היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אינו יודע, אבל הוא מככב לאחרונה בשיחות הסאלוניות של הימין האינלקטואלי. בקצב ההתבטאויות וההחלטות הציבוריות שלו, כולל זו האחרונה בפרשת הנגבי, הוא עלול לתפוש אף את מקומו של השופט ברק.
איך זה ש"כולם" בבועה הימנית ידעו מראש שתהיה התייחסות שונה של מזוז משרון להנגבי. האם מפני שגם הם קראו את ההמלצות של אנשי התקשורת הבכירים למזוז, שאין כעת להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן, כשהוא נמצא ב"מהלכים היסטוריים גדולים", כדבריהם, לעומת הנגבי שמתנגד להינתקות?!
כולם הרי ידעו לקרוא את השורות החוזרות ונשנות ב"פרשנות תחת אזהרה" של בכירי העיתונאים לשרון ולמזוז: "גם שרון וגם מזוז יודעים, שכל עוד שרון מוביל את המהלך המדיני, החלטה לטובת שרון, תזכה לתמיכת התקשורת".
שלא תהיה טעות ולא צריך לעשות ממזוז אדם רופס. כל ההחלטות שלו בסוגיות הרגישות שלו האחרונות תואמות בהחלט את מצפונו האישי. וזו בדיוק הבעיה של הימין איתו. במדינה קטנה כמו שלנו שבה כולם מכירים את כולם, אין סודות - והכל יודעים שלמזוז יש משנה פוליטית סדורה ויודעים גם למה הכלה נכנסה לחופתה עם לפיד שגם לו משנה סדורה ותואמת (גם בענייני ההינתקות). גם הילדים שבאו מנישואים קודמים לא יפרו את ההרמוניה.
פרקליט המדינה שהביא מזוז, ערן שנדר, היה בעבר גזבר "שלום עכשיו" ובתפקידו האחרון כראש המחלקה לחקירות שוטרים, ניהל חקירות תקיפות על אלימות של שוטרים, בתנאי שלא הופנתה כלפי אנשי ימין. או-אז, השוטרים האלימים זכו לגיבויו (תשאלו את אורית סטרוק מנשות חברון ונדיה מטר מ'נשים בירוק'). יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עמד לפני כן בראש האגודה לזכויות האזרח. מייק בלאס עלה מחו"ל עם משנה ערכית סדורה, אותה הוא מיישם כמשנה ליועץ המשפטי, מוביל היום את המערכה להזזת הגדר לקו הירוק ואת החלת חוקי ז'נבה.
מתוך אותה הרמוניה פנימית, צמחו שתי החלטות סותרות לשרון והנגבי, שניהם אמנם במפלגה אחת, אולם שניהם חושבים פוליטית אחרת. משום כך, שרון לא התבקש לפנות את כסאו בעל העוצמה האדירה-מפחידה כמעט, גם בעת החקירות וגם כשהוחלט להעמידו לדין. לעומתו, הנגבי התפוטר מתפקידו מייד בתחילה אחרי שבדיון מיוחד של כל הנ"ל, פרקליט המדינה, ערן שנדר (מה קרה להבטחתו לא להשתתף בישיבות, כיוון שניהל מערכה משפטית נגד הנגבי כשהיה יו"ר אגודת הסטודנטים?), יהושע שופמן ומייק בלס, הודיעו לתקשורת ש"בישיבה סוכם, כי השר הנגבי לא יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו כשר לביטחון פנים". כעת הם מנהלים מערכה שהנגבי יתפטר לגמרי.
לא רק זאת. אותה חבורה שנתנה את כל ההנחות לשרון וקבעה שאין לקבל לגביו את מסקנות מבקר המדינה ופרקליטת המדינה ביחס ל'אי היווני', מודיעה שהפעם "לא תתנהל חקירה לשם חקירה, חוות דעת של מבקר המדינה יכולה להשתדרג לכתב אישום כמקשה אחת".
גם אם התיזה לא נכונה, עצם העובדה שכך חושב איש ימין - צריכה להדאיג את המערכת המשפטית שזקוקה לאמון הציבור כולו ולא רק של האליטות הקרובות אליה.
בבועת האליטתה המשפטית והתקשורתית לא יודעים את עומק השבר שמתפתח מולם. זהו תהליך איטי, אבל ככל שהוא מתמשך הוא גם יסודי.
שלא תהיה טעות: מתייצבים עדיין לבית משפט עם עתירות, פונים למשרד המשפטים עם בקשות, אבל עושים זאת רק כהליך לצמצום נזקים ועם לקיחת מקדם מובנה שמדובר במערכות עויינות. אי האמון הוא כה מוחלט, שלרוב גם מוותרים על הליכים. השבר המתמשך הוא כלפי הפרקליטות ובג"צ. לאחרונה נוספה להם לשכת היועץ המשפטי והמערכת המשפטית סביבו!
_____________________
הכותב הוא סא"ל במיל', פצוע טרור ועוסק במאבק משפטי בטרור, לשעבר מפעילי גוש אמונים.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
