|   15:07:40
דלג
  צבי גיל  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

כיכר רבין - הצד השני

מדינת ישראל לא התברכה בכיכרות או ברחבות גדולות והָדוּרות כמו באירופה או באמריקה. הכיכרות ה"היסטוריות" כמו כיכר מוגרבי וכיכר דיזנגוף בתל אביב וכיכר ציון בירושלים נהרסו בתנופת תהליך אורבאני מעוות, והכיכרות החדשות אינן משדרות איזה הוד ורושם כפי שהיינו מצפים על אסתטיקה עירונית בארץ
16/03/2012  |   צבי גיל   |   מאמרים   |   תגובות
כיכר הבימה. הפרחים קבורים [צילום: צבי גיל]

כיכר רבין. החלק הפחות אסתטי [צילום: צבי גיל]

מדינת ישראל לא התברכה בכיכרות או ברחבות גדולות והָדוּרות כמו באירופה או באמריקה. הכיכרות ה"היסטוריות" כמו כיכר מוגרבי וכיכר דיזנגוף בתל אביב וכיכר ציון בירושלים נהרסו בתנופת תהליך אורבאני מעוות, והכיכרות החדשות אינן משדרות איזה הוד ורושם כפי שהיינו מצפים, וביניהם "כיכר רבין", שלה משמעות מיוחדת במינה.

מבין הכיכרות בישראל שניים מתפרסמים מעת לעת ושניהם סמליים מאוד. כיכר השבת בשכונת גאולה בירושלים, וכיכר רבין בלב תל אביב. בראשונה השם ניתן לה כאשר כבר בראשית שנות ה-50' נערכו שם הפגנות של "נטורי קרתא" האנטי ציונית והאנטי ישראלית, ועוד תנועות חרדיות, נגד כול מיני מעשים של החילונים בייחוד בכול הקשור בשבת. במאבק הזה הם ניצחו עוד כאשר לא הייתה להם השפעה על השלטון. כיום הם מצד אחד מכתיבים את אורחות חיינו אבל בצד הכפייה הדתית הם מעלים שם באש פחי אשפה, משליכים אבנים, צועקים "שאבעס" חוסמים רכבים וכיוצא באלה. מה שנקרא "גם מזה וגם מזה", בזכות זאת אומץ השם "כיכר השבת". זאת כמובן לא משדרת "שבת מנוחה".

לעומתה כיכר רבין מזוהה עם עצרות, הפגנות שקטות ומכובדות, עצרות זיכרון, עצרות מחאה המוניות, עצרות למען השלום, עצרות לאומיות ישראליות, מופעי אמנות וכל דבר שיש בו כדי להדגיש את יסוד היסודות של חברה פתוחה. האדם, האזרח. זאת כיכר שבה נרצח ראש ממשלה בישראל, אשר כמו תיאודור הרצל בשעתו רצה להעמיד את הדת, שאותה כיבד - במקום הראוי לה ביחסים בין האדם ואלוהיו, ולא בפוליטיקה. הוא גם האמין בשלום. לכן צעיר דתי לאומני רצח אותו.

אגב, המונח "כיכר" השגור בפינו אינו מדויק. לעתים האקדמיה ללשון שממציאה כול מיני מילים חדשות ,מהן תמוהות ובלתי קליטות, או מנסה למנוע שיגרת שפה, כמו האנגלית באוניברסיטאות, לא המציאה עדיין תרגום לשם square . משום כך גם כיכר הטיימס - Times square וגם כיכר קולומבוס בניו-יורק נקראות בלשוננו "כיכרות", בשעה שה"טיימס סקוור", הוא מרובע ו-Columbus circle היא כיכר. זה אמור גם לגבי Trafalgar square בלונדון שהוא ריבוע ואילו Piccadilly circus היא כיכר.

ולפני שנפנה לכיכר רבין, ישנה בתל אביב כיכר ראויה לאזכור, נכון יותר לדיראון, והיא "כיכר המדינה". זאת אות קין לכול הממסד הישראלי ובראש וראשונה לראשי העיר תל אביב שכיהנו בה מאז הוקמה. אילו למצער היו משחררים לאחו הזה בלב הכיכר הזאת איזה עדר של כבשים- זה היה גם יעיל לצמחיית הפרא וגם לכבשים, וגם משהו מיוחד לנוף. לחלופין ניתן היה להביא קצת כאלה מבית היוצר של קדישמן. לעומת זאת כיכר הבימה נראית כמבטיחה, אם כי היכל התרבות שהיה פעם המרכז, ולא תיאטרון הבימה, מתגמד לנוכח הפיל הלבן של הבימה. לא ברור לי מדוע את ערוגות הפרחים הורידו קומה, שכן פרחים הם לנוי שייראו אותם. ואשר לאותו מונומנט דומיננטי, בית הבימה הוא יפה יותר בלילה כאשר הפנים מואר. אולי זה בכלל משהו סמלי ישראלי. שימו לב אלו שירים המציאו ללילה הישראלי. "מה יפים הלילות בכנען" -של יצחק כצנלסון (לחן ערבי). חיים חפר נטל מנגינה של להקת הזמר הצרפתית הידועה ה"קומפאניון דה לה שאנסון", שם אותה בפי להקת מועדון התיאטרון והצמיד אותה ליפו בלילה: "אין כמו יפו בלילות, אין כמו יפו בלילות"

