|
כל שנה והמרור שלה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לֹא בָּא לִי לְדַבֵּר עַל הָרַכֶּבֶת.
לֹא שָׂשׂ לִי לְשׁוֹרֵר פֹּה עַל הַגִּילָה.
מַתְאִים לִי לְפַיֵּט עַל הָרַקֶּפֶת
שֶׁהִסְגִּילָה.
אַךְ הַסִּפּוּר הַחַם שֶׁל 'בְּחַדְרֵי'
הִזְכִּיר, כָּל כָּךְ הִזְכִּיר לִי אֶת אֶדְרֶעִי:
דְּמֵי הַסְּחִיטָה,
דְּמֵי הֶחָסוּת
וְהַגַּסּוּת
הַמְשַׁוַּעַת
שֶׁל הַוַּעַד
הֶחָסוּד.
לֹא חַג לִי לְדַבֵּר עַכְשָׁו נֶגְדָּהּ.
הָעֵינִי עוֹד יִשְׁלַח אֵלַי אֻגְדָּה.
דִּפְדַּפְתִּי לִי אֵפוֹא בַּהַגָּדָה.
אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר:
קוֹרְאִים עַל עֲבָדִים
וְנִזְכָּרִים יָשָׁר
בַּוְּעָדִים;
קוֹרְאִים עַל פֶּרֶךְ - נִזְכָּרִים בַּפְרֵחָה;
עַל צְעָקָה - חוֹשְׁבִים עַל הַחֵלֵכָה,
עַל הָעוֹבְדִים הַיְּחֵפִים
שֶׁל הָרַכֶּבֶת
שֶׁמַּזָּלָם שֶׁכָּל דִּכְפִין
חוֹטֵף בְּשַׂר כֶּבֶשׂ.
הָעֲבָדִים הָהֵם וְהַשְּׁפָחוֹת
שֶׁעַל הַיָּם, מַזָּל, יָדְעוּ לִסְחֹט.
וְאַרְבָּעִים שָׁנָה - אַרְבָּעִים אֶלֶף
שְׁקָלִים לְנֶפֶשׁ, דְּמֵי לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב.
חֲסַל וְחַלַס. פֶּסַח זְמַן קִלּוּס,
וְהַהֶסְכֵּם כְּבָר בֶּן שָׁבוּעַ פְּלוּס;
אֶת מִי עוֹד מְעַנְיֶנֶת הָאֶדְרֶעִי
שֶׁנִּקְנְתָה בִּקְצָת יוֹתֵר מִתְּרֵי -
הִגַּדְתִּי לְעַצְמִי בִּגְעָרָה;
בִּמְקוֹם זֶה תִּסְתַּכֵּל בַּקְּעָרָה.
הַבֵּט נָא, הִסְתַּכֵּל נָא הַחֲרֹסְתָּה
בַּקְּעָרָה הָעֲשׂוּיָה נִירוֹסְטָה,
תִּרְאֶה אֵיךְ מוֹצִיאִים מָתוֹק מִטִּיט,
בִּפְרָט אִם זוֹ חֲרֹסֶת אֲמִתִּית.
הֵיטַבְתִּי שׁוּר,
שׁוּם עַיִן אֵין לִגְרֹעַ,
וּמָה רָאִיתִי? שׁוּב:
כֹּחָהּ שֶׁל זְרוֹעַ.
עִזְבוּ אוֹתִי מִגִּילָה וּמִגִּילְדּוֹת.
אֲנִי רוֹצֶה קְצָת סֵדֶר בִּמְקוֹמָן.
רוֹצֶה רַחְצָה. מַגִּיד. אֲבָל תַּגִּידוּ,
הִיא שׁוּב גָּנְבָה אֶת הָאֲפִיקוֹמָן?