איך התמוטט לבסוף המדע
זיגי, פרופסור למדעים ואשתו.
פרופסור: שלום לך אהובתי, אני נוסע לכנס מדענים אטומיים פיזיקאיים אסטרו אלקטרוניים. אחזור בעוד שבוע.
אשתו: שלום גם לך זיגמונד, שמתי לך גרביים במזוודה. לצערי מצאתי רק זוג שלם אחד. השאר במגירה הם 131 גרביים בודדים שבני זוגם אבדו.
פרופסור: זיגמונדה, את לא יכולה להיות קצת יותר מסודרת?
אשתו: אתה יודע היטב שאני ממוצא ייקי, אבל בעניין הגרביים אני לא אשמה. כמה שמשגיחים עליהם, תמיד גרב אחד נעלם.
פרופסור: שום דבר לא נעלם סתם ככה.
אשתו: הבה אחשוף בפניך את העובדות: גרביים באים בזוגות, ותוך פרק זמן הנע בין שעתיים לשבועיים נעלם אחד מן הזוג, ולא נמצא עוד לעולם. בגלל זה באלעבוסטיות רבות נוהגות לקנות ישר שניים או שלושה זוגות מאותו דגם בדיוק כדי שאחרי כל ההעלמויות ישאר בכל זאת זוג אחד.
קריין: פרופסור זיגמונד היפרפרבולה, היודע באופן מופלא את האנטי חומר שלו, שיש על שמו 17 נוסחאות ושלושה חורים שחורים וכמה וכמה גורי יקומים, חתן וחותן פרס נובל, תמה עד מאוד:
פרופסור: את לא רוצה שאני אאמין לשטויות כאלה, מה?
אשתו: זיגי, אתה לא רוצה, לא צריך, שאל את מי שאתה רוצה. אספר לך עוד שמאז המצאת מכונת הכביסה ומייבש הכביסה נעלמים גרביים אפילו כשמפעילים את מדיח הכלים.
פרופסור (בזעקה): לא נכון. זה לא יכול להיות, זה מנוגד לכל הידוע למדע. זה לא הגיוני.
אשתו: במקום לצווח אולי תחקרו את זה פעם בכנסים שלכם, זיגי.
פרופסור: אכן כן נעשה, פראו פרופסור, אני נחוש החלטה להוכיח לך אשתי את עליונות המוח הגברי האנליטי על המוח הנשי השטותיטי.
קריין: אחרי חודשיים של מחקר יצא הפרופסור בהכרזה:
הפרופסור: ידידי המדענים, רק לאחר חודשיים של מחקר נוכחתי בטעות שעשיתי, זאת הייתה טעות פטאלית. אבל אז היה כבר מאוחר להפסיק. צוותים רבים מדי עסקו בחקר העלמות הגרב, והפסקת המחקר הייתה מעוררת חשד. ניסינו הכל. הצמדנו טבעות אלומיניום לגרביים וניסינו לעקוב אחרי נדידתם. הציבו שמירה ליד כל גרב, בחנו את הורמוני המין של הגרב הזכר ואת ריחות החיזור של הגרב הנקבה, סתמו את כל היציאות ממכונת הכביסה והציבו אותה בחדר אטום. הכל ללא תוצאות. אמרנו לעצמנו, כדי לחזק את רוחנו, מבינים שאנחנו בקרב גורלי: מותר לדון באפשרות של תבוסה אך ורק אחרי שדנים קודם ברצינות באפשרות של ניצחון. אבל לא עזר לנו, למרות רוחנו האיתנה גרביים המשיכו להעלם. גייסנו מומחה שהמציא בעבר כבר הכל, כולל מיתקן שמחבר כרוב קצוץ בחזרה. אבל גרביים הוסיפו להעלם. למען האמת, התברר שאחוז איבוד הגרביים אצל המדענים עולה בהרבה על האיבוד המקובל בטיפול המסורתי של הנשים. אחת לאחת התמוטטו הדיסציפלינות המדעיות נוכח העובדות. לבסוף לא היה מנוס מלהודות: המדע זה לא דבר רציני. ביטלו את כל הספרים, ומתחילים מהתחלה.
קריין: במשרדו המוסק היטב, מוקף במיליארדי גרביים בודדים, ישב אשמדאי, וצחק חרש לעצמו
חשיפה מלאה של הראש של בן-לאדן
לפני שנה מת בן-לאדן בנסיבות טבעיות לחזון חייו. כשי לחג הסתלקותו, דיווחה רשת סי-אן-אן לצופים שארצות הברית הצליחה לתפוס מאות מסמכים של אל-קאעידה.
איפה הוסתרו כל המסמכים האלה? אני מוצא זאת מקורי עד כבוד: המסמכים, שהכילו מידע על פיגועים עתידיים של אל-קאעידה, הוצפנו בתוך סרט פורנוגרפי ששמו "בעיטה באחוריים" ובקובץ ששמו "טניה הסקסית".
