|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
זירת פיגוע הגרזן. זריקות אבנים לא נכנסות לסטטיסטיקה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
המשטרה: אנו עוצרים זורקי אבנים אך בית המשפט משחרר אותם
|
|
|
|
העיר שחובלה לה יחדיו
|
|
הר הזיתים, הר הצופים, פסגת-זאב ופאתי העיר העתיקה - אלה הם האזורים המככבים בכרוניקת הטרור וההצקות הלאומניות הנרשמת כמעט מדי יום בירושלים. מחוץ לשכונות הערביות - כדי להמשיך לקבל שירותים עירוניים - אך לא רחוק מדי, כדי שיהיה לאן לברוח
|
|
|
דרור קליין, שהותקף בדרך להר הזיתים:
|
|
|
|
| "תחילה נזרק לעברנו בקבוק סיד. השמשה הקדמית נצבעה בלבן. ראיתי את הדרך רק ממרווח נקי קטן שנותר בצד השמשה. מיד אחרי הבקבוק החלו לזרוק עלינו מבול של בלטות וסלעים. לידנו חלפנו אנשים ומכוניות, ואף אחד לא עשה כלום" | |
|
|
|
מועד: יום ב', 2.4.12, בוקר
מקום: רחוב הנביאים סמוך לשער שכם.
תיאור האירוע: צעיר ערבי חבט בגרזן בראשו של נחום וייספיש, חרדי בן 55, ששב מתפילה בכותל. התוקף נמלט, היהודי פונה במצב קל לבית החולים הדסה עין-כרם. לא נעצרו חשודים.
מועד: יום ה', 29.03.12, ערב
מקום: הכביש ההיקפי של האוניברסיטה העברית, הר הצופים.
תיאור האירוע: חמישה רעולי פנים זרקו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר אוטובוס שבו היו כארבעים בני משפחה שחזרו מחגיגת בר מצווה. אחד הבקבוקים התלקח, שמשות האוטובוס נופצו. איש לא נפגע. לא נעצרו חשודים.
מועד: יום ד', 28.3.12, צהריים
מקום: הר הזיתים
תיאור האירוע: דרור קליין הסיע את חברו החתן, שעות לפני חתונתו, לקבר אמו בהר הזיתים. רכבו נרגם בלבנים ובסלעים בידי כשלושים צעירים. שלוש משמשות המכונית נופצו, החתן נפצע קל בראשו ופונה לבית החולים שערי צדק. המשטרה הגיעה למקום רק לאחר כחצי שעה. לטענת המשטרה, בימים הקרובים צפויים מעצרים של חשודים.
מועד: יום א', 25.3.12, ערב
מקום: רחוב פולנסקי, שכונת שמואל הנביא
תיאור האירוע: שני בעלי חזות מזרחית שאלו חייל שעבר ברחוב אם הוא חייל צה"ל. כשענה בחיוב החלו השניים להכותו בכל חלקי גופו. החייל פונה במצב קל לבית החולים הדסה עין-כרם. לא נעצרו חשודים.
מועד: יום ה', 22.3.12, ערב
מקום: שכונת מעלה הזיתים.
תיאור האירוע: שני בקבוקי תבערה נזרקו לעבר אחד הבתים. אחד מהם פגע בחלון חדר ילדים והתלקח. השני התלקח במגרש החניה. איש לא נפגע. לא נעצרו חשודים.
מועד: יום ה', 15.3.12, בוקר
מקום: הרכבת הקלה, בית חנינא
תיאור האירוע: יהודית אהרן, חיילת בת 19, נדקרה בידה ובחזה בעת שהייתה בדרך לבסיסה, ונפצעה באורח בינוני. הדוקר, צעיר מבית-חנינא, נמלט מהמקום ונעצר במחסום קלנדיה. הוגש נגדו כתב אישום בגין ניסיון רצח.
