מועד הבחירות בארצות הברית ידוע - הארבעה בנובמבר. מערכת הבחירות תתחיל ביוני, כשהמפלגה הרפובליקנית תבחר את מי שיעמוד בראשה ואת מועמדה לנשיאות. כאן בישראל אין תאריך לבחירות. אם לא יתרחש צונאמי פוליטי או ציבורי מסוג כלשהו, סביר להניח כי הבחירות יתקיימו לא לפני מארס 2013, כלומר, בעוד כשנה. אבל מערכת הבחירות תיפתח מחרתיים, עם היוודע זהות המנצח בפריימריז בקדימה.
נתניהו שואב את כוחו מהיעדר מפלגה שמהווה אלטרנטיבה שלטונית במחנה השמאל. המפץ שהגה
אריאל שרון פעל כבומרנג נגד המפלגה שהקים. שרון תכנן לחסל את הליכוד ולהקים מפלגה דמויית מפא"י, שתלכד סביבה את המערכת הפוליטית ולא יהיו לה מתחרים. תוך קדנציה אחת בלבד - התנפץ החלום. אם יש מפלגה שמסוגלת לתפוס לזמן מה את מקומה של מפא"י ההיסטורית, הרי זו מפלגת הליכוד.
ציפי לבני לא ניהלה את קדימה כפי שצריכים לנהל מפלגת אופוזיציה שעתידה לחזור לשלטון. מופז הטיל עליה את מלוא האשמה, אבל לא רק לבני נושאת באחריות.
המערכת הפוליטית הישראלית לא בנויה להגמוניה של מפלגה אחת, כפי שהיה אחרי קום המדינה. המשמעות המיידית היא חלוקתה הטקטונית של המפה הפוליטית לשני מחנות. אולי ביום מן הימים החלוקה תהיה לפי ציר כלכלי-חברתי, אבל נכון להיום נשמרת החלוקה המסורתית - לשמאל וימין מדיני. אם הליכוד הוא מפלגת שלטון מרכז-ימין, המפלגה מולו תהיה מפלגת מרכז-שמאל. לא לחינם לבני ומופז מאמצים - באופן מלא או חלקי, בהתאמה - את המצע המדיני של מפלגת העבודה - מדינה פלשתינית על מרבית שטחי יו"ש וחלוקת ירושלים.
עם לבני או בלעדיה, המזל הפוליטי לא שיחק לקדימה. האביב הערבי סגר על תוכניות ההתכנסות למיניהן ועל מסלול המו"מ המדיני לטווח הקרוב. מסתמן כי מערכת הבחירות לא תתנהל סביב הנושא המדיני, ובמישור הכלכלי-חברתי אין לקדימה תעודת זהות כזו של
שלי יחימוביץ', למשל. כניסתו של
יאיר לפיד למערכת, מונעת מקדימה כל סיכוי לשנות לטובתה את יחסי הכוחות.
לבני ניצחה בבחירות האחרונות בקרב על ראשות מחנה השמאל, אך איבדה את הבכורה. אם לא יתחולל שינוי דרמטי במפה הפוליטית, בקדנציה הקרובה יתנהל מחדש מאבק על ראשות מחנה השמאל, כשהמטרה היא לגבש מפלגה שתשמש אלטרנטיבה שלטונית לליכוד.
קדימה של היום שאחרי הפריימריז, לא תחצה את הקו שמפריד בין המחנות. 'קדימה של לבני' תהיה מפלגת שמאל עם קריצה למרכז, מפלגת השבט הלבן עם רטוריקה שמאלנית קלאסית. 'קדימה של מופז' תהיה מפלגת מרכז-שמאל שתכרסם בליכוד, בישראל ביתנו ובשס - אך לא בצורה שתגרום למהפך. ההבדלים בין שני המנהיגים הם אותם ההבדלים בין פרס לרבין - בשינוי הנפח המנהיגותי.
את המאבק על הישרדותה הפוליטית, תנהל קדימה במחנה השמאל. מפלגות מרכז לא שורדות אצלנו.
