|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בנחישות וברגישות: הגרסה הדרום-סודנית
|
למה אנחנו חייבים לגרש את פליטי דרום-סודן עם תום תקופת ההגנה הקבוצתית עליהם, אפילו שאני אישית הייתי מעדיף לגרש 700 אנשים אחרים?
|
|
פליט סודני. מדינת ישראל אינה מדינת כל אזרחיה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אין למדינת ישראל אינטרס מיוחד לגרש דווקא את 700 הדרום-סודנים מפה, להפך – הם לא מוסלמים, הם לא בעייתיים, הם לא רבים. גם אין פה אינטרס כלכלי – האוכלוסיה הזאת היא אוכלוסיה יצרנית וברוכה. האינטרס היחידי לגרשם הוא קיום שלטון החוק והריבונות של מדינת ישראל – דבר חשוב מאין כמוהו שעל בסיסו הרעוע מתקיימת פה (עדיין) סוג של דמוקרטיה עם רמה כזו או אחרת של חירויות פרט | |
|
|
|
|
אל תקנו את התעמולה של שוחרי האינטרנציונל הפרולטארי. הם מנופפים בהיסטוריה העגומה של העם היהודי באותה מיומנות צינית בה הימין הקיצוני עושה זאת למטרות אחרות. טקטיקות ההפחדה האלה של השוליים הפוליטיים מעידות על שטחיות התפישה שלהם – שהיא תכונה משותפת (אחת מני רבות) לקצוות הללו.
ישראל חייבת ומוכרחה לקבל פליטים ולסייע להם, זוהי חובתנו המוסרית. ברם אנשים שהתגוררו שנים במצרים אחרי שנמלטו מסודן, אינם פליטים אלא מהגרי עבודה. במשך שנים ישראל השאירה אותם כאן מתוקף הגנה קבוצתית שהמדינה יזמה בעצמה - לא הייתה דרישה כזו של האו"ם ואין כזו - בניגוד להגנה הקבוצתית על המהגרים מאריתריאה שהיא מתוקף הסכמים בינלאומיים. הרעיון היה להגן על אזרחי דרום סודן עד שתקום להם מדינה.
והנה קמה להם מדינה כזאת – והיא אכן במצב לא משהו. שליש מהאוכלוסיה במצב של חוסר ביטחון תזונתי – חלקו כתוצאה מחזרה מאסיבית של אזרחים גולים. יש עימותים מזוינים עם הצפון ועם מיליציות, יש אינפלציה וחוסר יציבות כלכלית, אבל אתם יודעים מה – קצת קשה לקבל ישר את דנמרק. העולם מסייע לדרום סודן בהיקפים גדולים, דרך האו"ם, ארגוני סיוע וקרנות בינלאומיות. אם טובי בניה של המדינה הזאת ינקו דירות ברמת אביב, המצב שלה לא ישתפר.
לקבל החלטה: להחזיר או לא להחזיר
לא לי ולא לאף מחלק מרק טהור-כוונות בגינת לווינסקי יש באמת מושג מה קורה בדרום-סודן. מי שהנושא הזה נורא בוער בקרבו – יכול לנסוע להתנדב שם כמו שעושים הרבה אנשים מרחבי העולם, אלו שלא מפגינים בבילעין – בהתנדבות בדרום-סודן ניתן לעזור ליותר מ-700 דרום-סודנים. ואם רווחתם של פליטים מאפריקה המוכה בראש מעייניו, שיפעל גם נגד שלטונות מצרים שנוהגים בהם בעוינות ובאלימות.
בכל מקרה, כל עוד מדינת ישראל הרשמית וממשלת דרום-סודן החדשה מעוניינות ויכולות להחזיר את המהגרים הללו לארצם, צריך לקבל את ההחלטה הזאת. אין למדינת ישראל אינטרס מיוחד לגרש דווקא את 700 הדרום-סודנים מפה, להפך – הם לא מוסלמים, הם לא בעייתיים, הם לא רבים. גם אין פה אינטרס כלכלי – האוכלוסיה הזאת היא אוכלוסיה יצרנית וברוכה. האינטרס היחידי לגרשם הוא קיום שלטון החוק והריבונות של מדינת ישראל – דבר חשוב מאין כמוהו שעל בסיסו הרעוע מתקיימת פה (עדיין) סוג של דמוקרטיה עם רמה כזו או אחרת של חירויות פרט.
הממשלה מגלה אוזלת יד בטיפול בתופעה
גזענות. ברור שיש גזענות כלפי המהגרים האפריקנים בכלל ובתוכם גם הדרום-סודנים. הם נמצאים בחיכוך גבוה עם אוכלוסיות חלשות בשכונות בהן הם גרים, נתפסים על-ידי אזרחים רבים ככאלו שתופסים מקומות עבודה – שלא בצדק. כן בצדק הם נתפסים כנטל על תשתיות הבריאות והרווחה – אבל האשמה הזאת יותר מוטלת לפתחה של ממשלת ישראל שמגלה אוזלת יד משוועת בטיפול בתופעה ובהשלכותיה, ומטילה את תפוח-האדמה הלוהט הזה אל חיקה של האוכלוסיה הכי מוחלשת שלה - כרגיל מפקירה את האזרח לנפשו, אולי בכוונת מכוון? אזרח שכועס על ה"כושים" בדירה ליד, כועס פחות על יוקר המחיה? המממ...
