שוב נצעד בריקוד הדגלים המסורתי. עשרות אלפי נושאי דגלים יזרמו כמדי שנה לרחבת הכותל מכל השערים. רבים יסובבו את חומת העיר העתיקה סיבוב שלם. עוד רעיון ממוחו היצירתי של יהודה חזני זצ"ל.
לא רב קראו לו ולא רבי, על-אף שהיה גדול בתורה. ה'ריקודגלים' הוא האירוע היחיד שנושא את שמו, אבל הוא זה שהגה והוביל את הצעדות ההמוניות של גוש אמונים (יחד עם ר' יעקב נוביק יבדל"א), את הבאת ההמונים לסבסטיה ואת מבצעי ההתנחלות הגדולים.
את המאבק הציבורי שארגן למדו בשעתו בבתי ספר לתקשורת ולממשל. "אם היה חי בימי אוסלו, ההסכם לא היה יוצא לדרך", כתב עליו פרופ' אהוד שפרינצק, איש שמאל, חוקר ומומחה לתנועות המחאה בישראל.
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל קרא לו בחיבה "מקהיל קהילות ברבים". הוא היה מאלה שנשאו על כפיהם את גוש אמונים, ותמיד מאחורי הקלעים. על אישיותו לא נכתב מספיק. הוא היה דמות עלומה לרוב הציבור, איש שנשמר להיות ידוע רק לכל מי שצריך היה לדעת. למשל ראש ה
ממשלה יצחק שמיר, שבא לנחם את משפחת חזני כשיהודה נהרג בנופלו מצוק במדבר יהודה בטיול עם בנו. בבית המשפחה הצנוע פגש שמיר את אחד מגדולי התורה החרדים, ושאל: מה עושה פה כבוד הרב? ענה לו הרב: מה עושה פה כבוד ראש הממשלה? לשניהם הוסבר שחזני היה תלמיד חכם גדול ונחבא אל הכלים, בצד היותו מהפכן גדול בעשייה פוליטית מאחורי הקלעים. ושניהם תמהו "מתי היה לו זמן גם לכך?"
כשנסעתי עמו בנסיעות הארוכות בדרכי יהודה ושומרון ראיתי אותו מאזין להקלטות כדי להשלים את מה שחיסר בבית המדרש. בימים שבין הפעילויות היה חוזר לסטנדר שלו במקומו הקבוע באולם הישיבה במרכז הרב, ללמוד ולענות לשאלות תלמידים.
תורתו ה"פוליטית" חשובה ואקטואלית בימים אלו של התרוצצות כבירה במחנה, של מועמדים רבים לכנסת ושל רשימות ופיצולי רשימות. סיפר לי אדם שהיה בוועדה המסדרת של רשימת הבית היהודי לפני הבחירות הקודמות, שלוועדה הגישו את מועמדותם כ-700 אנשים. חזני היה צוחק לו שמע את זה. הוא היה קרוב לגדולי הפוליטיקאים, ולא החשיב את הזירה הפוליטית לקובעת. הוא לא סמך על פוליטיקאים כי הבין את סוד חולשתם ואת התלות שלהם בעורף ציבורי תומך, ולעתים נגדי.
חזני בא אליי פעם בקטנוע הנצחי שלו ביום גשום, וזקנו הגדול נוטף טיפות גשם. "אם לא נצא כעת להפגנות נגד קיסינג'ר (או אולי קרטר?), הכול עלול להתמוטט". למה לא נלך לשרים, לראש הממשלה, לח"כים משלנו? הוא הלך גם אליהם, אבל אמר שבעניינים אלו כל אחד צריך לחשוב שכל ארץ ישראל על הכתפיים שלו, ושכל העולם רוצה לגנוב ממנו את כבשת הרש.
אני יכול לנחש את נאומו לצעירי הציונות הדתית של היום שרצים ונאבקים ביניהם על מקומות וסיעות: אם אתם באמת רוצים להגן על ארץ ישראל, התייחסו אל המאבק כאילו הפוליטיקאים לא קיימים.
המאבק האמיתי אינו בכנסת. לא נתניהו ירים מאבק אל מול הקרן החדשה, ולא נתניהו יתעמת עם התקשורת הנשכנית, שכבר מרגע מינוי הממשלה החדשה החלה במאבק נגדה. הרב לוינגר שמשותק עקב אירוע מוחי בא אל נתניהו לנחמו על מות אביו. בסוף שאל את נתניהו מה יהיה עם הבית שפונה בחברון. נתניהו השיב ביושר: "זה לא בידי".
