הסוד של בית המלון

באתר מצויים שרידים של כנסייה ביזנטית ושרידים מתקופות אחרות ויתכן גם שרידים יהודים הפזורים במקומות שונים בקומות הקרקע של המלון. למי שייך האתר? לציבור או למלון ולמה לא מתאפשר לציבור לראות את המוצגים בו?

חוגים תיירותיים טוענים כי למרות שיזמי המלון התחייבו בהסכם לאפשר לציבור לרדת לאתר ולראות את המוצגים, הכניסה לאתר זה ,מזה שנים רבות, נעולה וחסומה. יזם ובונה המלון יאיר ובמן אומר: "לא ידוע לי על הסכם כזה". מנהל המלון אומר: "נושא האתר הארכיאולוגי בקומת המרתף ידוע להנהלת ורשת המלון ומטופל", וכי "אנו שוקלים להתקין זכוכית באתר כדי שהקהל יוכל לחזות בעתיקות".

המתארחים במלון לאונרדו קלאב טבריה (מלון נהר הירדן לשעבר) אינם יודעים קרוב לוודאי כי ממש מתחת לרגליהם, בקומת המרתף של המלון, שוכן אתר עתיקות ארכיאולוגי שנחפר כסוג של חפירות הצלה לפני מספר שנים בשיתוף רשות העתיקות והושארו גלויים ולא כוסו.

האתר ממוקם בקומת מרתף בחלקו הצפוני של המלון סמוך לבריכת השחייה ויש חלק נוסף של האתר הנמצא בהמשך קומת המרתף, בצידו הדרומי של המלון בסמוך למחסנים וחדרי אחזקת המלון. באתר מצויים שרידים של כנסייה ביזנטית ושרידים מחומת העיר טבריה. יש הטוענים כי חלק מהשרידים והממצאים המצויים בקומת המרתף של המלון הם שרידי מסגד מהתקופה העותומאנית ויש אף סברה שבאתרים אלה מצויים שרידים יהודים.

ניסיתי לאתר דוח מפורט מטעם רשות העתיקות על תוצאות וממצאי החפירות שנעשו בזמנו במרתפי המלון (דוח חפירה) ולא הצלחתי בכך. אני מניח שהוא שוכב אי שם בארכיוני רשות העתיקות, וראוי שרשות העתיקות תנגיש מידע זה ושכמותו לציבור המתעניינים. וזאת לדעת חוק העתיקות התשל"ח 1978 המחייב בעת ביצוע חפירה ארכיאולוגית לנהל תיעוד וצילום מפורט של הממצאים.

למי שייך האתר?

עולה השאלה למי שייך האתר הארכיאולוגי על שרידיו שבתוך המלון. האם שייכים הם לבעלי המלון שהוא מלון פרטי או שהם בגדר רכוש ציבורי - רכוש המדינה ושאלה נוספת שעולה ומתבקשת - מי אחראי ומפקח על האתרים? מתי בפעם האחרונה ביקר נציג של רשות העתיקות במקום?

מלון לאונרדו קלאב הוא מגדולים במלונות טבריה והוקם לפני כ-30 שנה על-ידי היזם, הקבלן והמלונאי המיתולוגי באזור הצפון יאיר ובמן. לפני מספר שנים הועבר המלון לבעלות אחרת ושמו שונה לגולדן טוליפ. בשנים האחרונות שוב שונה שם המלון וכיום הוא נקרא לאונרדו קלאב טבריה. למלון מספר קומות ומרתף בעומק רב. שוכנים בהם חדרי אחזקה ומחסני המלון ובצידם האתר הארכיאולוגי. ציבור העובדים במלון יורד מטבע הדברים לקומות הללו לשם עבודתו וחולף מן הסתם על פני האתר הארכיאולוגי, אך לציבור הרחב לא מתאפשרת גישה למקום, ודלת הכניסה לאתר שליד בריכת השחייה נעולה.

