|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סרטה של קרן ידעיה מעמת אותנו עם החצר האחורית של החיים בכרך התל אביבי - עם זנות, ניוון, מחלה, חיים בזבל, ללא תקווה, ללא קרן אור [צילומים: שוש מיימון]
|
|
רונית אלקבץ
|
|
|
|
|
רונית אלקבץ ודנה איבגי
|
|
|
|
|
רם אורן
|
|
|
|
|
אריק סלהוב, חבר של רונית אלקבץ
|
|
|
|
|
דנה איבגי
|
|
|
|
|
דנה איבגי
|
|
|
|
|
קרן ידעיה
|
|
|
|
רונית אלקבץ ומרק רוזנבאום המפיק
|
|
|
|
|
אריאלה אזולאי
|
|
|
|
|
גילה אלמגור
|
|
|
|
|
דנה איבגי
|
|
|
|
|
חנה פירסטנבר
|
|
|
|
|
קרן ידעיה, סרט ארוך ראשון
אתה יוצא מ'אור', סרטה של קרן ידעיה, בתחושה קשה, מעיקה, מדכדכת. איזה ניגוד בין שמו של הסרט - 'אור', למציאות אותה הוא חושף. קרן ידעיה, שזהו סרטה הארוך הראשון כבימאית, לא מנסה לייפות, לעדן, לעגל פינות. להיפך, עם מצלימה סטטית, שלא זזה לכל אורך הסרט, ידעיה מביאה אותה ב'קלוז אפים' חשופים, חושפניים, בוטים, מכים ישירות בבטן, לא מרפים.
היא מעמתת אותנו עם החצר האחורית של החיים בכרך התל אביבי. עם זנות, ניוון, מחלה, חיים בזבל, ללא תקווה, ללא קרן אחת של אור.
אור (דנה איבגי) היא נערה בת 17 שמטפלת באמא שלה רותי (רונית אלקבץ) שעוסקת בזנות כבר עשרים שנה. היום האמא כבר חולה, שבר כלי, מנוונת, שינים מכורכמות, שיער מדובלל, אפילו לקוחות כבר אין לה. המעטים היחידים שנאותים לעשות את זה איתה בחצר של איזה בית מט לנפול הם פועלים זרים שיכורים ומסמורטטים יותר ממנה.
בתוך ההווייה הזאת, אור, שאמורה בעצם ללמוד בבית ספר, כל הזמן עובדת (שוטפת כלים במסעדה, אוספת בקבוקים ריקים, מנקה חדר מדרגות), מטפלת באמא שלה שמבטיחה לה ש"הפעם היא יוצאת מזה" ומתמסרת לכל נער בשכונה שקצת נחמד אליה בחיפוש הנואש אחרי טיפה של חום, רכות, תשומת לב.
גם כשהיא כבר יוצרת קצה קצהו של קשר עם נער טוב לב שבאמת איכפת לו ממנה, האיבחה האופטימית הקטנה הזו נקטעת על-ידי אמו של הנער שלא מעוניינת ש"אחת כמו אור תסתובב עם הבן שלה".
העלילה מתקשחת
בהמשך העלילה מתקשחת והולכת. ואם אתם מצפים שהדברים יסתדרו, שאמא של אור תבריא ותשתנה ושאור תבנה לעצמה חיים טובים ויפים יותר הרי שהכל מדרדר ומסתבך, עד לסוף שאותו לא נגלה כמובן.
ואתם רואים איך הפנמה של דפוסי התנהגות, חוסר הערכה ואהבה עצמית, מביאים את הגיבורה לאותו מקום ומצב שהיא כל כך מנסה לברוח מהם.
'אור' הוא אמנם סרט עטור פרסים - הוא זכה ב'מצלמת הזהב', שניתן לסרט ביכורים הטוב ביותר בפסטיבל קאן ובפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים - אבל הוא לא חף מפגמים. למרות המשחק המצויין של איבגי ואלקבץ (שקבלה את פרס השחקנית הטובה בפסטיבל ירושלים), למרות הסיפור החזק והנוגע ללב, התפנית החדה בעלילה שמשנה בעצם את כל הכיוון של הסרט לא מנומקת - לא פסיכולוגית ולא קולנועית.