מומחים ישבו, כנראה, וצפו בסרטים הפורנוגרפיים שוב ושוב, ללא לאות. כשנכנס מנהל וראה אותם צופים בסרטים פורנוגרפיים בזמן העבודה הם לא השתעלו וכיבו את המחשב אלא להפך, אמרו: רגע-רגע, לא להפריע עכשיו, אל תסתיר לי, אני עולה כאן על משהו.
בסוף הם הבינו שבתוך כל הפעילות שם, מוסתרים קודים ובהם מידע על מזימותיו הרצחניות של ארגון הטרור, למען החופש מן החופש. נתגלו הוראות לפיגועים ומדריכי אימונים.
באיזה מקום מצפינים קודים בסרט פורנוגרפי? אני לא רוצה אפילו להתחיל לכתוב על זה, כי אני חושש שילדים קטנים יקראו את הפוסט הזה.
איזה תוכניות אימונים הוחבאו שם בסרט "טניה הסקסית"? יותר טוב שלא נפיץ בציבור, כי יש כאלה שעלולים להתחיל להתאמן מיד.
בחירות, נו.
אני יושב לי היום בבית קפה בתל אביב, גינה נחמדה, פיקוסים אדירים, מזג אוויר נפלא שהלוואי שלא יתחלף לעולם, ובבית הקפה חולף מישהו ממתכנני האסטרטגיה הפוליטיים הגדולים ולצידו בן של פוליטיקאי (לא הבן שישב בבית הסוהר, הבן השני). הם נראים מלאי אדרנלין.
כן, כל יועצי הבחירות כבר מתחילים לעבור למנוע טורבו. כותרות העיתונים מבשרות על הקדמת בחירות. בחירות בסוף הקיץ. בחירות לקראת הסתיו. בקיצור קרוב.
תושבי ישראל מביטים בכל זה בעייפות ושואלים: למה? מישהו ביקש מכם בחירות? נדמה לנו שקיבלנו ארכה עד סוף הקדנציה. תעזבו אותנו בבקשה בשקט.
אבל מי אנחנו ומהי עייפותנו לעומת המרץ שאוחז פתאום בפוליטיקה הישראלית? בעזרת אסטרטגים ומומחי בחירות הם יושבים ומחשבים מתי כדאי ומתי מתאים להסתער עלינו עם מערכת בחירות, ויצא להם: עכשיו.
ישראל היא היום המדינה היחידה בעולם, לדעתי, שבה הפוליטיקאים רוצים בבחירות יותר מהאזרחים.
קניתי סחורה מהשטחים הכבושים
אני קונה תפוחים בסופרמרקט הישראלי הרגיל ביותר, מביא הביתה, לוקח תפוח בלי לחשוש לכלום ופתאום מה אני רואה: יש עליו מדבקה קטנה ועליה כתוב בבירור:
SUDTIROL.
מה? צילמתי מיד. אתם יודעים מניין הגיע התפוח הזה לארצנו? זהו ייבוא מחבל ארץ בצפון איטליה, שטח אוסטרי, דובר גרמנית. בעיני תושביו: שטח כבוש. SUDTIROL זה השם שתושביו משתמשים בו והוא השם שמופיע על התפוח. פירוש המלים: טירוֹל הדרומית, בגרמנית, לא באיטלקית. ממשלת איטליה מכנה את טירול הדרומית הזו בשם איטלקי: אָלְטוֹ אָדִיגֶ'ה, זאת אומרת אָדִיגֶ'ה העליונה. לעיר הגדולה ששמה האוסטרי ההיסטורי הוא בּוֹצֶן האיטלקים קוראים בּוֹלְצָנוֹ, לעיר אחרת ששמה האוסטרי הוא מֶרָן, האיטלקים הצמידו שם איטלקי: מֶרָנוֹ. תושבי טירול הכבושה מסרבים לדבר איטלקית, שומרים על תרבותם המיוחדת, וגם פעלו בדרכים אלימות ובלווית פצצות כדי להשתחרר מהשלטון האיטלקי הלא רצוי, אך האיטלקים הצליחו לדכא את רצון החופש הזה.
די דומה למצב אצלנו, שכם מול נאבלוס, חברון ואל-חליל. ואנחנו הרי מכנים יהודה ושומרון את השטח שהערבים קוראים לו הגדה המערבית ורוב האנשים, גם באיטליה, קוראים לו השטחים הכבושים, ועושים פרצופים ולא בא להם לקנות סחורה שמגיעה מן השטחים הכבושים האלה. יותר מכך: האבוקדו מישראל עם המדבקה "כרמל" לא נמצא עוד על מדפי הסופרמרקטים הגדולים באיטליה. היו הפגנות והחרם הופעל.