|
|
|
|
גרזן בראשו של מתפלל שעבר ברחוב הנביאים, מארב אבנים המוני מאורגן בדרך להר הזיתים, בקבוקי תבערה על דירות ועל אוטובוס, דקירה ברכבת הקלה - כל אלה, המפורטים בטבלה המצורפת, הם רק מקצת מאירועי הטרור שהתחוללו בבירת ישראל בשבועות האחרונים. פיגועים רבים אחרים לא פורסמו כלל. על-פי הנתונים הרשמיים של השב"כ, בחודשיים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר פיגועי הטרור בכלל, ובירושלים בפרט. כך, למשל, בעוד שבינואר הושלכו בירושלים 14 בקבוקי תבערה, בפברואר המספר קפץ ל-27, ובמארס התייצב על 29. את יידויי האבנים על הרכבת הקלה, על אוטובוסים ועל מכוניות פרטיות לא סופרים בשב"כ. גם לא את המכות וההטרדות. אנשים שנפצעו מיידוי אבנים אינם נכנסים כלל לסטטיסטיקה החודשית שמפרסם השב"כ על נפגעי טרור. גם בסטטיסטיקות של המשטרה על אופי התלונות המגיעות למוקד 100 מוצנע יידוי האבנים בעל הפוטנציאל הרצחני: הוא מוכנס למשבצת כללית של הפרות סדר ורעש. תלונה על רעש בשעת לילה מאוחרת נספרת כמו זריקת אבנים על-רקע לאומני. אבל לא יהיה נכון לומר שהמשטרה והשב"כ לא עושים דבר בנוגע ליידוי אבנים. כשהם מכריזים מלחמה על האבנים המעופפות, התוצאות ניכרות בשטח. כך למשל בעקבות גל של תקיפות בעיר דוד, נעשתה עבודת מודיעין מוצלחת שהביאה למעצרן של שתי חוליות בכפר השילוח - ולאחרונה אכן שורר שם שקט יחסי. אלא שבהתאם לחוק הכלים השלובים, בשני מוקדים אחרים - בהר הצופים ובהר הזיתים - חלה עלייה בגובה הלהבות.
מארב אבנים מתוחכם
"הפקירו אותנו. פשוט כך", אומר דרור קליין, תלמיד ישיבת 'מכון מאיר'. תחושת חוסר הביטחון, הוא אומר, אינה עוזבת אותו מאז ההתנפלות המחרידה שחווה לפני שבועיים. קליין ליווה ביום רביעי שעבר את חברו, שעמד להתחתן באותו ערב. "הוא רצה לעלות לקבר של אמו ביום החתונה. למרות שאני ירושלמי, זאת הייתה הפעם הראשונה שעליתי להר הזיתים. חבר כיוון אותנו בטלפון בזמן הנסיעה, מפני שלא הכרנו את הדרך. סמוך לבית ספר לנערים נזרק לעברנו בקבוק סיד. השמשה הקדמית נצבעה בלבן. ראיתי את הדרך רק ממרווח נקי קטן שנותר בצד השמשה. מיד אחרי הבקבוק החלו לזרוק עלינו מבול של בלטות וסלעים. "היה כאוס נורא. תחילה חשבתי שיורים עלינו. קפאתי לכמה שניות, ואז שמתי גז והצלחתי להתקדם 30 מטר, עד שנאלצנו לעצור בפקק של מכוניות. הנערים המשיכו לרדוף אחרינו וליידות בנו בלוקים. בינתיים כל החלונות כבר היו מנופצים. לידנו חלפנו אנשים ומכוניות, ואף אחד לא עשה כלום. הצלחתי להשתחל בין המכוניות לאט לאט, ובאותה עת המשכנו לספוג בלטות. החתן קיבל בלטה בראש, וכולו התמלא דם. במשך כל הזמן הזה צרחנו לחבר בטלפון 'לינץ', לינץ'! תזמין משטרה!' אחרי עשר דקות בערך הצלחנו להיחלץ והגענו למלון שבע הקשתות, ואז העזנו לעצור. היו שם שני יהודים ושני ערבים. כולם הזדעזעו וניגשו לעזור לנו, גם הערבים. רק אחרי רבע שעה שם, ואחרי כחצי שעה מתחילת האירוע, הגיעה המשטרה. "לנו היה נס אדיר שיצאנו מזה, אבל בפעם הבאה יקרה אסון. החתן נפצע בראש ונזקק לתפרים. מבית החולים הוא נסע ישר לחתונה. בסופו של דבר הייתה חתונה מרגשת מאוד. הוא רצה מאוד לנסות להגיע לקבר אמו למרות הפציעה, אבל שכנעתי אותו שיוותר ושבעזרת ה' נעלה בקרוב". התקיפה של קליין וחברו אינה מחזה חריג. לצד יידויי האבנים, התפתחה בהר הזיתים גם תופעה יומיומית של הטרדות והכאות. "ליד החלקה הספרדית של בית הקברות בהר הזיתים יש