ג'וב אפשר היה לכתוב מאמר ארוך ומקיף, גדוש בניתוחים מעמיקים ומידע, מלא ברמיזות לצד אמירות ציניות, עמוס בפלפולים ובחידודי-לשון, אבל כמה מילים כבר נדרשות כדי לומר בפשטות את מה שכל פוליטיקאי מתחיל יודע: "ג'ובים למקורבים".
אז נתחיל מהסוף, כדי שלא יהיה שום ספק שמדובר בניתוח מעמיק, ותהליך מחקרי-פסאודו-אקדמי של איסוף חומר וניתוחו, או בתהליך משפטי של הבאת ראיות והצלבת עובדות, אלא באבחנה שכל ילד בגנון יודע לעשות לבד: פוליטיקאים הולכים לעבודה בשביל להביא כסף הביתה, כסף מביאים דרך ג'וב (להבדיל מ"עבודה"), וכל מי שיש לו ג'וב רוצה לשמור עליו, ואת זה עושים על-ידי פיזור ג'ובים למקורבים.
ציפי ציפי סירבה להיכנס לממשלת נתניהו, וזה היה קשה מדי לעיכול עבור מחפשי הג'ובים של קדימה. אחרי הכל הם הלכו עם
אריאל שרון כי היה ברור שהוא יהיה ראש ה
ממשלה לאחר הקמת קדימה, וממשלה זה ג'ובים. אחר-כך בא אולמרט שעישן סיגרים וטס לחו"ל (וחילק הטבות ואסף "תרומות" ויסד את אולמרט-טורס), ואז בא ביבי שעישן סיגרים וטס לחו"ל (והמשיך לחלק הטבות ולאסוף "תרומות" וייסד את ביבי-טורס).
וציפי הלכה בדיוק כפי שלמדה מקודמיה: מי שרוצה לכבוש את ראשות הממשלה צריך לעבור דרך ישיבה באופוזיציה. זה היה הכלל עד עכשיו, כך זה תמיד קרה. נתניהו התבשל באופוזיציה עם שניים וחצי חברי כנסת במפלגה שהלכה והתפוררה לאחר הקמת קדימה, ואז לקח את הבחירות. ציפי לא טעתה בדרך שהלכה בה, אבל לא השכילה להבין שאם אין ג'ובים לחלק, אז צריך להבטיח אותם לעתיד.
שאול את שאול לא עניינו ג'ובים לאחר שהפסיד את הפריימריז הקודמים לציפי. שאול רק חישב את סיכויו והתמיד במסלול של לעשות לציפי חיים קשים, להזכיר לחברי קדימה מי אחראי לעובדה שאין להם ג'ובים, ולהראות להם כמה קל להביא ג'ובים אם רק עושים כמה פשרות על הערכים שממילא עומדים למכירה לכל המרבה בפופוליזם. אחד בפה ואחד בלב היא שיטה מוכרת אצל פוליטיקאים, ושאול הקרין אחדות ונאמנות, אבל שידר "לשטח" כל הזמן את אות המרד.
שאול חיכה לשעת כושר כדי להתמודד שוב על כס ראש קדימה, והוא עשה זאת בתזמון הטוב ביותר שהיה יכול לתכנן. שלוש שנות אופוזיציה בראשות לבני ישאירו את האחריות על היעדר ג'ובים אצלה. העובדה שהוא ישב במשך השנים הללו ולא הביע את עמדתו בשום נושא אלא עסק רק בארגון יום הבחירות לראשות קדימה, תישכח מהר מאוד כי עכשיו נכנסים לקרב מול נתניהו, ולאחר מכן אולי יהיו ג'ובים למקורבים אז הכל יהיה בסדר, וה"שטח" יירגע.
קדימה קדימה אינה מפלגה של אידיאולוגיה, ומעולם לא התיימרה להיות כזו. היא הוקמה ככלי אלקטורלי על-מנת לשמש את אריק שרון כאשר ניסה ללכת בדרך השלום והיה ראש הממשלה הנערץ, ומלבד אריק לא הייתה לקדימה שום אידיאולוגיה. מקבץ של חברי-כנסת מכל הסיעות שהתקבצו תחת דגל קדימה כי זה היה הסיכוי הכי בטוח לג'ובים (אריק לקח את הבחירות ההן בהליכה, ויכול היה לקחת אותן גם מתוך שינה).
