זכותן של מדינות העולם להתקיים

קיום מוטל בספק

מדינת ישראל היא המדינה היחידה שעצם קיומה מוטל בספק. עובדה. העובדה הזו יוצרת פתח למדינות אחרות בעולם להתערב בנעשה במדינה כאילו מדובר בשטח הפקר שאין עליו בעלות סופית ומוחלטת ולכן נקודת המוצא היא שהנסיונות מצד אומות העולם להכריע בסוגיה למי שייך חבל הארץ, היא נקודת מוצא לגיטימית.

הטענות של האגף הלאומי בישראל כי זוהי נחלת אבותינו, למרות היותן נכונות, הן טענות אפולוגטיות שבנקל אפשר להתווכח איתן ובמקרים רבים לשלול אותם, מנקודת מבטם של חוגים רבים בעולם. אפולוגטיקה מעולם לא היוותה ולא שירתה ביעילות את הצד שנוקט בה. במקרה של מדינת ישראל הסיבה הפשוטה היא, שגם הצד השני נוקט אומנם בגישה פחות אפולוגטית, אבל עדיין הדיון נסוב במתכונת שזה אומר שלי היא הארץ וה אומר אותו הדבר. ואין לדבר סוף. מדיניות החוץ של ישראל תמיד הייתה אפולוגטית לכאן ולכאן ובעצם שלא בכוונה, שירתה את המשך ביסוס מעמדה של המדינה ככזה המוטל בספק.

עובדה חשובה נוספת: אף מדינה אחרת בעולם אינה עוסקת כלל בשאלת הלגיטימיות שלה להתקיים. קיומה של סוריה, אירן, הודו, ספרד, הולנד, אוסטרליה, ארה"ב ושאר מדינות העולם היא עובדה כמו אכסיומטית.

לצאת מהבונקר להתקפה

הדיון שמועלה פה אינו בא להמשיך את הקו האפולוגטי. המטרה במאמר זה היא להציע דרך פעולה "מחוץ לקופסה". יש להשתחרר מן האקסיומה הלקויה בדבר הספק שבעצם קיום המדינה.

נמשיך בעובדות. מה עומד בבסיס כל המדינות שבמזרח התיכון? לשון אחר, מה היה הבסיס להקמתן?

אחרי מלחמת העולם הראשונה, צרפת ובריטניה כבשו מידי העותמנים, הטורקים, את שטחי האימפריה הטורית עותמנית ז"ל, שהתפרסו לאורך כל המרחב המזרח תיכוני. לאחר מלחמת העולם השנייה חילקו המעצמות דאז, צרפת ואנגליה את האזור חסר הגבולות הזה ושירטטו גבולות מלאכותיים, שעד היום מבט במפה מראה עד כמה קווי הגבול הישרים כסרגל, הם יצירה אימפריאליסטית מלאכותית.

שרטוט מלאכותי, אימפריאליסטי פוליטי ואינטרסנטי זה גרם לכך שהלאומים שבאמת איכלסו את האיזור, כמו הכורדים למשל, לא זכו לצדק טריטוריאלי בדמות,מדינה כורדית לאומית ועצמאית, וזאת רק בגלל שלא היה להם דאז שום כח פוליטי ממשי. עד היום נלחמים הכורדים בטורקים, באירנים ואף בעירקים על-מנת לזכות בעצמאות, אך כמו מול סוריה, העולם מעדיף להתעלם.

עולם של אינטרסים

את המציאות הדמוגרפית ניצחו אינטרסים פוליטיים ואימפריאלסטים וכך הוקמו להן, מלבד מדינת ישראל, מדינות מלאכותיות לכאורה, על בסיס האינטרסים הצרים של צרפת ואנגליה באותה העת. כך ירדן ניתנה לשבט ההאשמי הבדואי הקטן בזכות עזרתו לאנגליה במלחמה. סוריה ניתנה לשבט העלאווי הקטן וארץ ישראל ניתנה לעם ישראל. גם אז הייתה כוונה לחלק את הארץ, אך הערבים פתחו במלחמה כידוע.

עכשיו נשאלת השאלה, מאיפה נובעת הלגיטימיות של סוריה להתקיים כמדינה בה המיעוט שולט ברוב? מכוח חסותה של צרפת בשנות הארבעים לאלף הקודם? מאיפה זכותה של ירדן להתקיים נובעת? מחסות ממלכת בריטניה, שהעניקה את השטח לשבט ההאשמי באותה תקופה?

הפרדת הדת מהמדינה?

במישור נוסף, מאיפה הלגיטימיות להגדיר בצורה גזענית את מצרים כרפובליקה מוסלמית? הרי הגדרה זו נוגדת עקרונות של חופש פולחן דתי וזכויות אדם בסיסיות. מאיפה הלגיטימיות של אירן להיות רפובליקה מוסלמית בהגדרתה? הרי יש באירן מיעוטים לא מוסלמים רבים? היכן מעוגנים זכויותיהם להגדרה עצמית?

