עכשיו זה ברור גם לאנשי עיתון מעריב: העיתונאי
בן כספית סיבך את העיתון בפרסום כזבים חמורים נגד
שרה נתניהו. סיפור הגנן שפרסם בינואר 2010 כאילו הודח כביכול על-ידי שרה נתניהו - לא היה ולא נברא. לבן כספית ניתנה הזדמנות להוכיח את טענותיו/פרסומיו בנושא, אך עד שלב זה הוא לא הצליח להביא בדל של ראיה שתתמוך בגירסתו.
בן כספית, שפרסם את דברי הבלע ביום 22.01.10, התנהל בהפקרות מוחלטת. על-כך כתבנו ימים ספורים לאחר הבדותה שפרסם ("
השמצה נכלולית"). כתבנו, את שהיה ידוע, כי האיש לא הודח ולא פוטר ולא נזרק. הוא ממשיך לעבוד, כבימים ימימה, וגורף את העלים היבשים בבית ראש הממשלה. ציינו כי בלהיטותו ובעוינותו כלפי בני הזוג נתניהו, פרסם בן כספית דברים חסרי יסוד ובלא בדיקה מינימלית. מאז ועד עתה פרסום שקרים נוספים. כמעט כרגיל.
חמור מכך - בן כספית מסרב לחזור בו ולהתנצל. מחמת זאת נגרר עיתון מעריב להתנצחות משפטית ממושכת שתוצאתה ידועה מראש: מפלה ודאית, תוך גרימת נזק כספי ותדמיתי לעיתון, שנאלץ גם כך לפטר עובדים כדי להגדיל סיכויי הישרדותו.
המסקנות הנ"ל עלו ביתר עוצמה במהלך הגישור שנערך בין הצדדים. כידוע, שרה נתניהו הגישה בבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד בן כספית, עיתון מעריב ונגד עורך העיתון דאז, יואב צור (יום ב', 25.1.10). בתביעה דורשת נתניהו לחייב את מעריב בתשלום פיצויים בסך מיליון ש"ח ובפרסום התנצלות.
בהמלצת בית המשפט פנו שני הצדדים לגישור, שנערך בפני המוסד "גישור ישראל". את מעריב ייצגו עו"ד עמית דולב והיועץ המשפטי של מעריב,
מאיר בלייך; את נתניהו ייצג עו"ד דוד שמרון. הגישור הסתיים לפני חודשים רבים בכישלון מוחלט, לאחר שבן כספית סירב להתנצל ואף העלה גירסה הזויה. שלב ההוכחות ייפתח בקרוב בבית המשפט.
כאמור, במהלך הגישור התברר כי בידי בן כספית אין שום הוכחה לאמיתות דבריו. נהפוך הוא: בעיצומו התחוור כי אין סוף לבדותות שהוא ממציא. הנה דוגמה אחת: בכתבתה שפרסם בינואר 2010 הוא קבע כי הגנן הודח
מבית ראש הממשלה:
-
"גם החצרן, יהודי מבוגר בן למעלה מ-70, אב שכול, שהיה מגרף את העלים היבשים ועוסק בעבודת גננות אלמנטרית תמורת פחות משכר מינימום, הודח גם הוא".
בנוסף טען כי הגנן שהודח הועבר מאוחר יותר לעבודה במשרד ראש הממשלה.
והנה, בעיצומו של הגישור המציא בן כספית גירסה אחרת, באומרו דברים ברוח אלה: כן פיטרו את הגנן מבית ראש הממשלה אבל בפועל הוא לא פוטר.
הפרסום הכוזב של בן כספית ואופן התנהלותו גם לאחר מכן ראויים לגנאי מיוחד. אין חולק כי אין איש אשר יעשה ולא יחטא. כך הדבר לגבי כל עיתונאי, קל וחומר כאשר מדובר בבן כספית שלקה פעמים רבות בפרסום בדותות והמצאות וחצאי אמיתות. אדם אחראי אמור לתקן חטאיו, ובמקום להתבצר בכזביו - לפעול במהירות לתקנם. לא כך פועל בן כספית, שעברו רצוף בפרסום דברי כזב חמורים אפילו נגד שופט בית המשפט העליון לשעבר,
תאודור אור ("פרשת אוחנה").
בן כספית פועל אחרת. הוא נאמן רק לעצמו ולכזביו. ובעוינותו, כאמור, האובססיבית כלפי בני הזוג נתניהו, הוא גורר את מעריב להרפתקאות מיותרות הנוגסות, בשורה התחתונה, במעמדו של מעריב ומסכנות את שמו הטוב.
טוב יעשו עתה עורכי ופרקליטי מעריב, אם יפעלו לפרסם, ובהקדם, התנצלות על דברי הכזב. עם או בלי הסכמת בן כספית. הם יודעים היטב כי מדובר בפרסום כוזב (שנעשה, אגב, בתקופה שקדמה לרכישת העיתון על-ידי קבוצת אי.די.בי.). אחרי הכל - עורכי מעריב ומנהליו חייבים בנאמנות כלפי קוראי העיתון. ואם לא יסכים בן כספית לפרסום התנצלות גם מטעמו, יתכבד נא ויגן על עצמו, ובכספו, על כזביו.
