"ישנה תופעה שאי אפשר להשלים אתה. יש צפצוף על החוק ואין פוצה פה ומצפצף. כל אחד זורק אחד על השני. התופעה הזו קיימת והיא מאוד מטרידה. כולם שותקים, כולם יודעים על כך ושותקים".
את הדברים אמר (יום ג', 24.5.05) מבקר המדינה השופט [בדימ.] אליעזר גולדברג בוועדה לענייני ביקורת המדינה בדיון שהתקיים בנושא: 'מינוי והעסקה של עובדים במשרות אמון בלשכות שרים וסגני שרים'.
נזכיר, כי דוח מבקר המדינה חשף פגמים קשים בהעסקתם של עובדים במשרות אמון. במועד הבדיקה הועסקו 325 עובדים בדרך זו בעלות שכר חודשית של 3.2 מיליון ש"ח. בדיקת המבקר העלתה, כי השרים חרגו מהתקן שהוקצה להם של 7 עוזרים ויועצים.
על-פי הדוח, רוב משרדי הממשלה שנבדקו לא אכפו את האיסור לפיו עובדי משרות אמון חייבים להתפטר מחברותם ב"גוף בוחר"; לא הוגדרו תפקידי היועצים והכישורים הנדרשים למילוי תפקידם; במשרדים אחדים התערבו היועצים בפעולות ביצוע שבאחריות הגורמים המקצועיים של המשרד.
נציב שירות המדינה: לא בסמכותנו לפקח על הנעשה במשרדים
נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, דווח לוועדה כי הוא נושא זכרון הסטורי ארוך בתחום המינויים בשל תפקידיו הקודמים כמזכיר הממשלה וחבר בוועדות שדנו בנושא. לדבריו, הגדרת משרת אמון קיימת מתחילת שנות ה-50, אולם עם כניסתו לתפקיד קבע מכסה שוויוני לכל השרים לגבי מספר העוזרים והיועצים שהם רשאים.
לגבי מספר המזכירות, ציין הולנדר, כי קודם לכניסתו לתפקיד המצב היה גרוע יותר כאשר משרד ממשלתי העסיק עד 18 מזכירות, "גם שר שעובד לילות כימים לא צריך כל כך הרבה מזכירות", אמר הולנדר. כך, לאור התופעה, הוחלט לצמצם גם מספר המזכירות בלשכות השרים ל-5 בלבד ולהפסיק להעסיק מזכירות בלשכות שרים באמצעות חברות כוח אדם.
על אף דברים אלה ציין נציב המדינה, כי קיימת בעיה הנוגעת לתעסוקת היועצים/עובדים המועסקים במשרד. לדבריו, למשרד נציבות המדינה אין סמכות לפקח על הנעשה במשרדי הממשלה. "אין חולק על כך שלא סביר שיהיה יועץ שלא יעשה כלום. אך קשה לנו לדרוש משר לקבוע תפקידים. השר יכול לקחת 7 יועצים ועוזרים ולתחמם לנושאים. אך גם לאחר ששר יקבע אין לנו כנציבות אפשרות לפקח על זה. אני לא יכול לדעת ואנחנו לא ממונים על המשרדים".
בתגובה לדבריו השיב מבקר המדינה: "מי מגדיר? ראית איזה שר שמגדיר תיחום נושאים של עוזריו?".
"בישראל הפתרונות המוצעים הם כיבוי שריפות על-ידי יריקה"
חתן פרס ישראל למינהל ציבורי, פרופ' יחזקאל דרור, אמר בישיבה, "אין בישראל גישה למינהל ציבורי. כל הפתרונות המוצעים הם בשיטת טלאי על גבי טלאי. זהו כיבוי שרפות על-ידי יריקה פנימה". פרופ' דרור ציין עוד, כי לא יצליחו לתקן את הליקויים שעליהם הצביע המבקר אלא על-ידי רפורמה כללית בשירות המדינה. פרופ' דרור העלה שלושה דברים עיקיים אליהם יש לשאוף: ממשל עתיר ידע, ראיה ארוכת טווח ותיאום בינמשרדי.
