סגר כללי על השטחים

צה"ל הטיל סגר כללי על שטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. הסגר יימשך במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות ועד למוצאי שבת.

צה"ל מסר כי במהלך הסגר יורשה מעבר במקרים הומניטריים שיאושרו על-ידי מנגנוני התיאום והקישור. על הסגר החליט הדרג המדיני בהתבסס על הערכת מצב, ומחשש לפיגועים במהלך יום הזיכרון והחג.

המשטרה הגבירה לשיא את הכוננות. החופשות בוטלו. שוטרים/פקידים התבקשו לצאת לשטח. המשטרה נכנסת להיערכות מיוחדת כדי לאבטח את בימות יום העצמאות ואת אזורי הבילוי.

הנשיא קצב: אש התמיד שבערה במקדש

אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקורבנות פעולות האיבה (יום ג', 10.5.05) נפתחו בצפירת דומייה בת דקה שנשמעה בכל רחבי הארץ. הטקס הממלכתי התקיים ברחבת הכותל בירושלים, בהשתתפות נשיא המדינה משה קצב, בכירי צה"ל, נכבדים ונציגי חללי מערכות ישראל. הנשיא הדליק בפתח הטקס את נר הזיכרון.

"הלהבה לזכר הנופלים זכר לאש התמיד שבערה במקדש. אנו מתייחדים עם הנופלים כאן מול אבני הגזית של המקדש", אמר הנשיא בנאומו. "כאן אנו בוחרים להתייחד עם זכרם של הנופלים, אשר בזכותם מדינת ישראל קיימת".

"אל משפחת השכול השנה נוספו עוד שמות", אמר הנשיא, "שנחקקו על-פני אנדרטאות. עוד דמעות שאין להן ניחומים. עוד מילות הספד של חיים צעירים שנגדעו. בחיי העם היהודי לאורך כל הדורות בהיסטוריה היהודית תמיד היו חילוקי דעות, כך נהוג בחברה דמוקרטית. יחד נוכל להתגבר על כל המכשולים ולראות זריחה של שלום וביטחון, שאנו כה מייחלים וכמהים".

"ביום הזה אין שום מחלוקות בינינו. אנו זוכרים שעם אחד אנו עם עבר אחד ומטרה אחת, למרות הבדלי ההשקפות", ציין.

"לא, אנו לא ששים אלי-קרב, אנו לא כמוהם, אנו לא צמאי דם. אין בנו תאוות נקם ודחף למלחמה. המלחמה היא זרה לרוח ישראל ולמורשתו", אמר והמשיך, "אך בהיגזר המלחמה, עמדו לנו העוז ומסירות הנפש של לוחמינו. במעשי גבורתם הם שברו את כל שיאי ההיסטוריה. הושטנו יד לשלום, אבל המלחמות נכפו עלינו בזו אחר זו. היום אנו מעלים את זיכרם של הנופלים, את התעוזה ואת האומץ שאפיינו את המפקדים ואת החיילים בשדה הקרב".

הוא סיים את דברים ואמר "עלינו להבטיח כי האחווה והרעות שגילו הנופלים בשדה הקרב מכוונים אותנו במערכות הקשות שעוד נכונו לנו. הערכים בהם האמינו הנופלים, ממשיכים להיות ערכי יסוד משותפים לכל חלקי העם וימשיכו ללוות אותנו".

הרמטכ"ל: עם ישראל יודע את מחירה של עצמאות

הרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, אמר בטקס: "עם ישראל יודע את מחירה של עצמאות. עשינו לנו למנהג להתכנס לפני שנחגוג את העצמאות ולהיזכר בבנים ובבנות שהקריבו עצמם".

"כמפקדו של צבא ההגנה לישראל ובמשך שלושים ושבע שנות שירותי, ניצב אני לצידכם ואתכם, בני המשפחות השכולות. פני בניכם ובנותיכם, פניהם של מפקדיי, רעיי ופקודי, שנפלו במהלך השנים, מלוות אותי בכל צעד. פוגש בהם בימים קשים ובשמחות, בעת קבלת החלטות, בימי חול, בחגים ובשבתות, בבקרים ובלילות. הם ואתם, בני המשפחה, מורים לי דרך, נוסכים בי בטחון. הם ואתם מהווים אבני יסוד, סימני דרך במסע חייה של האומה. תמיד יהיו הם חברים נוכחים-לא-נוכחים בשורות צבא ההגנה לישראל ועם ישראל", אמר הרמטכ"ל.