לא ברור למה אור-דנה איבגי בוחרת באופן כל כך פתאומי ולא צפוי את אותה בחירה שלה.
והיות וזהו 'טוויסט' כל כך מהותי בעלילה, הרי שהוא היה צריך להתפתח בהדרגתיות, בטבעיות, ברצף, או להיות מנומק בסבטקסט של הסרט. וזה לא קורה. וחבל.
אבל למרות כל זה, 'אור' הוא סרט עם אמירה חברתית נוקבת. סרט שמכריח אותך להתייחס אל תופעת הזנות כ'הוויה' נפשית. סרט חשוב שמאיר פינות חשוכות ואפילות בחברה הישראלית, שהגיע הזמן לתת עליהן את הדעת.
_________
בפרמיירה שהתקיימה בקולונוע 'לב' בתל אביב פגשנו את רונית אלקבץ, שמיהרה לטיסה לפסטיבל ונציה, שם מוצג 'ולקחת לך אשה' הסרט שכתבה, ביימה והיא משחקת בו תפקיד ראשי, דנה איבגי, קרן ידעיה, מארק רוזנבאום המפיק, רם וניצה אורן, גילה אלמגור, יובל סגל, חני פירסטנברג, אוצרת האמנות אריאלה אזולאי, המלהקת פרי כפרי ואחרים.
|
| תאריך:
|
07/09/2004
|
|
|
עודכן:
|
08/09/2004
|
|
שוש מיימון
|
|
בפרשת "כי תבוא", שנקראה שלום בבתי הכנסת נאמר "בית תבנה ולא תשב בו, כרם תיטע ולא תחללנו... פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת". לקראת אותה שבת ביקשו אנשי היישוב עפרה לצעד מרחיק לכת עד כדי כך? לי המשילו משל: לו הצטרף האיש ל"יהודים המשיחיים,, ושמם היה מחלק מקדמות, האם היו מניחים לו לבוא לבר-מצווה"!?
|
|
|
|
|
חברי מרכז הליכוד זוכים לקבל בימים אלה דרישות-שלום מנציגיהם בממשלה ובכנסת - "שנות טובות", שחלקן אף מזמינות לאירועי הרמת כוסית לרגל השנה החדשה. חבר מרכז, אם רצונו בכך, יכול בימים אלה לבלות מדי ערב בכנס כזה או אחר, בהשתתפות שרים וח"כים, באולמות שונים, במקומות שונים. ואמנם, יש חבורה קבועה בקרב חברי המרכז, כמה מאות איש, ראשי סניפים, ראשי קבוצות, שמפגינים נוכחות בכל הכנסים הללו, מסתחבקים עם המנהיגים וטופחים זה לזה על הגב והכתף.
|
|
|
|
|
בעוד שאלת משמורת הילד משמשת לגיוס כל האינסטינקטים של הפמיניזם המיליטנטי במקומותינו, והוויכוח מתלהט, עם כל הטובים והרעים שבו, הרי שהמתבונן חד-העין עשוי להבחין כאן גם במישור לאטנטי (מובלע, סמוי) שרישומו ניכר הן בתחום האישי והן בתחום הריבודי של איוש משרות אליטה במדינתנו. זהו מישור או מצב שאינו חלק מהמאפיינים האנושיים האוניברסליים בכללותם, וגם אינו נוגע באופן חזק בשאלה של דומיננטיות פטריארכלית או מטריארכלית.
|
|
|
|
|
המחבלת הצ'צנית שפוצצה לפני כשבועיים מטוס טופולוב רוסי על עשרות נוסעיו, הייתה פעם אימא צ'צנית, שהחיילים הרוסים אנסו באכזריות והרגו לנגד עיניה את ילדיה הפעוטים.
|
|
|
|
|
כל העולם עומד חסר אונים מול גילויי הטרור. מנהיגים כאלה ואחרים מצהירים כי יילחמו בטרור עד חורמה, אבל ההצהרות הללו אינן מחזיקות מים משום שנקבעה תודעה לפיה אין תשובה ניצחת לטרור. המוח האנושי מצא פתרונות לבעיות סבוכות מאין כמותן, אולם מול נבזות הטרור נקבע שאי-אפשר לעמוד, אולי משום שגם כאן פועל מוח אנושי. מעוות, אבל מוח אנושי.
|
|
|
|
|
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
