שתי ידיים שמאליות

ובחזרה להפגנה במוצאי השבת לפני שבועות אחדים. רגב קונטס הודיע קבל עם ועדה שההפגנה הזו עוררה בו בחילה. לא רק האירוע עצמו, גם מה שנלווה לו: לדבריו, מארגני המחאה גנבו ממנו את הסיסמאות שהוא וצוות הקריאייטיב שלו הגוּ.

התגובית שלו בפייסבוק חוללה מהומה ברשת. פעילי מחאה ממחנות שונים השליכו רפש זה בזה בפייסבוק, ואז פרסם קונטס רשימה ארוכה שבה כתב נגד "זיהום המחאה", כלשונו, והאשים את סתיו שפיר וחבריה, פעילי ארגון השמאל 'התנועה החברתית', בהונאת הציבור. כתב האישום שלו חריף כל כך, עד שמדי פעם נדמה שקונטס הוא אחרון אנשי הימין. טעות: קונטס מצהיר על עצמו שהוא "איש שמאל המתנגד לכיבוש".

כשדפני ליף פרסמה בדף הפייסבוק שלה שהיא אינה מתכוונת להגיע להפגנה במוצאי שבת אלא ללכת לפסטיבל סרטי סטודנטים, כתב רגב קונטס כי דפני ליף וגם הוא נאלצים להתנער מהפעילות של סתיו שפיר וחבריה ב'תנועה החברתית' שהקימה, מכיוון שהללו הקצינו שמאלה. "השטויות המסוכנות של השמאל הקיצוני המדיני שסתיו שפיר, אלון-לי גרין ויונתן לוי מפיצים, בלי אחריות, בהקשר של המחאה – לא רק מרחיקות ממנה פעילים רבים שלא שותפים להשקפות המדיניות של חד"ש, אלא גם נדבקות למחאה כולה ולדפני בפרט", כתב.

קונטס אינו לבד: יש לא מעט פעילים חברתיים מהמחאה הקודמת הטוענים כי מחנה השמאל מתעקש לנכס לעצמו את המאבק החברתי, וכי ברגע שישתלט עליו, זו תהיה הוצאה להורג או מוות בטרם עת של מחאת הקיץ הקרובה. אל קונטס, כאמור הצלע השלישית במשולש ההנהגה של הפגנות קיץ 2011 שכונו 'המחאה החברתית', אפשר לצרף את יצחק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג' שהצליחה מאוד וגם קדמה למחאת הקיץ האחרון, ודפני ליף, ששומרת על שתיקה. בין שני המחנות – זה של קונטס וחבריו וזה של סתיו שפיר וחבריה – יש חילופי השמצות.

כך, למשל, הוא כותב באחד מהוויכוחים הרבים בפייסבוק עם תומכי סתיו שפיר כי מי שעומד מאחורי הקבוצה שלה אלו מפלגת העבודה ומפלגת חד"ש, שהחליטו להשתלט על המחאה בדרך לבחירות. קונטס מאשים את הארגון שבראשו עומדת סתיו שפיר, 'התנועה החברתית', בקבלת מימון מהקרן החדשה לישראל – פעולה שמסמנת אותם בקו פוליטי ברור מאוד, ובאופן טבעי, לשיטתו, גורמת לטרנספורמציה של מחאת ההמונים למחאת שמאלנים. כלומר, המונים לא יהיו שם.

"ביום שבו אלון-לי גרין (דוברו לשעבר של ח"כ דב חנין, י"פ) יפרסם שאת 'התנועה החברתית' שלו ושל סתיו שפיר מממנת הקרן החדשה לישראל", כותב קונטס, "כן, אותה קרן שמרגיזה חלקים גדולים כל כך מהעם (באופן אישי אין לי מושג למה) שנשבענו שאגורה לא לקחנו ממנה, ואכן לא לקחנו – זה היום שתתחיל איזושהי שקיפות והגינות".

רגב קונטס מאשים את סתיו שפיר ואת פרופ' יוסי יונה שעמד בראש 'הוועדה האלטרנטיבית', בהפקת רווח אישי מהמחאה, בכך שהם ניסו ועדיין מנסים לקדם את עצמם לזירה הפוליטית בתוך מפלגת העבודה.