"מות הבנים והבנות הפך אתכם לגיבורים - גיבורים בעל כורחכם. גיבורים המתגברים יום-יום על הכאב, גיבורים העומדים עמידה זקופה ואיתנה", אמר וציין, "הבנים והבנות, בני העיר, הכפר ועיירת הפיתוח, עולים חדשים, בני הקיבוץ, יהודים, דרוזים, צ'רקסים, בדואים, מוסלמים ונוצרים, חייליה הנאמנים של הארץ, שבפועלם שילבו מסירות ללא גבולות, היו והינם מופת של עוז ותעוזה, נתינה ומקור גאווה אינסופי".

בסיום דבריו אמר הרמטכ"ל: "על תרומתם, על הקורבן שאין יקר ממנו, לעולם נהיה חבים להם ולכם. ברית של אמת כרתנו אנו, לובשי המדים, עם החברים שנפלו. ואתכם בני המשפחות. הבטחנו להיות איתכם, האמהות והאבות, הרעיות והילדים, האחים והאחיות, שהקשר הנצחי הזה איתנו נכפה עליכם נגד רצונכם. הערב ובכל יום ולתמיד, ניצב צה"ל, על חייליו ומפקדיו לימינכם, לשמש לכם כתף אוהבת להישען עליה".

במקביל לטקס בכותל, יחלו ברחבי הארץ טקסי זיכרון. ביום הזיכרון תישמע בשעה 11:00 צפירת דומייה בת שתי דקות. אחריה יחלו אזכרות בבתי הקברות הצבאיים ובחלקות הצבאיות בבתי העלמין האזרחיים. הטקס המרכזי לנפגעי פעולות האיבה יתקיים בשעה 14:00 בהר הרצל.

משנת 1860 ועד ליום 2 למאי 2005 נפלו במערכות ישראל 21,954 בני אדם. מאז כ"ט בנובמר 1947 עמד מספר הנופלים על 20,368. מאז יום הזיכרון הקודם נוספו למניין הנופלים 169 חללים - מספר זה כולל נכי צה"ל שנפטרו עקב נכותם.

רה"מ שרון: אין מרפא לשכול, אני יודע

אחר הצהריים התקיימה עצרת ההורים השכולים ברחבת בית יד לבנים בירושלים. ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר בטקס: "ביום המיוחד הזה יתעטף העם כולו, לב אחד, עם משפחת השכול בתוגה, בהזדהות ובשותפות-גורל. כאבכם - כאבנו הוא, אבלכם - אבלנו, כי הנופלים - בנים יקירים הם לכולנו, ולמעננו נתנו את נפשם.יאה להם תודת-נצח, תהילת-עולם", הוא המשיך ואמר, כי "תיפארתה של ישראל, המונה חמישים ושבע שנות עצמאות והישגים חסרי תקדים בין האומות - בזכותם היא".

"הלוחמים ששבו משדות-האש נושאים איתם את צריבת הפרידה האכזרית מרעים שאבדו. כמותם עולה לנגד עיני מדי פעם בפעם תמונת הקרב הבלתי נשכחת. אני רואה את פני חברי, מפקדי ופקודי, פנים מוכרות, מאובקות, חרושות-מאמץ; אני שומע קולות נחתכים בצליל מתכת, בקול נפץ מחריש אוזניים; אני מריח את ריחות הזיעה והאש של שדה הקרב", אמר שרון.

הוא המשיך וציין, כי "מי שחווה זאת, מי שהיה שם בקו-התופת, תחת ברד הכדורים והפגזים; מי שנשא בזרועותיו פצוע אנוש, אח-לנשק, וחש את חום דמו הניגר, את נשימתו האחרונה; מי שראה וידע מקרוב את מחירה הנורא מכל של המלחמה הארורה - ינדור לעד את הנדר לעשות כל אשר יוכל כדי למנוע מן הדור הבא - הילדים של היום, חיילי המחר - את מחיר המלחמה. כדי להאיר את עתידה של ישראל באופק של ביטחון ושל שלום".

לקראת סיום דבריו, פנה שרון למשפחות השכולות ואמר: "אין מרפא לשכול, אני יודע. אתן, המשפחות השכולות, עומסות על ליבכן את היגון המעיק וממשיכות הלאה. צו הקיום הוא לחיות עם הצער, להתגבר יום-יום מחדש, כל הדברים הפשוטים המובנים מאליהם, כרוכים אצלכם בהתמודדות ללא הפסקה. יש מי שמצליח יותר, יש מי שפחות. יש מי שנשבר, יש מי שגובר".

"שירת חייהם של הנופלים "באמצע נפסקה", אך הם נפלו למען לא תחדל שירת-חייו של עם ישראל, ולמען תימשך גם שירתכם, שירת הקרובים והיקרים להם ביותר, ושלא תיגמר לעולם. אני מתפלל כי תהי זאת נחמתכן. יהי זכר הנופלים ברוך ויכון לעד בלב כל ישראל", אמר.