא קצת שונה ממה שכתבת.

הנה הוא:

"זאת הייתה לוויה של אמה של מורה שלנו למתמטיקה - כל הכיתה הייתה צריכה ללכת ללוויה ואני יחד עם חברי איחרנו. קצרנו דרך בתוך בית קברות יהודי שהיה ללא גדר משותף עם בית קברות נוצרי - בבית קברות יהודי ראיתי בפעם ראשונה בחיי אותיות עבריות. באותה רגע הבנתי שבית קברות בעל אלפי מצבות היה צריך להיות עשוי על-ידי תרבות ואוכלוסיה גדולה שכבר איננה. הבנתי גם שאלה אנשים - כל כך רבים - שהיו אולי שכנים של סבא וסבתא ואולי היו יחד איתם בכיתה אחת בבית ספר - תרבות שלמה שאיננה. שאלתי את עצמי שאלה - מה קרה? - שאלתי את עצמי את השאלה בגיל 15 - עד היום (בן 33) לא מצאתי תשובה נכונה.

באותה רגע בבית קברות כעסתי שלא יכולתי לקרוא שמות של שכנים של סבתא. אז למדתי לקרוא עברית. למדתי את זה כדי לקרוא שמות על מצבות. וזה לא היה בלודז, אלא בטומשוב מאזובייצקי - עיר בה נולדתי וגדלתי.

אולי עדיף להדגיש שיש בפולין אנשים (כמוני) ששואה ועובדה שכל העם נשמד ונמחק השפיעה על חייהם - התחלתי ללמוד עברית רק כי יהודים נשמדו - אילו היו חיים ביננו עד היום והשואה לעולם לא התרחשה בטח לא הייתי מתחיל לימודי עברית."


אתמול הכנתי חבילת ספרים בעברית ושלחתי למיכאל רזניק, זו הייתה מתנתי הקטנה להכנסת אורחים ענקית. פולין, אני מקווה לשוב ולהביא אלייך עוד חברים. פולין, עוד אשוב אלייך. את חלק מזהותי.

תאריך:  11/03/2012   |   עודכן:  11/03/2012
שושנה ויג
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מרכזי לימוד העברית בפולין 2012
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
את הגשמעק הגלותי
11/03/12 09:37
2
הניה
11/03/12 15:44
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"אנו דורשים מהרמטכ"ל ומהפיקוד העליון לעצור את הסחף שנוצר ולא להמתין לאירוע הבא", כותבים קצינים ומפקדים במילואים לרמטכ"ל, במכתב שהעבירו אליו. "להפיק לקחים מאסון הנגמ"ש, ולחזק את מעמד ועדות החקירה והתחקיר ככלים אמינים וסמכותיים". המכתב המאופק למדי, שנשלח בעקבות העמדתה לדין של שרשרת פיקוד שלמה בשל תאונה, מרמז לכעס גדול בהרבה השורר בשכבות הפיקוד של יחידות המילואים הקרביות.
10/03/2012  |  יוחאי עופר  |   כתבות
סער סקלי הוא מתמודד בהאח הגדול. סער סקלי לא אוהב את "האח הגדול". סער סקלי לא אוהב ריאליטי. סער סקלי חושב שבריאליטי מנצלים אנשים כדי לזכות ברייטינג. אז סער סקלי נכנס לבית "האח הגדול", כדי לספר לכם שהוא לא אוהב את "האח הגדול". יש שיגידו - תרגיל מבריק. יש שיגידו - מהלך צבוע. ויש (אני) שיגידו - הוא בסך-הכל מקדים את זמנו. לא במובן המהפכני של הביטוי, כי אם במובן המילולי: הוא יוצא נגד הריאליטי שבו הוא משתתף בעודו משתתף בו, בעוד משתתפי ריאליטי אחרים מעדיפים לחכות עם זה עד לסיום התוכנית.
09/03/2012  |  ניב שטנדל  |   כתבות
רשימתו של מארק אדמונדסון במגזין האמריקני לענייני השכלה גבוהה (Chronicles of Higher Education) עוסקת בשאלה עתיקת היומין האם העיסוק בספורט בונה אופי. תשובתו של המחבר, פרופסור לאנגלית וספורטאי משנות לימודיו במכללה, מורכבת. מחד, הוא מודה שהעיסוק בספורט סייע לו רבות בגיבוש קווי אופי מסוימים, ביניהם יכולת ההתמדה, הלימוד וההתמודדות עם האכזבות. מאידך-גיסא, עיסוק בספורט תחרותי גם מספק את הצורך האנושי בתהילה, והחיפוש אחר תהילה גורם לא פעם לאדם להתאכזר ליריב או להתעלם ממנו.
09/03/2012  |  זאב שביידל  |   כתבות
אנו צפויים לימים "נחמדים", בעיקר עם עצירתו של כוכב מרקורי והנסיגה שתחל בתאריך 12.3, זאת בנוסף לכוכב מארס שכבר נמצא בנסיגה.
09/03/2012  |  טובה ספרא  |   כתבות
עיסוק בטלפתיה הוא הלהיט החברתי החדש בארץ. יותר ויותר צצים בה חוגים, שבהם נלמדת ונרכשת תורת התפישה העל-חושית, המשמשת כלי להעברת מחשבות שלא באמצעים המקובלים. החוגים האלה משמשים כמורה-דרך למסרים ולרמזים ונוטלים בהם חלק מ"עמך" ועד לטייקונים.
09/03/2012  |  ראובן לייב  |   כתבות
רשימות נוספות   /   שואה וגבורה  /  מי ומי  
'יורם'  /  לירז מנדל
ביהמ"ש: ועדה רפואית מתנכלת לניצול שואה  /  איתמר לוין
תלמידים מוסקבה הגיעו לסמינר ביד ושם   /  יצחק רביחיא
אז והיום: בעקבות הזמן לפולין  /  רבקה-תפארת חקק
סוף עידן התמימות  /  אבי רט
גם קנדה התאכזרה ליהודים ערב השואה  /  אלעזר לוין, מונטריאול
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il