ככלל, רוב המקומות הציבוריים הללו, בארץ, יפים יותר, כאמור, בלילות, כאשר האורות מאירים אלמנטים יפים והחושך מסתיר אלמנטים מכוערים. כיכר רבין היא יפה בלילות כאשר יש בה עצרות או הפגנות המונים. היא גדולה ומכילה מקום לציבור גדול ומהווה מעין יָמָה שאליה זורמים היובלים מן הרחובות הסמוכים. צילום מן האוויר הוא מרהיב. שכן אין אלמנט מרתק כמו אנשים. כיכר ריקה בלי אנשים היא פוחלץ. כיכר רבין אינה ריקה ואין לה דימוי כזה. אבל חסר בה משהו. הדבר המרשים ברחבה היא אנדרטת השואה של יגאל תומרקין. סביבה יושבים אנשים, יונים נאספים, לא כמו בסן מרקו, אבל די כדי שילדים וקשישים ישליכו להם פרורים. אנשים באים אליה, לבד , עם ילדים או כלבים, והיא נעימה לטיולים. כלומר היא כיכר ערה, בעיקר בשבתות. אבל מלבד זאת היא לא שובה עין. בניין העירייה אומנם קצת מורק, לא בדיוק בצורה מושכת, אבל בכול זאת. מה שאין כן הבניינים מסביב. אני חייב לומר שבצילום הם נראים טובים יותר מאשר במקור, דבר די שגור בפלקטים תיירותיים.

תל אביב היא מטרופולין בכול מובן שהוא. היא לא הייתה כזאת לפני שני עשורים, גם אם האוכלוסיה הייתה קצת גדולה יותר.היא מטרופולין בינלאומי ואכן עיר ללא הפסקה, שלא אפריז אם אומר שאין דומה לה בשום מקום בעולם. וזה מחייב אותה, לא רק ברכבת תחתית, שהעדרה הוא בכי לדורות אלא גם בשכיות חמדה. בכרך, אלה שדרות וכיכרות. כיכר רבין היא המפורסמת בהן.

אסתטיקה - מילה גסה

הערתי על כך באי אלה מרשימותיי, כי המינהל המוניציפאלי הישראלי אינו מצטיין באסטטיקה. ואם הוא לא עוסק בתחום הזה, התושבים וודאי שלא , מכול מקום לא במטרופולין. זאת אכן נמדדת בשכיות חמדה או במבנים חדישים שהם יפים וכאלה שהם חג לעין. אבל לא רק. אמת המידה, סימן ההיכר - הם הרחובות, הבתים, המרווחים שבין הבתים והעזובה שמציצה מאחורי אלה. זה נראה מוזנח, מלוכלך, מטולא, מרוח פה ושם בגרפיטי מכוער.

כאשר אני מתלונן על כך בפני אדריכל ידוע, בונה ערים, יליד תל אביב שמכיר יפה גם את המבנים וגם את מבני הביורוקרטיה (ואדריכל שלא מכיר את אלה, מוטב לו לפנות למקצוע אחר) הוא מגיב על כך בראייה היסטורית, משל מדובר היה באיזה שליט תרח סנילי שביום מן הימים ימות. הוא טען כי בסופו של הדבר עם השנים, כול הבתים הללו שאני מזכיר יהיו היסטוריה. יהיו בתים אחרים, רחובות אחרים וכול המראה יהיה שונה. זה ללא ספק תרחיש נכון. אך מה לעשות שבכול העולם התהליך הזה הוא עניין של זמן ותלוי בעשרות גורמים, ציבוריים ופרטיים,ובישראל הוא מסובך עשרה מונים.