החזקתי את התפוח מסוּד-טִירוֹל בידי כששאלה מוסרית גדולה מנקרת במוחי, ועוד הוכחה לצביעות העולם ניצבת מולי, ונתתי ביס.
בקשה מחברי לפייסבוק
יש לי רעיון: לפרסם את קטעי הפייסבוק שלי גם באנגלית. למרות שהאנגלית שלי סבירה אני זקוק לעזרה ממי שהאנגלית שלו מושלמת ובטוחה בעצמה לצורך כתיבה הומוריסטית. האם מישהו מוכן לתת כתף למשימה כזו? ענו ונדבר. מאיר
פינת השלולית
כך שלחה זאת יערה:
- "הולכת לישון עם המחשבה: צפרדע או נסיך? זאת השאלה.
עדיף לנסיכה לישון 100 שנים בהמתנה לנשיקה הנכונה, ולהתעורר ע"י הנסיך הנכון, מאשר להיות ערה ולהיות מנושקת על-ידי 100 צפרדעים, לחייך ולצחוק, ואולי לחזור לישון?"
אני קורא, מוצא חן בעיני, מכין לדפוס, וכשאני מעתיק, וטיפה עורך, אני מבין שטמונה כאן קושייה לשונית שהיא גם סיפור מעומק השלולית.
יערה כתבה כך:
- "עדיף לנסיכה לישון 100 שנים בהמתנה לנשיקה הנכונה, ולהתעורר ע"י הנסיך הנכון".
היא השתמשה בראשי התיבות ע"י, שכאשר פותחים אותן הן: "להתעורר על יד הנסיך הנכון", וגם: "להתעורר על-ידי הנסיך הנכון". שני המשפטים מדויקים, וזה מה שיפה בשלולית. ככל שלפעמים זה לא ברור, כך מגיעים עמוק יותר.
יום הדי-נור
הלילה של יום העצמאות, אמש. אני בכביש שש, חוזר ממסיבת יום עצמאות מכיוון צפון לביתי בתל אביב. חושך סביב, ואז אני רואה מצד מזרח התפוצצויות יפות של זיקוקין די-נור בשמיים.
"זה בטח מטייבה, או אולי מכפר בארה או מכפר קאסם", אני מנחש בקול, וקצת בצחוק, ואז אני תופס את עצמי: איזה בן אדם שלילי אני? למה אני חושב שזה לא מציאותי? למה שלא יתעופפו זיקוקי דינור בכפר ערבי ביום העצמאות?
אני מתעקש לא לבדוק לעולם מאין הגיעו זיקוקי הדינור האלה בחושך, ואמשיך להאמין שזה היה מיישוב ערבי.
אשמח לראותכם:
מסע מצחיק בחיים (וגם לארץ הקודש)
מופע מיצירות מארק טווין
בעריכת מאיר עוזיאל ובהנחייתו
בהשתתפות:
נאור ציון,
יהודה אטלס, אלי דנקר, נלי תגר, איציק גבאי, אילה זילברמן, משה טימור ועוד.
תיאטרון צוותא, אבן גבירול 30 תל אביב
יום שלישי, כ"ג באייר תשע"ב, 15.05.12, בשעה 20:30
מארק טווין, הסופר והסאטיריקן חד הלשון שכתב את האקלברי פין ועוד יצירות רבות (ינקי בחצר המלך ארתור, תום סוייר, בן המלך והעני, הזר המסתורי, וילסון ראש כרוב ועוד ועוד), כתב גם ספר על ביקורו בארץ ישראל שלפני הציונות. הוא מתאר אותה כארץ ריקה מאדם, ומלבד איכות הכתיבה ההומוריסטית זה גם תיאור היסטורי חשוב. בין כתביו יש גם מאמר סנגוריה מדהים ושנון על היהודים.
מארק טווין נחשב לאבי הספרות האמריקנית, והתובנות שלו מצחיקות בדייקנותן כל יום מחדש. חייו הם סיפור מרתק לא פחות מספריו. בביוגרפיה שלו כתב: "אנו משתוקקים, משום מה, לחיי נצח בעולם הבא. לי אין תשוקה כזאת. ניסיתי את החיים האלה - וזה מספיק". במופע נטעם מכתביו בהגשה בימתית, ונגולל את סיפור חייו.
כרטיסים בקופות צוותא: 03-6950156
(המחיר 90 ש"ח. למקבלי הודעה זו 50 ש"ח בלבד, נא לציין בקופה: קוד 708)
למעוניינים לקבל למייל את פעילויות בימת מופעי הספרות, כיתבו אל:
oumeir@gmail.com מותר ורצוי להעביר הודעה זו כולל זכות ההנחה לכל מי שנראה לכם מעוניין
[קישור]/
