ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שולחות (יום ג', 10.5.05) משפחות שכולות מגוש קטיף אשר יקיריהן נטמנו בבית העלמין המקומי, לראש הממשלה אריאל שרון, מכתב נזעם ובו הן דורשות להימנע מפינוי הקברים מהמקום.
במכתב, עליו חתום עו"ד מרדכי מינצר, מציינות המשפחות כי "לאיש אין זכות לפתוח את קברי יקירינו. הקברים אינם חפץ של המדינה". במכתב מציינות המשפחות כי פתיחת הקברים ללא רשות היא מעשה אנטי חוקתי ואנטי מוסרי. תוכנית ההינתקות של רה"מ, נטען, "פוגעת במשפחות פגיעה כפולה - הן פגיעה בכבודם ובקניינם והן פגיעה אנושה, רגשית וחובר אנושית בשל כוונת המדינה לפתוח את קברי יקיריהם ולהעביר הנפטרים לבתי עלמין אחרים.
"הוצאת הנפטרים מקברם על-ידי מדינת ישראל מבלי לקבל את אישור המשפחות נוגד אף את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" נכתב. הם עוד מוסיפים, כי המשפחות השכולות הן משפחות שומרות תורה ומצוות והן נשמעות לרבנים שלהם בעניינים הלכתיים. "על-פי פסיקת הרבנים בעניין זה - אסור על-פי ההלכה היהודית להוציא מתים מקברם", נכתב.
"המשפחות מבקשות להודיע כי הן מתנגדות בכל תוקף לפתיחת קברי יקיריהם ולנקיטת כל פעולה הקשורה בכך ללא קבלת רשותם מראש לכך". נאמר עוד במכתב, כי "הקברים אינם חפץ של המדינה והיא אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה". לדבריהם, פתיחת הקברים תפתח מחדש את פצעי המשפחות ותגרום להן סבל מיותר.
הרצחת וגם ירשת?
במכתב מדגישים, כי רבים מהנפטרים הקבורים בבית הקברות נפלו קורבן לרצח בידי טרוריסטים פלשתינים, "לא די בכך שיתקיים ברוצחים הביטוי 'הרצחת וגם ירשת' בכך שיקבלו את למגוריהם את בתיהם של הנרצחים והנפגעים, אלא שגם יירשו את בתי הקברות בהם קבורים קדושי ישראל".
המשפחות מציינות, כי אף גורם לא פנה למשפחות, לא נשלחו פסיכולוגים, עובדי רווחה או רבנים כדי להכינם להתמודדות עם הנושא. "הטיפול בנושא רגיש זה אופייני לכל היחס המשפיל והמזלזל בתושבי חבל עזה", הם מדגישים.
המשפחות תוקפות גם את המשנה לראש הממשלה, השר שמעון פרס, ואומרות, כי הן תוהות "מדוע המשנה לראש הממשלה, שלפי הפרסומים עוסק בתיאום הקמת כפר נופש למרצחים בבית הקורבנות, אינו יכול לתאם גם את נושא השארת בית הקברות על כנו, תוך שמירה עליו ואפשרות גישה למשפחות להגיע לקברי יקיריהם".
בסיום המכתב נאמר: "מבקשות המשפחות להביע תרעומת על האופן המזלזל, הבוטה וחסר הרגישות שבה הינכם מתייחסים לנושא בכלל ואליהן בפרט", הם מציינים כי "עד ליום זה לא פניתם ישירות למשפחות אשר איבדו את יקיריהם. רוב המשפחות קראו רק באמצעי התקשורת על מכתבו של מר בשיא שנשלח אליהם ביום השואה והגבורה אך מעולם לא הגיע לתיבות הדואר שלהם".
