ב"יומן" של גיליון יום השישי לפני שבועיים (20 ביולי, 2012) התפרסם ב"מקור ראשון" מאמרו של העורך
אמנון לורד "סימנים מעידים", בו הוא מבטא דאגה ממצבו האלקטוראלי של נתניהו.
למחרת השבת, ב-22 ליולי שלחתי מכתב תגובה קצר למערכת, שהעתקו המדויק מובא להלן:
מכיוון שהמכתב לא פורסם בגיליון השבת הבאה (27 ביולי), שאלתי את המערכת האם בכוונתם לפרסמו בגיליון הבא אחריו—שאלה שנשארה תלוייה במרחב הסייבר ללא תגובה.
ואנוכי הקטן שואל:
- האם סיכוייו של נתניהו (והליכוד) לקבל די קולות בבחירות הבאות כדי שהנשיא יזמין אותו להרכיב ממשלה קטנים מפרסום מכתבי זה, או אולי דווקא גדלים כתוצאה מכך?
- האם מערכת העיתון (א) קבלה הנחייה ישירה מראש הממשלה עצמו (האחראי על השב"כ, כידוע) לא לפרסם את המכתב, או שמא (ב) זו החלטה עצמאית שלהם?
- אם א': מה גורם לראש הממשלה למנוע את חשיפת החומר החשוב על סדרת האירועים בלילה שבו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין—חומר שללא ספק קיים במרתפי השב"כ וארכיוניו.
- אם ב': האם מערכת "מקור ראשון" לוקחת על עצמה (בלא כוונה, כמובן!) את הגברת הסיכון להתנקשות ברה"מ הנוכחי?
- האם נתניהו (ובעקבותיו, "מקור ראשון" ו'שפויים' רבים אחרים) שותף לרצון של 'החטיבה היהודית' לשחרר את יגאל עמיר מהכלא מבלי שיודה בשיתוף הפעולה שלו איתם?
- האם הנזקים הכרוכים בהמשך החסיון הציבורי של המידע הזה פחותים מחשיפתו, או שהם דווקא מוגברים ע"י הסודיות שאופפת אותו?
שיעור גבוה של הציבור הישראלי אינו מאמין לגירסה הרישמית של אירועי ליל הרצח, וטוב יעשו אמצעי התיקשורת הציוניים אם יסייעו לנקות את הזוועה ההיא באמצעות חשיפתה!
בתגובה ל"סימנים מעידים" של אמנון לורד, 'יומן' 780:
אכן, "השנאה המבעבעת בעוצמות אדירות כלפי נתניהו", "שנאה שמפעפעת מהקרביים כלפי מעלה", היא "חומר הגלם הפוליטי החשוב ביותר לשימוש מהפכני", כפי "שמומחי השמאל הקיצוני הוותיקים יודעים". האם שנאה זו עמוקה יותר מזו שקודמיהם הביעו כלפי יצחק רבין לפני ש'הומרצ' ב-1992?
גם אני משוכנע שרה"מ
בנימין נתניהו "מנווט את ישראל בתוך שתי סערות אדירות...ברמה שהיא מעל ומעבר ליכולות המוגבלות של מבקריו ההיסטריים". אמנון דורש "מהימין הישן בימים אלה...
להתלכד ולהבין את הסכנה", להגן על נתניהו ולתת לו גב. האם הוא מצפה לתמיכה נוספת מאלה שסייעו לו להבחר בכל ליבם —מתיישבי הישו"ב (יהודה, שומרון ובנימין), אותם 'הקפיא' שלוש וחצי שנים וזנח למתקפות פרועות-רסן של 'סרי' הביטחון (פנים וחוץ)? בסופו של דבר, הקרב על שרידותה של האוטונומיה היהודית בא"י מתחיל מבית, ועל נתניהו להחליט מיהו אוהב ומיהו אויב!.
כאמנון, גם אני חושש ממפלת נתניהו בבחירות הבאות. אולם לא פחות מכך יש לחשוש שהוא יסיים כפי שסיים יצחק רבין חס וחלילה, אם לא ימלא רה"מ את שאיפות ה'סמול' הקיצוני להמרת מדינת היהודים באחת 'לכל אזרחיה', כפי שאירע לרבין... הדרך הבטוחה למנוע סוף טראגי כזה היא באמצעות הרתעה והתראה: לחשוף את רוצחי רבין! ובכך ייעשה גם צדק לזכרו. לצערנו, אמנון אינו מוכן אפילו לשמוע את העדויות שנאספו בידי מר נתן גפן (
וראו למשל) ובכך חושף את גבו (וחזהו...) של נתניהו להתנקשות נוספת ח"ו.