יחד עם כול זאת, ראש עיר ראוי ובעל מרץ ותושייה, כמו ראש העיר הנוכחי של תל אביב רון חולדאי, שעושה דברים רבים ל",שיפור פני העיר" אלה לא ניכרים ברחובות הרבים בעיר. חזיתות הבתים, הרחובות,הסמטאות, המעברים, המדרכות (בעיקר בדרום העיר שזאת בכלל עיר אחרת שלא חוברה לה יחדיו). לעתים קרובות אני עובר ברחוב המלך ג'ורג' ולבי מתמלא נוסטלגיה לתקופת היותי ילד כאשר טיילתי ברחוב שבעיירה בפולין. אילו הדבר תלוי בי לא הייתי נוגע ברחוב תוסס ומרתק זה, על מה שיש בו, שכאמור נראה כלקוח מעיירה במזרח אירופה במאה הקודמת. זה רחוב היסטורי, והבניין הגבוה של בית ז'בוטינסקי באמת נראה כמו אגודל נפוח. אבל הייתי צובע קצת, ממרק קצת, משָלֵט קצת, מעטר קצת את חנויות הגלנטריה ויש לנו רחוב לתפארת שאומר לנו משהו גם בשפה של היום. בדיוק כמו בערים רבות בדרום אירופה, באיטליה, בצרפת , בספרד, ביוון, אשר שימרו את העבר אבל בצורה אסטתית. מה לי הדקלים היפים שנטעו באבן גבירול בשעה שמראה רוב הבתים שניצבים בצדדים - עלוב למדי.

חשוב לציין כי בעידן החדש, בניגוד לעבר, רוב הדירות מושכרות לא מכוח דמי מפתח, כאשר לבעלים בקושי היה כסף להחזיק את הבית, גם בעליבותו, אלא מושכרים על-ידי אנשים פרטיים. משקיעים, או אלה שיש להם דירה נוספת או יורשים. הצד השווה שבהם הוא שהם לא מפסידים כסף אלא מרוויחים. והם אלה, ולא הדיירים שמשלמים שכר דירה גבוה, שהיו צריכים לתחזק ולשמור על חזות תקינה של הבית והפרוזדורים או חדרי המדרגות שבאחרונה משמשים בין היתר להחניית אופניים. ואם הם לא עושים זאת העיירה חייבת לכפות זאת עליהם. לא בעוד חמש שנים אלא תוך שנה. באירופה בעלים של בתים מוזנחים נקנסים.

ולקראת סיום סיפור קטן. לא סיפור חלמאי, אלא סיפור תל אביבי. אני לא יודע אם זאת מחלקת הגננות או המחלקה לשיפור פני העיר. יום אחד מרוקנים ערימה ענקית של חול מול הבית שבו אני גר,שצופה לגינת חיסין. אחרי שפרקו את החול בא דחפור ופיזר את החול באיזה מקום בגינה או בשוליה. לא ברור לי מדוע הובאה כמות ענקית כזאת שרובה נותרה ללא שימוש מקומי. אבל לפינוי הערימה הובאה מעין מכולה פתוחה לשינוע חומרי בניין ופסולת והוצבה ממול. הדחפור, לאחר שסיים את העבודה בגינה, העביר את כול יתרת החול לאותה מכולה פתוחה. לאחר שהחול פונה עובד אחד ניקה במטאטא ובכף את השאריות,ולא נודע שהייתה פה ערימה של חול. למחרת בא רכב גרר שהרים את המיכל ותוך כדי הרמה ותזוזה נשפכו כמויות גדולות של חול על הכביש ובפתח כניסה לחניה פרטית בגובה של 20 ס"מ .הפעם לא היה איש עם מטאטא לנקות. העבירו עודף חול מצד אחד לצד שני. מי שמפזר בפועל את החול, אלה מכוניות ביציאה ובכניסה לחניה ורכבים עוברים. עדיין נותר מספיק חול בשולי הכביש כדי לטפל עוד פעם במילוי שבילי הגינה. אבל הגינה לא זקוקה יותר לחול. הדיירים לא היו זקוקים לו אף פעם. ככה מתנהלת פה ושם עבודה לשיפור פני העיר.זה דבר זוטא, אבל יש הרבה כאלה שמלמדים על נהלים עירוניים.

כיכר רבין זה סיפור אחר. הבתים אומנם בצדדים לא מצטיינים בהדרם, אבל גם אם אלה שייכים לאנשים פרטיים או לחברות. מן הראוי היה כי העירייה תממן את שיפוצם וחזותם..זאת בין היתר משום שדיירים אלה כבר משלמים בצורה כלשהי בעבור המיקום. הרי ההפגנות והעצרות שנערכות בכיכר לא בדיוק גורמים לשקט ולנחת בקרב דיירי הסביבה.זה הפיצוי שמתבקש מן העירייה. בכך היא גם תייפה את הכיכר כולה. גם אלמנטים שונים בפנים נראים מוזרים ביניהם מעין פרסומת לתיאטראות במסגרת שנת האומנות. אם כבר, ניתן היה להציג משהו יצירתי יותר או להריץ על מסך צילומי ההצגות או להציב מיצגים אחרים כולל פיסול, במקום כרזות דמויי פלקטים. אבל זה חלק מן הסיפור.