ספסלים שבשעות הערב מגיעים אליהם ערבים תושבי א-טור, וכל מי שעובר דרכם הם שמים לו רגליים ומנסים לפגוע בו", מספר יצחק, חרדי שהותקף ביום שני לפני כשבועיים. "כשעברתי שם, מישהו הכה אותי באוזן באגרוף או במכשיר קהה. הותקפתי בעבר כמה פעמים, הגשתי תלונות במשטרה, אבל עד היום לא חזרו אליי להודיע לי שתפסו את התוקף". מי שאינם מוכנים לעבור על המצב בשתיקה הם דווקא יהודים מארצות הברית, שיקיריהם קבורים במקום. כדי להילחם בחילול הקברים ובפגיעה במבקרים הקימה קבוצה של יהודים אמריקנים את הוועדה הבינלאומית לשימור הר הזיתים. לפני כחודש וחצי הביאה הוועדה לסיור בהר משלחת של ועידת נשיאי הארגונים היהודיים באמריקה, שכללה גם שני חברי קונגרס. חוויית הסיור הייתה אותנטית להפליא, שכן גם על המשלחת נזרקו אבנים. בדיון בכנסת לאחר הסיור סיפר יו"ר הוועדה מנחם לובינסקי שאביו ניצול השואה קבור בהר הזיתים, שכן זה היה חלומו. הוא אמר שאחיו החליט לפעול לשינוי המצב בהר הזיתים לאחר שקרא את דוח מבקר המדינה ממאי 2010 שעסק בו. "לפני כמה שבועות הגעתי לחלקה שאבי ואמי קבורים בה, וגיליתי שכל המצבות בשורה שמאחוריהם שבורות", אמר. "אני מדבר עם יהודים מארצות הברית, אבל גם מבני-ברק, מאשדוד, מכל מקום, והפחד משותף לכולם. יש להם רשימה: לעזה לא הולכים, ליריחו אולי לא הולכים, וגם להר הזיתים לא". הר הזיתים, הוא הזכיר, הוא בית קברות פעיל, לא רק אתר היסטורי. "אדם רוצה לבכות על קבר אביו ולא יכול לגשת לשם בלי לחטוף אבן או בקבוק תבערה. איך אנחנו יכולים להשלים עם המצב?" מאז המצב רק החריף. אין זו רק תחושה סובייקטיבית של המבקרים בהר. גם גורמי האבטחה במקום, שמוצבים שם מטעם משרד השיכון, מאשרים שחלה עלייה במספר האירועים האלימים. רוב האירועים, על-פי גורמי האבטחה, מתרחשים בכביש הגישה להר הזיתים מכיוון הר הצופים. ממשטרת מחוז ירושלים נמסר בתגובה: "מעצר חשודים נעשה אחרי עבודת מודיעין, ולא תמיד בצמוד לאירועים. בשבועות האחרונים נעצרו כשלושים חשודים בזריקת אבנים בירושלים. למורת רוחה של המשטרה, בית משפט השלום בירושלים נוהג בסלחנות בזורקי אבנים ומשחרר אותם למעצר בית בתואנות שונות, או אף משחרר לחלוטין. אתמול נחנכה נקודת המשטרה בהר הזיתים. בנקודה ישרתו עשרות שוטרים ושוטרי מג"ב, ומטרתה להרתיע את זורקי האבנים ואת אלה שגורמים נזק לבית הקברות, ולאבטח את המגיעים לאזכרות ולוויות". |
|
|
מתחם האוניברסיטה בהר הצופים [רון פלד]
|
|
|
|
|
לירון מטלסקי, סטודנטית בהר הצופים:
|
|
|
|
| "האוניברסיטה אמנם לא אחראית למה שקורה מחוץ לקמפוס, אבל ההתעלמות ממה שקורה לסטודנטים שלה בקרבתה קצת מכעיסה. רצינו לפרסם אזהרות על נושאים פליליים כמו גנבות רכבים ואופנועים, והאוניברסיטה לא אישרה. הם חוששים שתיווצר פאניקה" | |
|
|
|
חוסר ביטחון אישי הפך גם לנחלתם של הסטודנטים בקמפוס הגדול ביותר של האוניברסיטה העברית, הקמפוס בהר הצופים. בשנים האחרונות הושחתו מכוניות בחניונים הצמודים לאוניברסיטה, וסטודנטיות הפסיקו ללכת לאוניברסיטה ברגל מכיוון המעונות, ברחוב שלצד בית החולים הדסה, מחשש פן תותקפנה. בתקופה האחרונה נוספו לכל אלה יידויי אבנים על אוטובוסים, וביום חמישי שעבר הושלכו בקבוקי תבערה על אוטובוס שחזר מבר-מצווה. אף שהאירועים דווחו להנהלת האוניברסיטה ולמשטרה, המצב לא השתפר. לקבוצת פייסבוק של סטודנטים שנפתחה לפני חודש וחצי במחאה על העדר התגובה לאלימות הערבית, ושמה 'אין