המוחים מוחים - ואין כלכלה צודקת

יש דברים שזועקים בכלכלה ובחברה הישראלית, כותבים, מדברים, נואמים, מוחים ודבר לא עוזר עיתונים או עיתונאים מסוימים יחד עם מפלגות או פוליטיקאים מסוימים, יחד עם אינטרסנטים יחד עם פרופסורים מסוימים - מסכלים את המסקנות המתחייבות. מדובר בדברים כה ברורים וזועקים ועולם כמנהגו נוהג. התשובות שניתנות הן מריחה, בלשון עגה "עובדים עלינו" במלים, בתיאוריות, בניסוחים, בתקנות, בכללים - העיקר לא לשנות את המצב.

להלן דוגמאות לדברים האלה:

• שכר חצי או מיליון שקלים לחודש אינו הגיוני - לא מקובל, זה הרסני לחברה. המנהלים מנהלים כוחנית ובסיכון כדי להשיג רווחים, אינם חסים על דבר ,לא על העובדים ולא על הצרכנים וגובים מחירים מונופוליסטיים,.משחיתים את האווירה. באוצר מתנגדים לשינוי בחקיקה - כל נער אוצר ממתין להצעה של פי עשר ממשכורתו הנוכחית.רגולטור שאינו עושה את תפקידו האחרון אף הוא חושב על תפקידו הבא.

סביר להניח שגם מקבלים רמזים תוך כדי כהונה. הצעתה של ח"כ יחימוביץ להגביל בחקיקה את תקרת השכר זכתה לאהדה אך סוכלה בערמומיות באמצעות הקמת ועדה. גם האקדמיה שיתפה פעולה. בהתחלה קבעו מודלים מיובאים מארה"ב שקישרו בין הרווח לתגמול - אז סיכנו את החברות קבעו קריטריונים וועדות - זה מה שהציע השר נאמן ובכך סיכל למעשה את הכוונה. אז יאושר העניין בדירקטוריון, יאושר באסיפה הכללית. הכול יהיה חוקי אבל הרסני.לחברה.

• מסים - מס ירושה קיים ברוב העולם המפותח. אבל בישראל הוא לא טוב כי יתחמקו ממנו, כי זה מס על מס (לא נכון, זה לא על הנפטר זה על היורש, גם מע"מ וגם מס שבח זה מס על מס). אבל מה זה חשוב, העיקר לטעון טענות פסידו - אקדמיות ולמנוע מס חשוב וצודק. מס חברות הורידו. מס מהון שחור לא גבו. מהפכת המחשוב עוד לא הוטמעה במס הכנסה. בכל העולם קיימת חובת דיווח על כל אזרח. בישראל זה לא יעיל, זו פגיעה בצנעת הפרט וכיו"ב תירוצים. בעולם מאמינים לך עד שתופסים אותך שהצהרת שקר ואז מענישים בכל חומר הדין. בישראל למרות גודל ההון השחור לא שומעים על הרשעות ועונשים בשל העלמת מס.

• פנסיה ובתי השקעות - השכר בבתי השקעות גבוה אבל התשואות בקרנות הפנסיה והגמל נמוכות. הסברים יש מכאן ועד הודעה חדשה. עכשיו זה הריביות הנמוכות. כן, אבל מה עם תשואות שליליות? מדוע נתנו האחראים על ניהול כספי הפנסיה אשראי ( אג"ח זה גם אשראי) ללא בטחונות ממשיים? מדוע לא ייצגו בנאמנות, במקצועיות , באחריות ובתקיפות את אינטרס החוסך והעדיפו אינטרס הטייקון או בעל העמדה? בני 30 מתנהגים כאילו הם באמת חכמים. העסק התנהל פחות או יותר מסודר. רצו להפריט וראו מה מה יצא. אם אני מתחייב לחסוך 15 שנה בעצמי, כדי ליהנות ממס אני צריך לעשות זאת דרך בית השקעות. מדוע? בעולם זה אפשרי, אצלנו לא מכל מיני תירוצים.

• תעסוקה - מצב אנומלי גם בתעסוקה. שעור עובדי הקבלן אצלנו מבין הגבוהים בעולם - מדוע? גם שעור העובדים הזרים בין הגבוהים בעולם. מדוע? כי יש אינטרסים. זה רע בטווח הארוך..יש אינטרסנטים. חוסר השוויון בהזדמנות למצוא עבודה זועק לשמים .אך זו זעקה שאין שומעים.

כדי למצוא עבודה, גם בדרגים הנמוכים, נזקק אדם לנטוורקינג - דהיינו לפרוטקציה, קשר של בן משפחה או חברה. נטוורקינג היא מלה לועזית אמריקנית שבאה כדי להכשיר ולכבס את התופעה. הגדילו לעשות כשבמקומות עבודה בקשו מהעובדים שימליצו על בני משפחותיהם/חבריהם לעבודה. אף אחד אינו חושב על בן שכונה או עיירה מרוחקת נעדר הקשרים - כיצד ימצא עבודה, איזה סיכוי יש לו להזדמנות שווה. זה נכון אגב לגבי חרדים וערבים.יוצא מכלל זה הוא השירות הממשלתי, שם יש לפחות מכרזים וועדות איתור.אבל לא במקומות העבודה של החברות הציבוריות..