כיכר רבין ראויה לטיפוח לא פחות מאשר כיכר הבימה, רק משום שהקימו שם את ה"מוזוליאום" הלבן. הייתה פעם "הבימה", שאיננה עוד. הפינה היפה בכיכר היא דווקא זאת המוסתרת - "גן יעקוב", אחת מפינות החמד הבולטות בכול העיר. כיכר רבין לא נקראה ככה מלכתחילה, לאלה שלא מכירים את תולדותיה. הייתה "כיכר העירייה". אבל עם הפיכתה ל"כיכר רבין". שמה צריך ללכת לפָניה בגאון כמו גל-עֵד הדור, כנושא שמו של ראש הממשלה, רמטכ"ל בעבר, שנרצח בשל רצונו בשלום.היא סמל לדמוקרטיה. בדומה לאגורה באתונה הקלאסית ול"פורום רומנו" ברומא העתיקה. כאן מדובר בעיר העברית הראשונה בישראל החדשה.

פורסם במקור באתר המחבר "זרקור"
תאריך:  16/03/2012   |   עודכן:  16/03/2012
צבי גיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כיכר רבין - הצד השני
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורןנאוה טבריה
16/03/12 16:40
2
מתעב קשקשנים
17/03/12 00:38
3
יוסי אבידור
17/03/12 12:28
4
ירדנה
17/03/12 17:30
5
יובל888
17/03/12 19:28
6
שמעון ש
17/03/12 19:40
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
למעלה ממיליון אזרחים, בהם ילדי גנים ותלמידי בתי ספר שמתגוררים בדרום המדינה, היו כלואים השבוע בבתיהם ובחדרי ביטחון, מחשש של פגיעה ממטחי הטילים ששוגרו מהרצועה לאורך כל שעות היום.
16/03/2012  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
המילה "לחם" מופיעה במקרא כ-300 פעם בעיקר בשתי משמעויות. הראשונה, כינוי לבצק של קמח הבא מחמשת מיני הדגן (והם: חיטה, שעורה, שיפון, כוסמת ושיבולת שועל) הנאפה בתנור ומשמש כמזון העיקרי ברוב ארצות העולם הן לאדם והן לבעלי החיים וקרובים למשמעות זו הם: חלה, עוגה, פת, צפיחית, תופין ורקיק. השנייה – שם כולל של מגוון המזונות למיניהם, וקרובים למילה זו, הם: מאכל, אוכל, כלכלה, טרף, בר, מזון, פרי, צידה ועוד.
16/03/2012  |  ד"ר מוטי גולן  |   מאמרים
המשכן במהדורה חוזרת - מדוע? מה לומדים מאדריכלי המשכן בצלאל ואהליאב? ומה פשר ההופעה הסדרתית של השבת? וגם: משה הממונה על הקופה הציבורית על כל אלה ועוד בפרשותינו ויקהל-פקודי
16/03/2012  |  ציפי לידר  |   מאמרים
השבוע קוראים בתורה שתי פרשות, וַיַּקְהֵל ו-פְּקוּדֵי. שתי הפרשות האלו מקבילות לשתי פרשות שקראנו, כל אחת בנפרד לפני שבועיים ושלושה, תְּרוּמָה ו-תְּצַוֶּה שם קראנו את ההוראות שקיבל משה לבניית המשכן וכליו והשבת קוראים על אודות הביצוע של אותן הוראות. זה מתחיל בכך שמשה אוסף את כל ישראל [שמות ל"ה]: [א] וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה ה', לַעֲשֹׂת אֹתָם. בהמשך הוא אומר שני פסוקים, שעניינם הוא השבת ובעזרת השם נספיק לדבר גם עליהם, ורק אחר-כך מתחיל לדבר על המשכן וכליו. [ד] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמֹר. [ה] קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה': זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. נזכיר כי בפרשת תְּרוּמָה הלשון היא [פרק כ"ה]: [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.
16/03/2012  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
אל תקנו את התעמולה של שוחרי האינטרנציונל הפרולטארי. הם מנופפים בהיסטוריה העגומה של העם היהודי באותה מיומנות צינית בה הימין הקיצוני עושה זאת למטרות אחרות. טקטיקות ההפחדה האלה של השוליים הפוליטיים מעידות על שטחיות התפישה שלהם – שהיא תכונה משותפת (אחת מני רבות) לקצוות הללו.
16/03/2012  |  רועי עידן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
שר בישראל העונה לשם דודי אמסלם מתהולל בטברנה באתונה בירת יוון ושרה העונה לשם מירי רגב מטיילת עם הבת בסרי לנקה
אפרים הלפרין
אפרים הלפרין
קטונתי מלהבין לעומק את השיקולים העומדים בפני מקבלי ההחלטות, אך נוכחנו כבר לפחות פעמיים, ב-6 באוקטובר וב-7 באוקטובר שהם טעו מהיסוד בהערכת המצב שלהם    בהקשר הזה אני מבקש לשאול: האם ר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il