ביטחון – אין לימודים', הצטרפו בתוך שבוע יותר מ-600 חברים, ואחרי שבועיים הם קיימו את ההפגנה הראשונה. אחת ממקימות הקבוצה לירון מטלסקי, סטודנטית בשנה א', מספרת: "מאז שהגעתי לאוניברסיטה היו שמועות על הטרדות מיניות, על השחתת מכוניות ועל ונדליזם באזור הקמפוס. יום אחד חזרתי הביתה בקו 17. ליד הפנייה לשיח'-ג'ראח שני נערים בני 12–13 זרקו אבנים על האוטובוס. ראיתי את זה מתרחש, והבנתי שאם הם עושים את זה לאור יום, כמה מאות מטרים מהמטה המרכזי של המשטרה, אנחנו בבעיה". מטלסקי מדגישה שהקבוצה אינה פוליטית, וכל מטרתה להעלות את הנושא אל מעל לשטיח שהאוניברסיטה מטאטאת אותו תחתיו. "לא ענו לנו לדוא"ל. על הנייר, האוניברסיטה לא מחויבת לשמור על האזורים האלה, אבל זה המרחב שבין המעונות לאוניברסיטה, ופרט לכך על האוניברסיטה לדאוג לסטודנטים שלה. ההתעלמות קצת מכעיסה. רצינו לפרסם אזהרות על נושאים פליליים כמו גנבות רכבים ואופנועים, והאוניברסיטה לא אישרה. הם חוששים שתיווצר פאניקה". נראה שהלחץ מתחיל לעבוד. בשיתוף אגודת הסטודנטים, נקבעו בשבועות האחרונים פגישות עם גורמים במשטרה ובעירייה. גם ראש העיר ניר ברקת נדרש לסוגיה. בהודעה שפרסם ביום שני ציין ברקת כי העירייה, המשטרה והאוניברסיטה פעלו בשנה האחרונה רבות למיגור האלימות והמתח בין השכונות, כלשונו, ובכלל זה שיפור תשתיות בשכונה הערבית עיסאווייה ופעילות משותפת של המִנהלים הקהילתיים בעיסאווייה ובגבעה הצרפתית. לדבריו המשטרה פועלת בנושא בגלוי ובסמוי, ועצרה חשוד במעשי הטרדה. לדבריו, מספר העברות הפליליות בגבעה הצרפתית ובהר הצופים פחת השנה ב-65 אחוז. המשטרה, הוסיף, מעודדת את הסטודנטים להגיש תלונות, מתוך הנחה שהדבר יסייע למלחמה בתופעה – וכדי להקל עליהם היא מאפשרת להגיש תלונות בתחנת המשמר האזרחי בתוך הקמפוס. "לאור ריבוי הפניות אל העירייה", כתב עוד, "העירייה החלה לתגבר את תאורה ברחובות המובילים אל הקמפוס ולתקן ליקויים, והיא מכשירה הסדרי חניה חדשים במקומות המועדים לפורענות". איתי גוטלר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, אומר שהגברת פעולות המשטרה מבורכת אך אין בה די למיגור "התופעה החמורה", כלשונו. "אני קורא למשטרה, לעירייה ולאוניברסיטה להתייחס לנושא ברצינות רבה יותר ולהציג לסטודנטים תוכנית עמוקה יותר, בציון מקורות תקציביים, כדי להראות שיש התייחסות כוללת לתופעה ולא רק לאירועים נקודתיים", אמר. לדעתו, חלק מהבעיה נוגע למצב העגום של שכונת עיסאווייה, ושיפור התשתיות הקהילתיות בה עשוי לתרום למיגור האלימות. מהאוניברסיטה העברית נמסר: "האירועים המדוברים אינם בשטח האוניברסיטה אלא באזור הגבעה הצרפתית הנמצא באחריות משטרת ישראל. לאור זאת דרשה לאחרונה האוניברסיטה כי המשטרה תתגבר את נוכחותה בשטח, והמשטרה נענתה לבקשת האוניברסיטה. אגף הביטחון של האוניברסיטה פועל בתיאום מלא עם המשטרה".
|
|
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין מדגיש את ההיבט הלאומני של התופעה. הוא מגדיר אותה "ניסיונות של גורמים חבלניים לאומניים לעורר את ירושלים. תושבי השכונות בצד המזרחי של ירושלים המאוחדת מעוניינים בדו-קיום; הם רוצים, למשל, ליהנות מהיתרונות של השירות העירוני, ולכן הם מקפידים לאפשר לו להיכנס לשכונות בלי תקלות, אפילו לעיסאווייה. אבל הגורמים המתסיסים בוחרים מקומות שבהם אפשר לפגוע ביהודים בלי לייחס את הפגיעות לשכונה עצמה, כמו למשל הר הצופים".
