כאזרח פשוט (אפ"ש), המצביע פעם בארבע שנים זכותי וחובתי לשאול אתכם כמה שאלות לגבי תוכניתו של אריאל שרון:
1. מהן הסיבות לרצון לנסיגה מחבל עזה?
2. מהן המטרות המוצהרות של הנסיגה מעזה?
3. איזה רצף של אירועים הוביל לתכנית הנסיגה מעזה?
4. האם ברצף האירועים הזה יש אירוע החקירה?
5. האם אירוע החקירה מנותק לחלוטין מהחלטת אריאל שרון לגבי הנסיגה מעזה?
6. בהנחה שהנסיגה לא תצליח, כמו שהסכם אוסלו, מגובה בפרס נובל, לא הצליח ומטר הטילים, המנהרות ומטעני הגחון והצד, יגדל ויתרחב לגזרות אחרות, האם יש לתוכנית הנסיגה מעזה גם מענה לזה? או שהתוכנית מבוססת רק על הצלחה, שקט ושלווה, עזה תחילה ועוד סיסמאות שכיום אפילו אפ"ש כמוני כבר לא קונה?
7. האם הצהרת בגין שיגור בימית עם בחירתו ואחרי כן החרבתה, הצהרת רבין שרק מטומטם ייסוג מרמת הגולן ואחרי כן הסכמה לנסיגה מרמת הגולן והצהרת שרון שנישאר בחבל עזה ואחרי בחירתו, על סמך הצהרה זו, משקיע את כל מאמציו לנסיגה מחבל עזה, לא מציגות בעיה שלטונית חמורה, שמאפשרת למנהיגים להתנהג ברודנות וללא קשר לדעת הבוחר שבחר בהם?
8. האם את/ה חושב/ת שאם תצביע נגד הנסיגה מעזה והבחירות יוקדמו, תיפגע פרנסתך?
9. האם את/ה כאיש/אשת ציבור חושב/ת שפרנסתך קודמת לעתידה של מדינת ישראל?
10. למי חובתך גדולה יותר, כאיש/אשת ציבור?
א. לאשתך/בעלך וילדיך
ב. למפלגתך
ג. לראש הממשלה
ד. לי כבוחר
וכמה ציטוטים מאירי עיניים מאמרותיו של צ'רצ'יל, שיעזרו לך להשיב על חלק מהשאלות:
"הרי זו כוונתי, כאיש שחי ופעל בימים האלה, להראות מה נקל היה למנוע את הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה; להראות איך נתחזקה רשעת הרשעים בחולשת הצדיקים; איך המבנה וההרגלים של מדינות דמוקרטיות, אם אין מרתכים אותן לכלל גופים גדולים יותר, חסרים אותם יסודות של התמד ועוז הכרה, שרק הם לבדם יכולים לתת ביטחון להמונים הענווים....איך עצות של זהירות והתאפקות יכולות להיעשות לראש פינה לסכנת מוות; איך שביל ביניים שאוחזים בו מתוך שאיפה לביטחון וחיי שלווה, עשוי להוליך ישר לתוך שואה".
"האומה מוכנה לכל קורבן כל זמן שיש לה מנהיגות, כל זמן שהממשלה מראה בבירור לאן היא חותרת, וכל זמן שהאומה בוטחת כי המנהיגים אותה עושים כמיטב יכולתם... אני אומר בכובד ראש כי על ראש הממשלה (צ'מברליין) לתת דוגמא של הקרבה, כי אין שום דבר שיוכל לתרום לניצחון במלחמה הזאת יותר מזה שיקריב את חותמת משרדו"
"כל אימת שאני יכול להימלט לשעות אחדות או ליום אחד מתפקידי במרכז העניינים אני מתהלך לי בארץ, ואני רואה את הנזק שגרמו התקפות האויב; אבל בצד ההרס ובתוך החרבות רואה אני גם עיניים שקטות, בוטחות, מאירות ושוחקות, הקורנות בהכרה של זיקה לעניין נעלה ומקיף יותר מכול דבר אנושי או אישי. רואה אני את רוחו של העם שאין לנצחו. רואה אני רוח שנתגדלה בחירות, נתכלכלה על מסורת שהיא קבלה בידינו מדור לדור, ואשר ברגע זה, בנקודת המפנה הזאת בהיסטוריה של העולם, ודאי תאפשר לנו לשאת את חלקנו למען לא יהיה לשום איש מבני עמנו שיבוא אחרינו כל יסוד לתת דופי באבות אבותיו."
תגובה להצעת שלום של היטלר ביולי 1940, אחרי כיבוש אירופה: ".. מאז ביצעה גרמניה הנאצית עוד כמה פשעים איומים נגד המדינות הקטנות יותר על גבולותיה. הם הסתערו על נורווגיה, הכבושה עתה על-ידי צבא פולש גרמני. דנמרק נכבשה ונשדדה. בלגיה והולנד, אחרי כל מאמציהן לפייס את היטלר, ולמרות כל ההבטחות שהיבטיחן לכבד את הניטרליות שלהן, נכבשו ושועבדו. בהולנד במיוחד הגיעו מעשה הבוגדנות והאכזריות כבר מעבר לשיאם בטבח ברוטרדם, מקום שנרצחו אלפי הולנדים לפי חרב וחלק הגון מהעיר נהרס.
המאורעות הנוראיים האלה הטביעו על דפי ההיסטוריה האירופית כתם בל ימחה. ממשלת הוד מלכותו אינה רואה בהם סיבה קלה שבקלות לסגת אף כהוא זה מעקרונותיה ומהחלטותיה. נהפוך הוא, כוונתם של חברי ממשלת הוד מלכותו להמשיך במלחמה נגד גרמניה בכל האמצעים שברשותם, עד אשר ישבר ההיטלריזם סופית ויגאל העולם מן המארה שהביא עליו איש רשע".
זו תהיה הפתעה נעימה לקבל תגובה.
________
אורי נטע
אפ"ש בעל זכות הצבעה