ועכשיו, כשאריק באמת ישן, אין דבר אחד במפלגה הזו שיכול לזכות אותה באמון הציבור, והקלפיות הוכיחו זאת אתמול. 41% ממתפקדי קדימה הצביעו אתמול, במפקד קבלני קולות שלא היה מבייש את מפלגת הבעת' של בשאר אל-אסד. התמונות שהגיעו מהקלפי בבית ג'אן סיפרו את הסיפור באופן שרק סטיבן ספילברג היה יכול להפיק. "בית העם" הוא המקום בו הוצבה הקלפי, והוא בית פרטי של החמולה שדאגה לקולות של ציפי. למקום הגיע נציג של שאול (
אבי דיכטר) והתרעם בערבית רהוטה. אידיאולוגיה בתחת. הסיפור הוא הג'ובים.
תעשיית הג'ובים פעם נהגנו לומר "שמור לי ואשמור לך", או "יד רוחצת יד", וכל יתר הביטויים הלקוחים מעולם ספקי העבודה העיקריים של
מבקר המדינה. אחד אחר השני עפו לבתי הכלא שלנו ראשי המדינה לדורותיהם, שרים, חברי-כנסת, עובדי מדינה, אישי ציבור,
מאכערים למיניהם, פוליטיקאים מהשלטון המקומי, ושאר ירקות.
נפוטיזם ברכבת ישראל זו עששת למתחילים בהשוואה לתעשיית הג'ובים בשירות המדינה. ראש הממשלה הנוכחי הביא את גודל הממשלה לשיא. זהו לא רק שיא ישראלי של כל הזמנים, אלא אפילו שיא ברמה עולמית, של מספר בעלי תפקיד ממשלתי בחלוקה לפי כמות אזרחים. אלף טרכטנברגים לא ייושמו, אבל גם מיליון טרכטנברגים לא יספיקו כדי להרים את המרצפות המכסות את שערוריות הג'ובים בכל רחבי השירות הציבורי. כאשר הציבור רוטן על היקף המיסוי הישיר והעקיף, הוא לא מודע למיסוי הנסתר של אלפי ג'ובים בשירות הציבורי שאינם לתועלת הציבור אלא לתועלת עובדי הציבור.
ציפי עפה, מה הלאה? ציפי התעקשה על האופוזיציה, כי רצתה להוות אלטרנטיבה לשלטון נתניהו. שאול לא ירצה להיכנס לממשלת נתניהו כרגע, כי הוא יכול לתלות את האשמה על היעדר ג'ובים בציפי, ולהכין את קדימה לקרב מול נתניהו. נתניהו לא פראייר, והוא יודע מה מזין את השיטה, ומה מבטיח את תפקיד ראש הממשלה (הממשלה הזו עם יותר שרים מאי-פעם ממילא).
אם שאול ירצה את כס ראש הממשלה, הוא יצטרך לתת אתנן פוליטי של ג'ובים לכל הסחטנים הסוחטים כעת את נתניהו, גם בתוך הליכוד וגם מחוצה לו (
עובדיה יוסף, ליברמן, ושות'). שאול יכול לזכות בכס ראש הממשלה רק אם ישלם יותר אתנן מנתניהו. זו רק שאלה של מחיר וזה מחיר שקָל לשלם, כי את המחיר ממילא לא משלם ראש הממשלה – את המחיר משלם הציבור.
ועוד לא אמרנו מילה על אידיאולוגיה. הסחורה היא הכיסאולוגיה. רגע לאחר היוודע התוצאות שמענו אנחת רווחה גדולה מכל דוברי קדימה, ואת המילים "קדימה יוצאת לדרך חדשה". כן, זה נכון, והיא צוחקת, כל הדרך אל הבנק.
והפעם - מקריות, לקבור את המחדל, בגלל הקיפוח והכיבוש, המקוונת נגד החינמית והנצחת הנחשלות 
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
