אני מבקש את סליחת הגולשים על כך כי דווקא בתקופת החגים והימים הנוראים אני מעז לפנות לשדות זרים ולהביט על ישראל דרך בריטניה.
בימים אלו מתקיימת לה ועידת מפלגת הלייבור בברייטון הנפלאה. ועידה זו נחשבת, במידת מה, לגורלית להמשך כהונתו של טוני בלייר כראש הממשלה וגם למעמדה של מפלגת הלייבור לקראת הבחירות בעוד כשנתיים.
אין זו תקופה קלה לטוני בלייר. הוא מותקף על-ידי רבים בבריטניה על מעורבותו במלחמת עירק ועל תמיכתו הבלתי מסוייגת בארה"ב, שאינה כה אהודה בעולם במסעה למגר את הטרור העולמי.
גם מבית אין הוא עוד בלייר הפופולרי של סוף שנות התשעים. אזרחי בריטניה אינם מרוצים משירותי הבריאות, מהישגי החינוך, מרצונו להביא להפסקת לימודים אקדמאים חינם, מהפרטת מערכת התחבורה הציבורית ומהשינוי שחל בבלייר באשר לסקטור הציבורי, אותו הוא שואף להקטין ולשלב בפעילותו את הסקטור הפרטי.
באופן מקרי לחלוטין יצא לי לצפות אמש בתחנות השידור הבריטיות, בהן ניתן לצפות בארץ. עומד לו טוני בלייר בחולצה ועניבה באולם הנראה כמו חדר מורים טיפוסי, מאחוריו "שלט רקע" שנראה היטב על מסכי הטלוויזיה כשהמשפט ‘Better life for hardworking families” [חיים טובים יותר למשפחות שעובדות-קשה] מתנוסס לרוחבו ועונה לשאלות ישירות שמציגים לו אזרחים. כותב על פתק את השאלות, עונה אחת לאחת - הכול באופן תרבותי וענייני, גם אם השאלות אינן כה קלות ועוסקות בטרדות היום-יום של אזרח בריטי ממוצע.
נכון, "לטוני בלייר אין את הבעיות שיש לנו" - יאמרו פוליטיקאים ואזרחים מהרחוב בישראל שההשוואה בינינו לביניהם פוגעת בהם באופן אישי (משום מה)...
"האם גם לו [לטוני בלייר] יש אינתיפאדה, חיסולים ממוקדים, בעיות הנדסיות של הר-הבית, מתנחלים והינתקות, יונתן בשיא, צחי הנגבי, עובדים זרים, עוני, עוזי כהן, ועוד תופעות ישראליות טיפוסיות"? ישאלו מן הסתם הישראלים שאינם אוהבים השוואות - בעיקר כשהן לרעתם.
ובכן, אין לו לטוני בלייר את "האתגרים" הללו... הוא "רק" צריך לנהל מדינה של מעל 50 מיליון איש.
מעניין היה להיווכח מה היה מתרחש בארץ אם אזרח ישראלי היה נראה על מסכי הטלוויזיה כשעיניו מוסתרות ועומד בפני עריפת ראשו על-ידי, נניח, פלשתינים בעזה או ביהודה ושומרון, כאשר משפחתו זועקת להצלתו? - כן, במושגים שלהם, זוהי בעיה רצינית.
גם בבריטניה יוצאים כל יום מיליוני ילדים ללימודים וההורים מצפים למערכת חינוך טובה ואיכותית למען עתיד ילדיהם ועתיד בבריטניה. גם בבריטניה, מן הסתם, יש חולים ויש קשישים ויש אנשים הנדרשים לתרופות - והם מצפים ממערכת הבריאות להיות איכותית, מ"סל התרופות" להיות הגיוני ולא להמתין זמן רב בתור לרופא.
גם בבריטניה יש תאונות דרכים, אלימות במשפחה, סמים ואלכוהול, בעיית מהגרים, אלימות במגרשי הספורט, אפילו בעיות תקציביות ברשויות המקומיות, וכמובן - שאלת צפון אירלנד.
לבלייר לא חסרים מאבקים פוליטיים פנימיים, כמו זה עם שר האוצר - מתחרהו הפוליטי. גם הוא מתמודד עם המדיניות התקציבית והאופוזיציה הלוחמת.
ולמרות הכול יש לו את הזמן והאומץ לקיים דו-שיח פתוח עם אזרחים בברייטון בשידור ישיר. אני מתאר לעצמי מה היה קורה לו ראש ממשלתנו, או שר האוצר נתניהו היו מנסים לקיים מפגש מסוג זה. בפלגנות הישראלית, באלימות המילולית הקיימת פה, באווירת "למה מי אתה שתגיד לנו", באיומים הפוליטיים, בשאיפה הישראלית הטיפוסית של "להיות בעל המילה האחרונה", באינטרסים הצרים ובקולניות - ככל הנראה פשוט לא ניתן לקיים הליך כזה בישראל.
אני מתאר לעצמי את הביקורת הצינית של התקשורת הישראלית אם מאחרי גבו של נתניהו או ראש הממשלה הייה "סלוגן" כמו זה ברקע של בלייר, או זה המפאר את אתר האינטרנט של מפלגת הלייבור: "A Better Life for Older People" ["חיים טובים לאנשים מבוגרים יותר"], בדיוק כפי שנתניהו הותקף כאשר "העיז" ללוות את נאומי התוכנית הכלכלית שלו בלוח וגיר...
אינני שופט אם בבריטניה יותר טוב מישראל או לא. אנחנו ישראלים. כאן אנו רוצים לחיות, כאן עתידנו וכאן עתיד ילדינו. אולם לא יזיק לנו לאמץ קצת מהתרבות והמנהגים של המערכות הפוליטיות [והאחרות] במדינות אחרות - זה רק יהיה לטובתנו.
___________________________________________
אתר האינטרנט של כותב המאמר:
www.deot.org.il