הכיבוש אכן משחית

כמו-כן, מאיפה הלגיטימיות של ארה"ב לשלוט בהוואי שאין לה קשר גיאוגרפי ליבשת אמריקה? מה בדבר המיעוט האינדיאני שנעשה לו ג'נוסייד תרבותי? מאיפה הלגיטימיות של ארה"ב להתקיים? היא הרי כבשה את האזור מידי האינדיאנים או הבריטים אם תרצו.

גם האירים נלחמו שנים נגד הכיבוש האנגלי. הבסקים שעדיין נלחמים בספרד הכובשת. גם איטליה כובשת אזור במחלוקת בינלאומית. מהיכן נובעת הלגיטימיות של טורקיה, שכובשת את חצי קפריסין ומדכאת את השאיפות הלאומיות של הכורדים?

והרוסים, שבמשך שנים כבשו את מדינות מזרח אירופה והבלקן. בריטניה שכובשת את איי פוקלנד. אוסטרליה שנישלה את האבורוג'ינים מיבשתם. סין שכבשה את טיבט ומחקה את תרבותה מהאזור.

הודו וקשמיר, וגם אפגניסטן, שנכבשה על-ידי הרוסים. לא נשכח כמובן את וויאטנאם, שהותקפה על-ידי ארה"ב שרחוקה ממנה אלפי קילומטרים. והכיבוש של עירק על-ידי האמריקנים.

"עניינים פנימיים"

על ישראל לאמץ גישה חדשה לעולם, גישה מעט "ערבית", יש לומר ל"עולם" "אל תתערבו בעיניינו הפנימיים". אפשר אפילו להגדיל ולעשות ולעגן בחוק איסור על גורמים ישראלים לא ממשלתיים וגורמים זרים, לעסוק ב"ענייניה הפנימיים של המדינה". יש לאסור בחוק ולהטיל אחריות פלילית שעונש חמור בצידה על גורם לא ממשלתי או רשמי של המדינה ועל אחת כמה וכמה על גורמים ממדינות זרות, לעסוק בעניינים פנימיים שלנו.

"קשוט עצמך"

אני כבר שומע קריאות פלצות של "געוואלד! מה עם החוקים הבינלאומיים? מה עם ההסכמים עליהם ישראל חתומה?".

אז ככה, מדינת ישראל צריכה קודם לבקש הבהרות מצד המדינות שמעיזות להתערב בעניינו הפנימיים על הדרך בה הן מצייתות לחוקים, להסכמים ולאמנות בינלאומיות. יש להקים במשרד ראש הממשלה או במשרד החוץ צוותי מחקר מיוחדים שיכינו דוחות עבי כרס אודות כמה נושאים שעלו כאן:

1. מסמכי מחקר משפטיים בנוגע למעמדן הלגיטימי של שכנותינו להתקיים, כמדינות שהלגיטימיות שלהן מוטלת בספק. בין אם זה בגלל שהן מדינות שהוקמו על-ידי האימפריאליזם הבריטי והצרפתי שכבר לא רלוונטי ובין אם בגלל שבמדינות אלו השלטון הוא שלטון של מיעוט, ששולט ברוב בעל הגדרה עצמית שונה. כמו-כן יש לנסח מסמכי עמדה המבקשים הבהרות מאין נובעת הלגיטימיות של מדינות אלה להתקיים לאור הדיכוי של הרוב במדינה באמצעים אלימים. במסגרת זו יש לשקול לבקש לבטל את זכותן של מדינות אלה להתקיים ולהקימן מחדש בצורה צודקת. זו צריכה להיות דרישה ממשלתית כמובן.

2. יש להכין כרכים עבי כרס של בקשה להבהרות מצד מדינות שונות בעולם בנוגע להפרות של זכויות אדם, כיבוש, אי עמידה באמנות והסכמים בינלאומיים, כפי שהודגם לעיל.

רק לנו הזכות להעביר ביקורת על העולם - למה? ככה!

נקודת המוצא היא אחת. מדינת ישראל היא מדינה שחופשיה מכל התערבות בינלאומית בענייניה הפנימיים. קיומה או זכויותיה למיניהן, להגן על עצמה, לתקוף את אוייביה, ולפתור את האתגרים הפנימיים שלה, הן שלה ושלה בלבד. אסור לאף גורם ישראלי או זר שאינו ממשלתי או שהוסמך על-ידי הממשלה להתערב בעניינים אלה.

לעומת זאת, מדינת ישראל צריכה "לפתוח את הספרים של מדינות העולם", כמו שאלוהים עושה בראש השנה, ולהתחיל לחרוץ דין חסר פשרות כלפי מדינות העולם.

עובדה יבשה

לישראל יש את הזכות המלאה פשוט להיות, כעובדה יבשה ונצחית. היא יכולה להיות דמוקרטיה, משטר של מיעוט יהודי השולט ברוב ערבי, דיקטטורה, או בכל דרך אחרת, רצויה או פחות רצויה וראויה. זה כלל לא משנה. המדינה היא עובדה מוגמרת ואין שום דרך שבעולם לערער על עובדה זו.

בעולם בו המוסר והחוקים הם כה שרירותיים לישראל יש את החובה השרירותית להשגיח שאומות העולם מקיימות בקפידה את כל מה שנדרש מהן כדי להצדיק את קיומן. למה? ככה!