ריבלין תובע לפעול ביד חזקה. "אבן יכולה להרוג, ולהצית תבערה בכל הארץ. צריך להתייחס לכל אבן ולכל הפרה בדרך החריפה ביותר. ביקשתי מהמשטרה להפגין נוכחות כדי למנוע הרגל ש'כאן מותר, כאן זה לא ישראל'. המשטרה נותנת את דעתה לעניין, למרות מגבלות הכוח".
האם העירייה חוששת שהמצב הביטחוני המעורער, דווקא באזורים שהם מהתיירותיים ביותר בירושלים, יקלקל את הנהירה המקווה של הישראלים לעיר בחול המועד פסח? הצגנו את השאלה לראש העיר. "אנו סמוכים ובטוחים שירושלים, שהפכה למוקד תרבותי ותיירותי, תהיה כזו גם בפסח הקרוב, ושמאות אלפים יבקרו כצפוי באגן העיר העתיקה. אנו נערכים בתיאום עם משטרת ישראל לתת מענה שימנע אירועי אלימות וסדר ציבורי. מחוז ירושלים במשטרה פועל בעיר ברמת מבצעיות ומקצועיות גבוהה מאוד, שמקנה מענה אבטחתי לתושבי העיר ולמבקרים בה".
|
|
|
בהכנת הכתבה סייע שבתי גרברצ'יק
|
|
| תאריך:
|
09/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
09/04/2012
|
|
יעל פרידסון, יפעת ארליך
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גדעון אמיר
|
9/04/12 15:43
|
|
|
|
|
|
ביבי הסמרטוט
|
10/04/12 05:57
|
|
|
|
2
|
|
מיכל מירושלים
|
9/04/12 22:37
|
|
|
|
3
|
|
מסעודה משדרות
|
10/04/12 05:39
|
|
|
|
4
|
|
.
|
10/04/12 19:59
|
|
|
בעבר הרחוק נערכו על הר הגלבוע מלחמות. היום צומחים עליו פרחים יפהפיים ונדירים, והאגדה המקומית גם יודעת לספר שאין כמותם כדי לעורר את האהבה. כך או אחרת, זהו המקום המתאים לראות בו את הפריחה האביבית של עכשיו במלוא-תפארתה ובה בעת גם לצפות בדבורים מזדווגים עם פרחים.
|
|
|
|
|
השופט נעם סולברג, אחד משני השופטים החדשים בבית המשפט העליון, שימש בשבוע שעבר כשופט תורן בעניינים פליליים. שורה של החלטות שנתן סולברג בתוך יומיים מאפשרת אולי ללמוד על הקו המנחה אותו: העדפת האינטרס הציבורי על פני השיקולים האישיים של חשודים ונאשמים. במקום בו סולברג מגיע למסקנה שקיימת מסוכנות, הוא אינו מהסס לשלוח למעצר ממושך.
|
|
|
|
|
הצופים שיצאו מהמופע מלמלו: ממש ברודוויי!!! ואכן, להקת הבנות היפהפיות, הקסימו בשירתן, בתנועתן ובהעמדה שאחראים לה הבימאי רוזנברג והכוריאוגרף עוז מורג, התפאורה המהממת של איה בן אשר עפ”י מאיה פלג, התזמורת המופלאה שעל הבמה, והתלבושות המרהיבות והמושקעות שמצודדות כל עין, של נטשה מנטל. זוהי הפקה יוצאת דופן במהותה ובערכיותה. ריטה עצמה, שנכחה בהצגה החגיגית לפני שבוע, שבה וחזרה לצפות בה עם שתי בנותיה בערב האחרון בסידרה זו, כדי שלא יחמיצו את החוויה.
|
|
|
|
|
לראובן יש דירת מגורים שרכש לפני הנישואים. הוא עושה הסכם עם בת זוגו שאם יתגרשו יתחלק בית המגורים שווה בשווה, אך אם ראובן ילך לעולמו בעודם נשואים, תירש אשתו את כל הבית.
|
|
|
|
|
"קוויאר ועדשים" בתיאטרון הבימה - היא קומדיה איטלקית מטורפת והזויה, מלוהקת בידי מיטב שחקני התיאטרון, הנהנים להשתולל על הבמה ולהגיש, גם תחת הקטגוריה של הצגת קומדיה, משחק מעולה וביצוע מלוטש ומשובח.
|
|
|
|
|