סתיו שפיר טוענת שהיא קיבלה הצעות ממפלגות שונות, כולל מפלגת העבודה, ושעדיין לא החליטה אם היא רוצה לרוץ לפוליטיקה. קונטס רואה את הדברים קצת אחרת: "הנה עברו 10 חודשים", הוא כותב, "הבטחתי מעל כל במה, וגם דפני הבטיחה, שאנחנו לא נקבל ג'ובים, לא נתפרנס מזה, לא נעשה מזה 'מחאתנו אומנותנו'. אני חושב שלאורך זמן, הציבור מבין את הטענות שלנו, שאיננו שייכים ואיננו ממומנים ואיננו מייצגים שום קול פוליטי. כך נבנית אמינות ציבורית. הבטחנו וקיימנו – לא נחבור למקורות פוליטיים מימין ומשמאל, וזאת כדי לתת במה נקייה באמת".

בהזדמנות אחרת קונטס התבטא באופן ממוקד יותר. "אם סתיו שפיר רוצה לרוץ לבדה, כעלה תאנה, למפלגת העבודה וכך לתת לשלי יחימוביץ', לרון חולדאי, לפואד ולעופר עיני לנכס לעצמם את כל המחאה החברתית - ותחשבי איך תיראה תעמולת הבחירות של העבודה, מלאת צילומים יפים מהעצרות - ועוד אחר כך לשבת בקואליציה של ביבי שבה שלי יחימוביץ' כבר אמרה שתשב, אם סתיו שפיר הבודדה שצעקה מעל כל במה נגד כל האנשים שלמעלה וכמעט ישבה אחרי שנה עם ביבי בקואליציה, ומזל שבוטלו הבחירות – אם כל זה נראה לך הגיוני, שיבושם לך. להמונים מפעילי המחאה ותומכיה זה מסריח מאופורטוניזם פוליטי בדיוק מהסוג שנגדו יצאנו".

"'התנועה החברתית' מורכבת מאנשים שהיו איתנו בתא הקודם, יצאו מאיתנו, והקימו ארגון חדש ששונה מכל זרועות המאבק הקיימות", אומר רגב קונטס. "מאז המחאה החברתית קמו 170 ארגונים ועמותות שנאבקים למען הצדק החברתי. מה שמשותף לכל הארגונים הללו, למעט 'התנועה החברתית', היא שכולם נענו לקריאה לא להיות מפלגתיים, לא להזדהות עם הממסד הפוליטי הקיים, מתוך הנחה שהממסד הפוליטי אחראי למצב הנוכחי.

"זה לא בגלל תקינות פוליטית, אלא מתוך ההבנה שגם לליכוד וגם למרצ יש אחריות למצב שבו אנחנו נמצאים. אנחנו אמרנו, קודם כל – 'אזרחים נגד פוליטיקאים', אבל 'התנועה החברתית' פועלת אחרת. אני מכיר את האנשים שם. אני נלחמתי נגדם בקיץ הקודם, בדיוק נגד הדבר הזה. מהרגע הראשון ניסה אלון-לי גרין להכניס עוד ועוד פעילי מפלגות של חד"ש, מרצ והעבודה לתוך המאבק, ובכך בעצם לזהם את המחאה בנוכחות מפלגתית".

המתח בין הפעילים הגיע לשיא בהפגנה שנערכה לפני כחודש, ב-12 במאי, בכיכר רבין. פעילי מפלגות השמאל הקיצוני מרצ וחד"ש הגיעו להפגנה ובידיהם שלטים ירוקים ואדומים גדולים במיוחד. קונטס טוען כי הסיכום בין המארגנים היה שלא מביאים שלטים, ואילו פעילי מרצ וחד"ש, ובהם אנשי 'התנועה החברתית', הפרו את ההסכם.

במקום החלה מהומה. צעקות, גידופים ואלימות פיזית. כמה פעילים הורידו בכוח את השלטים של פעילי מרצ. "פעילי מרצ הביאו שלט בגודל שלושה מטרים", מספר קונטס. "הפעילים ביקשו שלא להכניס שלטי מפלגות. אנשים אמרו, 'אנחנו הרבה אנשים, לאף אחד אין שלט גדול כזה, מחר בעיתון יראו שלט ענק של מרצ ויגידו 'זו הפגנה של מרצ'. אנשים ביקשו 'אל תשייכו אותנו למרצ, אנחנו לא מאמינים במרצ'. אלון-לי גרין מ'התנועה החברתית' הגיע בראש תהלוכה של חד"ש ואמר שאי-אפשר שלא להכניס את המפלגות להפגנה".

