|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גיוס חרדים: בנחישות וברגישות
|
התמיכה והרשתות החברתיות הנרקמות במסגרת השירות הצבאי הן נכס שאל לחרדים לוותר עליו ● מתן פטור גורף למגזר החרדי ייקבע אותו במעמד חברתי נחות ויחבל בסיכוייו להשתלב כראוי בשוק העבודה
|
|
הפטור הגורף מזיק למגזר החרדי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
סוגיות גיוס החרדים וכניסתם למעגל העבודה התמקמו לאחרונה בראש סדר היום. למרבה הצער, נושאים אלה, שהסדרתם בהסכמה רחבה חיונית לחוסן הלאומי, נפלו קורבן למאבקי כוח פוליטיים. וכך הוחמצה הזדמנות נדירה לפתרון שיתקבל על רוב חלקי העם.
בין ההצעות השונות מופיעה, בין בגלוי ובין ברמז, הגישה לפיה ניתן לוותר על גיוס חרדים ודי בהשתלבותם בשוק העבודה. תומכי ההשקפה נמנים על קשת דעות רחבה. אלו שזה מכבר לא רואים בשירות ב"צבא הכיבוש" ערך לאומי הראוי לתמיכה, ואלו החוששים מהשתלטות פלנגות חרדיות על הצבא. ויש שהתייאשו ומעדיפים לכל הפחות לאפשר את פתיחת עולם העבודה.
כך או אחרת יש לדחות תפישה זאת. גם בישראל 2012 השירות הצבאי הוא "המשווה הגדול". גם כאשר יש כאלו המכוונים על-ידי הוריהם להתבצר בגטאות שירות יוקרתיים, וגם כאשר יש הבוחרים בשירות נוח וידידותי, עדיין מתקיים בצבא תהליך חיברות שאין דומה לו.
ההיכרות הבלתי אמצעית, התמיכה והרשתות החברתיות הנרקמות במסגרת השירות הצבאי הן נכס שאל לחרדים לוותר עליו. מתן פטור גורף למגזר החרדי ייקבע אותו במעמד חברתי נחות ויחבל בסיכוייו להשתלב כראוי בשוק העבודה. ההתנגדות הנחרצת של המנהיגות החרדית ועסקניה לסוגיית הגיוס יוצרת את הרושם לפיו ציבור זה מאוחד כמקשה אחת בהתנגדות האידיאולוגית למהלך. לא אלה הם פני הדברים.
החברה החרדית טרודה בבעיותיה שלה. המרכזית שבהן היא ההיחלשות הפנימית של מודל חברת הלומדים וההשלכות בעקבותיה. מודל גיוס שיוצג ככפייה על המנהיגות החרדית, עשוי להתקבל במחאות רמות ובאנחת הקלה.
מנוף חלופי
משהוחמצה השעה ההיסטורית, בה ניתן היה לכפות מהלך זה בקואליציה של 94 חכי"ם, ראוי להיעזר בלחץ הציבורי הרוחש כמנוף חלופי ולהוביל מהלך של גיוס. אין המקום במסגרת זו להרחיב בפרטי מודל הגיוס הרצוי, אך חובה לבססו על מהלך גיוס מציאותי ולא פיקטיבי. כך למשל, פטור גורף משירות עד גיל 26 יתפרש – ובצדק – כקומבינה פוליטית שאין אחריה ולא כלום. אולם ראוי לבחון מהלך של גיוס בגילאי 18-20 אך לתקופה קצרה יותר. בשלב הראשון להגביל את משך הגיוס לתשעה חודשים, במהלכם תוקנה לצעיר הכשרה צבאית ראויה במסגרת יחידות ייעודיות דוגמת הנח"ל החרדי. ובתום התקופה לקרוא לו לשירות מילואים ארוך מהרגיל. משך גיוס זה מאפשר לצעיר לצאת מהישיבה, להתגייס וגם לחזור אליה בתום השירות אם יחפוץ בכך.
מערכת תמיכה כלכלית שתתמוך בישיבות שיפעלו במסלול מסוג זה ואולי גם מתן מערך תמיכות למי שיסיים מסלול כזה ויחפוץ לרכוש מקצוע, עשויים להתברר כאחת ההשקעות המועילות ביותר שתבצע המדינה.
|
|
ד"ר עליזה לביא היא מחברת הספר "מנהג נשים", חוקרת ופעילה חברתית
|
|
| תאריך:
|
29/08/2012
|
|
|
עודכן:
|
29/08/2012
|
|
עליזה לביא
|
|
גיוס חרדים: בנחישות וברגישות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אביתר בן-צדף
|
29/08/12 21:11
|
|
|
|
2
|
|
שריון תותחנים הכל
|
30/08/12 08:52
|
|
|
|
3
|
|
עמוס שנער
|
31/08/12 17:07
|
|
|
|
|
|
עמוס שנער
|
31/08/12 18:23
|
|
|
או שהוא כנראה מעריך, שאולי לחטוף שלוש רקטות ביום בכלל שווה את הכסף שאנחנו מקבלים עבור הסחורות והתוצרת החקלאית שאנחנו מעבירים להם + החשמל + המים + הדלק...
|
|
|
|
|
ידיעות אחרונות מתאים את התמונה למסגרת  הארץ מדווח על פלשתיני שתקף מתנחל בגרזן מבקרי הטלוויזיה לא האמינו להצגה של עובדי ערוץ 10
|
|
|
|
|
האסטרטגיה הדיפלומטית הישראלית, המובלת על-ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, נועדה למשוך את ארה"ב לפעולה צבאית באירן. לגיטימי לחלוטין, זאת מתוך נקודת ראות ישראלית. מאידך, הממשל האמריקני הנוכחי אינו רואה בעין יפה את המדיניות הישראלית, במיוחד בעת מערכת הבחירות. זו הסיבה למהלומות הדיפלומטיות כלפי מנהיגי ישראל.
|
|
|
|
|
עכשיו, מששקע לפחות זמנית האבק המשפטי סביב סוגיית מגרון, הגיעה השעה לנסות להבין, מדוע הרשתה לעצמה עו"ד אוסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, לטעון בבג"ץ בעת הדיון בסוגיית מגרון השבוע, כי העמדה שהביעה בפני שופטי הבג"ץ, ולפיה על מתיישבי מיגרון לנטוש את בתיהם ואדמותיהם, לרבות האדמות שלטענתם נרכשו על ידם, הינה על דעת הממשלה?
|
|
|
|
|
ניאוף תוך ניצול חולשתה של האישה, העדפה מובהקת של בן אחד ונישול השני מזכויותיו החוקיות, בן אהוב שמעולם לא העמידו לו גבולות והוא מגלה ניצנים של פשיעה חמורה, אונס ברוטאלי, גירושין, גילוי עריות בתוך המשפחה... מדובר ברשימה חלקית בלבד של משברים משפחתיים שהפרשה שלנו, פרשת "כי תצא", עוסקת בהם. ראוי אולי היה לשנות את שמה ולתת לה את הכותרת "משפחה במשבר", ואולי בעצם לא. שכן אפשר היה לחשוב שמדובר במקרי קיצון, אולם דוחות המועצה לשלום הילד בשנים האחרונות חושפים, כי התורה ידעה על מה היא מדברת. 40,000 מקרים של התעללויות בילדים נחשפות בישראל מדי שנה. אולי לא מדובר בנורמה, אבל בהחלט יש כאן מגמה מדאיגה.
|
|
|
|
|
