מתנערים מה"ליכוד" האמיתי עד שהגיע
בנימין נתניהו לשלטון, ה"ליכוד" שמר על ארץ ישראל ודאג לבנייה בתוכה ואף מעבר לקו הירוק. למעשה, הליכוד, שנתמך על-ידי מחצית מהעם לפחות, התנהג עד לעליית נתניהו לשלטון על-פי העקרונות של פייגלין והימין הקיצוני (אסור להחזיר אף שעל אדמה, אסור שתקום מדינה פלשתינית בשטחי ישראל וצריך לבנות וכמה שיותר). מעניין שאותם העקרונות שליוו את הליכוד שהיה שייך לימין המתון אשר חצי מדינה תמכה בו והיללה אותו, אותם עקרונות בדיוק נתפשים כיום כעקרונות הימין הקיצוני (וזהו ניצחונו של השמאל). עובדה זו מתבטאת בין השאר בכך שכאשר שרים כמו בוגי יעלון וישראל כץ מדברים נגד הריסת בתים (מדיניות ליכוד מובהקת), מאשים אותם "שר ה(הפוגע ב)-ביטחון"
אהוד ברק ב"פייגליניזם קשה".
אך אהוד ברק אינו לבד, גם חבר הכנסת
יוחנן פלסנר מקדימה מאשים את נתניהו, המנסה לעכב את הריסת הבתים בגבעת האולפנה, בכניעה למתפקדי
משה פייגלין (או במילים שלי: ככניעה לדרכו האמיתית של הליכוד). בהטחת האשמות דומות פועל השמאל כולו בגיבוי התקשורת, והצרה הגדולה היא שגם בליכוד עצמו יש המתנערים מתדמיתו של פייגלין (או במילים אחרות - מתדמיתו של הליכוד האמיתי). ואפילו ראש ה
ממשלה העומד בראש הליכוד מנסה בכל כוחו להתרחק מכל מה שנראה, נשמע או מריח פייגלין (או במילים אחרות - ממה שנראה, נשמע או מריח ליכוד).
הסכנה הצפויה אם ה"ליכוד" ימשיך להתנער מעקרונותיו ואפילו למראית עין, לא ירחק היום שמפלגה זו תהפוך לשמאל של ממש, כי מראית עין הופכת עם הזמן ועם ההתרגלות לרעיון, למציאות של ממש. זוכרים את מראית העין האמיתית של ראש הממשלה לשעבר
יצחק שמיר, שוודאי לא התכוון לפנות שטחים והתנחלויות לטובת הערבים ב"ועידת מדריד"? מה קרה אחר-כך? הציבור התרגל לרעיון ורבין ז"ל עלה לשלטון.
"ההפתעה הבלתי צפויה" כיוון שלא נראה לי שהליכוד הולך ללמוד את הלקח הדרוש, ונתניהו מן הסתם ימשיך לעמוד בראש אותה המפלגה, ואם לא תתרחש הפתעה בלתי צפויה הוא ימשיך להיבחר ולהנהיג את המדינה - הדבר הדרוש לדעתי הוא ליצור את אותה הפתעה בלתי צפויה. ומהי?
לפי דעתי, צריכה אחת המפלגות הימניות יותר מהליכוד לפמפם לציבור כבר מעכשיו ולא לחכות עד לתעמולת הבחירות, כי אז יהיה כבר מאוחר, שהיא היא הליכוד האמיתי. מפלגה זו צריכה לפנות ללב הבוחר ולהזכיר לו את ההערצה הגדולה שלו לימים הקסומים של בגין ז"ל ולשמחה הגדולה שהייתה לו בעקבות המהפך ב-77'. צריך להזכיר לבוחר את תקופת העקרונות ולא הכיסאות של יצחק שמיר בימים שעוד היה נראה שלמישהו בשלטון באמת איכפת מהמדינה. צריך להשתמש ב"רגש" הגעגועים אך גם ב"שכל" כאשר מזכירים לציבור שמדיניות פייגלין (בין אם משתמשים בשמו ובין אם לא) היא הימין שגדלנו עליו והיא לא הימין הקיצוני. צריך להזכיר לעם שזו לא בושה לבנות עוד ועוד, וזו לא בושה להתנגד למדינה פלשתינית, וזו לא בושה לשמור על השטח ואף לכובשו מחדש אם לא תהיה ברירה אחרת; והכי חשוב, שזה לא קיצוני כפי שזה לא היה קיצוני לפני אוסלו.
שם חדש וסיסמאות מומלצות לאותה מפלגה אותה מפלגת ימין שתיקח על עצמה את התפקיד הזה, צריכה לשנות את שמה לשם הדומה ביותר לשם "ליכוד" והייתי מציע את השם "מיקוד" במשמעות של התמקדות בערכי ה"ליכוד" האמיתי, שהחל בשנים האחרונות להתפזר. כמו-כן, הייתי ממליץ לאותה מפלגה על הסיסמאות: "חוזרים לליכוד האמיתי, מיקוד", "הליכוד כבר איננו ליכוד", "צריך מיקוד לרעיון המקורי של הליכוד", "ליכודניק אמיתי מצביע מיקוד" וכן הלאה.
האם ליברמן ומפלגתו ראויים לתפקיד? נראה לי שליברמן, שאף היה בעברו מנכ"ל משרדו של נתניהו, מתאים לתפקיד המנהיג של אותה מפלגה, רק שאם ברצונו להשתייך למפלגה מובילה המנהיגה את המדינה עליו לצרף אליו קהלים אחרים מלבד הקהל הרוסי ואף לתת מקום רציני גם לנציגים מסורתיים ודתיים, אחרת - מפלגתו לא תוכל להיות תחליף ל"ליכוד". מדיניות שכזו מצידו אף תוריד אותו מהעץ של ההתחייבות לציבור העולים מרוסיה לאותם עקרונות שלעולם לא יוכל ליישם בקואליציה עם החרדים, שסביר להניח, ימשיכו להיות גורם חשוב בכל ממשלה.
הימין הקיצוני חייב לחזור לתפקידו ההיסטורי כאשר נתניהו בטוח שהימין בכיסו, הוא פוזל לכיוון השמאל, אך כאשר הוא יגלה שהימין נשמט לו מבין הידיים ויבין שהשמאלנים מן הסתם יצביעו למפלגות-האם שלהם, יבין שהוא צריך לפעול במרץ למימוש עקרונות הימין האמיתיים, למימוש הפייגליניזם או למימוש עקרונות הימין הקיצוני כביכול. תקראו לזה איך שאתם רוצים, אך בסופו של דבר מדובר במימוש העקרונות של הימין המתון, כאשר הימין הקיצוני צריך לשוב לתפקידו ההיסטורי לא כשם של אידיאולוגיה בה תומכים רוב אזרחי ישראל, אלא כשם של קבוצת שוליים המהלכת אימים על הפלשתיני החף מכל פשע, המשתמשת באלימות והדוגלת בנקיטת מהלכים בלתי אנושיים במיעוט הערבי, או במילים אחרות - לימין שאותו באמת צריך למגר.