רגב קונטס, שמתכונן בימים אלה עם פעילים אחרים להפגנת המיליון שנקבעה ל-14 ביולי, קובע כי אם המחאה החברתית לא תתנתק מהמפלגות הפוליטיות, קרי מהשמאל ובעיקר מהחלק הקיצוני שבו, סופה להיעלם.

בתנועה החברתית דוחים על הסף את טענותיו, ואומרים כי דבריו "מופרכים, מסולפים וגסים". בשיחה עם סתיו שפיר היא אמרה שאם קונטס ימשיך בפרסומים שלו, לא תהיה להם ברירה אלא לתבוע אותו על הוצאת דיבה. "אי-אפשר להמשיך עם כל השקרים האלה, ואני מציעה לרגב להפגין רצינות. הוא אומר המון דברים לא מבוססים", טוענת שפיר, "אין לו שום הוכחות, וזה מגוחך שעיתונים מתייחסים לטענות שלו. לא הייתה שום חבירה למפלגה. אני פתחתי באופן הכי ציבורי שאפשר את הדילמה שלי, אם כוח ההשפעה שלי – כחלק מהמאבק – הוא גדול יותר מחוץ למערכת הפוליטית או בתוכה. התקבלו הצעות מכמה מפלגות, אבל טרם התקבלה הכרעה בעניין ואני לא ממהרת".

עוד היא מספרת: "אני ורגב לא עובדים יחד כבר כמה חודשים. בסוף הקיץ שעבר היה ברור שיש דרכי עבודה שונות, ואז אנחנו, כמה חברים מתוך הקבוצה הראשונה, הלכנו והקמנו את 'התנועה החברתית'. זה היה מתוך רצון להקים תנועה חוץ-פרלמנטרית שתוכל להיות בית חדש לתנועה הישראלית שמאמינה במאבק שנאבקנו בקיץ. ככל שנתקדם בדרך ונוכיח שאנחנו ממשיכים למרות הקשיים ומתחדדים פוליטית, מצביעים על האלטרנטיבות הנכונות והולכים בדרך חדשה, כך נהיה חשופים ליותר מתקפות מצד אנשים שמעוניינים לשמור על המצב הקיים ובעיקר מאלו שמפחדים משינוי".

אנשי 'התנועה החברתית' טוענים כי ההצהרה שנאמרה בהפגנה האחרונה מעל הבמה המרכזית "כסף לשכונות ולא להתנחלויות" אין פירושה שהם בחרו צד פוליטי. "אנחנו לא הגבלנו את המסר", אומרת שפיר. "אנחנו מתמקדים בנושאים חברתיים-כלכליים, ואנחנו לא יוצאים מהמרחב הזה בדגש על חיזוק אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

"יהודה אלוש מבאר-שבע עלה עם המסרים שלו", היא אומרת, "אבל האמונה שלנו היא שיש מכנה משותף רחב מאוד בחברה הישראלית. רוב הישראלים מאמינים בערכים של סולידריות וחברה חזקה שדוגלת באותם עקרונות – שאנחנו נמצאים כאן כדי לעזור אחד לשני ושאנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו במערכת חינוך משובחת מגיל צעיר, ולכל אחד מהם יש זכות לממש את הפוטנציאל שלו, לא משנה כמה כסף יש לו בארנק. זה הקו שמוביל אותנו".

"במחאה הזו יש מקום גם לרגב קונטס וגם ולזרמים אחרים", אומר אלון-לי גרין. "אני פונה לרגב ואומר לו: בוא נפעל יחד. מה שהוא עושה, הלכלוכים הבלתי פוסקים, הטררם שהוא יוצר מכלום, את מי זה משרת? אז להפגנה מסוימת היה גוון כזה ולהפגנה אחרת יהיה גוון אחר. לדעתי זה מבורך. לעומת זאת חשוב לשאול, אחרי כל הבלגן וכל ההכפשות - במי זה פוגע. האם זה משרת את מי שרוצה שהמחאה תיכשל? לדעתי, כן. זה פוגע במחאה וזה משרת את אלו שרוצים שאנשים ישבו בבית".

בסופו של יום, גם אנשי 'התנועה החברתית' מודים כי הם "לא מחפשים את ההמונים אלא רוצים לפעול למען שינוי פוליטי, שינוי פוליטי ממשי". כלומר הפגנות של מאות אלפים, ככל הנראה, לא צפויות לנו בקיץ הקרוב. החזית החברתית לא תהיה האיום הגדול על נתניהו. יש יותר מדי אגו וסכסוכים פנימיים בין הפעילים שלא יכולים להידחס יחדיו לתוך מאהל שדרות רוטשילד.