• הפרטה - היום ברור שתוצאת תהליך ההפרטה במדינת ישראל היה שמכרו לאנשים פרטיים נכסים מרכזיים וגדולים בזול, נתנו רישיונות וזיכיונות בזול לאנשים פרטיים. שידעו להוציא את ההשקעה שלהם ולהישאר עם הנכסים. אם על-ידי מכירת נדל"ן או נכסים, אם על-ידי העלאת מחיר. השלטון דהר בעניין זה. הציבור לא ידע..חשב כי ההליך הנכון והטוב כי התקשורת טענה וחזרה על זאת כל יום. הכלכלנים נהו אחריהם. הביאו דוגמאות מהעולם.מאנגליה מארה"ב. פרופ' ברוורמן אמר זאת השבוע בגלוי - הפרופסורים לכלכלה לא נהגו כפרופ' ברגלס ופרופ' ברונו ז"ל שהיו עלית בעלי היושרה, ערכיים ובעד כלכלה צודקת. את לקח ההפרטה אפשר היה ללמוד מההפרטה הראשונה של פז ,כשבקופה של החברה היו יותר מזומנים ממה ששילמו לרכישתה. דבר לא נלמד .

• ריכוזיות - ברור שהיא משפיעה לרעה על המשק. הקימו ועדה שלא הייתה צריכה לקום כי מסקנתה ברורה. אך גם בוועדה זו היו חילוקי דעות. רק חבר ועדה אחד היה מוכן ללכת רחוק ולומר שלא צריך בכלל עסקות בעלי עניין. אם יש עסקה כזו, שיעשו אותה לא עם אחרים במשק שאינם בעל העניין. למניעת ניצול לרעה יצרו עשרות כללים והוראות ותקנות ודיווחים ואישורים וישיבות של ועדות - והכול לשווא. רעיון שהעליתי, שהיה פותר את מרבית בעיות השליטה והריכוזיות, היה שמספר הדירקטורים יהיה בהתאם לאחוז האחזקה במניות. רעיון זה - לא זכה להתייחסות כי זה לא מקובל. אבל זה מאד צודק.זה גם מוסרי. אך האם זה מעניין מישהו?

• הגירה - בכל מדינה מתוקנת בעולם יש חוקי הגירה. מקיימים אותם. גם בישראל יש חוקי הגירה, אך משום מה אין מקיימים אותם. רואים את התוצאות בתחנה המרכזית. המדיניות הממשלתית רוצה לעצור את התופעה וראו זה פלא יש חוגים ועמותות "מתקדמות ונאורות" שיוצאות נגד תופעת קיום חוקי הגירה וטוענות שמדינת ישראל צריכה לקבל את המסתננים והמתחמקים שלא כחוק למדינה. סהדי במרומים איזו חוכמה היא זו? נפתח שערים ותוך שנה יזרמו מיליונים מאפריקה ומאסיה .אם לא נשמור על מדינה יהודית יהיה זה סוף הרעיון שלעם היהודי תהיה מדינה שתגן עליו.

איפה יכולת ההשפעה?

כותבים דברים ברורים, מקצועיים, אחראיים - והכול עובר.ועולם כמנהגו נוהג. מה שמשפיע במשהו זהו פתק ההצבעה ביום הבחירות. הצרה היא שבישראל יש גם בעיות ביטחון ואם אתה מצביע חברה וכלכלה, אז אתה מצביע גם עבור ביטחון. זאת חבילה. שלעתים קרובות אינה תואמת תמיד את רצונך במרכיביה.. זה לא חופף. אם אתה יודע מה עמדת הפוליטיקאי בנושא אחד אינך יודע מה עמדתו בנושא האחר, או שהדברים מנוסחים בעמימות כדי להשיג כמה שיותר קולות.

מדוע המצב הנ"ל מתאפשר?

בעיקר כי למפלגות החרדיות והערביות, שמייצגות רבע מהכנסת איכפת רק מהסקטור שלהם ,הנושאים הנ"ל אינם מעניינם, לכן אינם מונעים את המצבים הנ"ל. פוליטיקאים אחרים מנצלים את המצב הזה לטובתם.

כשאני תוהה מה יקרה - הניסיון הישראלי הוא אינו של פיכחון מראש, אלא שהמסקנות נלמדות בדיעבד, אחרי שכולם משלמים את המחיר, לעתים נורא כמו ביום הכיפורים. הוא שנאמר מה שהיה הוא שיהיה. ואולי יהיה טוב..אינשאללה והלוואי..