מדינת ישראל חייבת להיות מדינת חוק. איפה שלא מגרשים מהגרים חוקיים גם מכשירים מאחזים לא חוקיים. אותם ארגוני זכויות אדם שנאבקים למען השארתם של מהגרי סודן נאבקים בחירוף נפש נגד הימצאותם (החוקית) של יהודים בשטחי "המדינה הפלשתינית". האם רק לפלשתינים יש זכות ללאומיות מתגוננת? כמובן שכן, לתפישתו של השמאל הקיצוני.
אותם ארגוני זכויות אדם שנאבקים למען השארתם של מהגרי סודן מחשש לחייהם הם אותם ארגוני זכויות שמגדירים את ישראל בעולם כמדינת טרור מפלצתית, צמאת-דם, מדינת אפרטהייד ומה לא – אם מתבססים על התדמית המעוותת שארגונים אלו מייצרים לישראל בעולם, נראה שהדרום-סודנים יהיו בטוחים בהרבה בדרום-סודן מאשר פה.
ישראל היא לא הפתרון למיליוני אפריקנים
תנו לאנשים האלה צ'אנס לבנות את המדינה שלהם - ישראל לא יכולה להיות פתרון למיליוני אפריקנים, קורבנות האימפריאליזם האירופי. תנו להם צ'אנס לבנות את המדינה שלהם, או תנו להם כרטיס טיסה לאחת ממדינות המערב שמכירות בהם כפליטים. שיעורי-בית: מיצאו כזאת.
מדינת ישראל היא מדינת לאום. היא מחויבת מוסרית לסייע לאנשים בצרה ככל האפשר, אבל היא לעולם לא תהיה מדינת כל אזרחיה, פתוחה לכל ואוטופית. לתת ל"פליטים" כאלה 'פאס' חופשי זה בערך הגיוני כמו להקים מדינה של פליטים יהודים בלב אפריקה – אוגנדה, נניח.
|
|
הכותב בן 34, תסריטאי ואיש פיתוח בטלוויזיה. פעיל בפורום הלאומי ליברלי בליכוד.
|
|
| תאריך:
|
16/03/2012
|
|
|
עודכן:
|
16/03/2012
|
|
רועי עידן
|
|
בנחישות וברגישות: הגרסה הדרום-סודנית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דרור קלינגר
|
19/03/12 17:11
|
|
|
הנה התבשרנו על-ידי גדעון סער, שר החינוך המוצלח, שיוריד מבחינות הבגרות את כל הנושאים, פרט לשלושה. למען הסר ספק, כל העניין הארכאי הזה עם תעודות הבגרות אינו אלא מעמסה מיותרת ויקרה לתלמידים ולהוריהם, מעמסה שאינה מוסיפה דבר.
|
|
|
|
|
ישראל פועלת מזה 50 שנה בתגובה על מעשי טרור במקום למנוע אותם  יובל שטייניץ לא מסוגל לנהל שום דבר, ובתחום המיסים אין הרתעה יש להעניק לבתי המשפט את האפשרות לטפל בעורכי דין השוכחים את חובתם הקשר בין גימנסיה הרצליה לבית הרב קוק לקח בנאלי אך לא מובן מאליו של מסע לפולין
|
|
|
|
|
מזה כמה חודשים מתקיימים בכנסת מפגשים שבועיים, שמטרתם לגבש את הצעת חוק השירה העברית. במפגשים משתתפים אנשי תרבות - ובהם יו"ר אגודת הסופרים הרצל חקק ובכירים נוספים באגודה, כמו גם עשרות מומחים מתחומים רלוונטיים אחרים. הצעת החוק באה לשפר את מצב המשוררים בישראל ואת מצב השירה העברית כאחד. בין היתר, מוצע להקים מועצה לאומית לשירה עברית, בדומה למועצה הלאומית לספורט ולמועצה הישראלית לקולנוע. המועצה לשירה עברית מתוכננת לקבל תקציבים, ולחלקם לפי שיקוליה המקצועיים למשוררים מצטיינים, לאירועי שירה עברית, לכתבי עת ספרותיים, למחקר אקדמי של שירה עברית ועוד. ח"כ אריה ביבי הסכים להתגייס לעניין, ולהעמיד לרשות צוות ההיגוי להצעת חוק השירה את לשכתו, ואת מיטב זמנם של אנשיה. זאת, מתוך תקווה אמיתית כי הצעת החוק תתקבל עוד בכנסת הנוכחית.
|
|
|
|
|
כפי שכתבתי במאמרי הקודם – הטפטוף נמשך. אולי הוא ייעצר ביום-יומיים הקרובים, אבל הבעיה עדיין כאן, לא תעזור כיפת ברזל – המילה האחרונה היא זו שקובעת.
|
|
|
|
|
חג הפסח או בשמו המקראי, חג המצות הוא הראשון מבין שלושת הרגלים, הנחגג שבעה ימים ונמשך על-פי הלוח העברי מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. החג כרוך באירועים משפחתיים כאשר גולת הכותרת הוא ערב החג הראשון הכולל את ארוחת ליל הסדר. במהלך ליל הסדר מספרים על יציאת מצרים על-פי סדר ההגדה של פסח ואוכלים ארוחת ערב חגיגית. תקופת החג הארוכה יחסית, מלווה במפגשים משפחתיים, חופשה מתמשכת ולחצים רבים.
|
|
|
|
|