אני מניח שלמלון אין עניין ורצון מיוחד להראות לציבור אורחיו את האתר הארכיאולוגי הנמצא בשטחו שכן אינו מהווה אטרקציה תיירותית לקהל היעד העיקרי שלו שהוא קהל עממי. אחרת יש להניח, כי המלון ורשת פתאל שאליו הוא שייך היו מפעילים את מערך היחצנות המשומן שלהם כדי ליידע את הציבור ובמיוחד את שוחרי הארכיאולוגיה בדבר הימצאות האתר הארכיאולוגי במלון.

למעשה זהו סוג של סוד שלא מדברים בו יותר מדי. עובדה היא כי רק מעטים יחסית יודעים על הימצאות האתר הארכיאולוגי הפתוח במלון לאונרדו קלאב טבריה.

דלת נעולה

לסיפור האתר הארכיאולוגי התוודעתי במקרה: היה זה כאשר לפני מספר שבועות התארחתי עם רעייתי בשבת במלון לאונרדו קלאב בטבריה. מדריך הטיולים בועז נורקין ערך לנו סיור בפארק הארכיאולוגי הסמוך למלון וסיפר לנו כבדרך אגב כי בקומת המרתף של מלון לאונרדו קלאב מצוי אתר ארכיאולוגי ובו שרידים של כנסייה מהתקופה הביזנטית ושרידי החומה של העיר טבריה.
נורקין, איש סיירת הצנחנים בעברו, שימש מנהל מחוז צפון של מגן דוד אדום וכיום הוא מדריך טיולים בעיר טבריה, סיפר לי כי למיטב ידיעתו נחתם בזמנו הסכם בן רשויות המדינה ליזמי המלון המחייב את המלון לאפשר גישה לציבור לראות את האתרים הארכיאולוגים הנמצאים במלון, זאת בתמורה לכך שהמדינה לא תחייב את הנהלת המלון להקים מגרש חניה גדול כפי שמחויב בשל גודלו של המלון שבו 400 חדרים.

ביקשתי תגובתו של יזם ובונה המלון יאיר ובמן לדברים הללו והוא בשיחת טלפון עמי אמר לי בתגובה: "לא ידוע לי על הסכם כזה. כל העניין של האתרים הארכיאולוגים במלון נהר הירדן (כיום לאונרדו קלאב) זה מספר שרידים,לא רציני". לדבריו, מדובר בשרידים של מסגד שנמצאים ליד בריכת השחייה. במהלך שיחתנו שטח ופירט בפניי ובמן את הצרות שעשו לו לדבריו אנשי רשות העתיקות.

מיד בתום הסיור שערך לנו מדריך הטיולים בועז נורקין נגשתי מתוך סקרנות לפקיד הקבלה במלון ושאלתי אותו איך אני יורד לאתר הארכיאולוגי במלון. "אני לא יודע על מה אתה מדבר, אין כאן עתיקות" - קבע פקיד הקבלה בפסקנות. עובד נוסף שהגיע למקום תמך בדברי הפקיד וגם הוא אמר -"אין במלון עתיקות". בעוזבי את דלפק הקבלה ראיתי בזווית עין שפקיד הקבלה מרים טלפון בהול למישהו ומסתכל עליי. כעבור זמן קצר קרא לי אותו פקיד הקבלה ואמר לי כי בירר ויש עתיקות במרתף לא רחוק מהבריכה אבל אי-אפשר להיכנס לשם כי הדלת נעולה. ואכן ניגשתי למקום והדלת הייתה נעולה, ולידה שלט בנוסח - הכניסה מותרת רק לצוות המלון - או משהו מסוג זה.

פגשתי עובד נוסף של המלון, מתן שמו ושאלתי אם יש עוד אתר עתיקות במלון. הוא השיב בחיוב וליווה אותי לקומת המרתף 3-. עברנו דרך מסגריית המלון וחדרי האחזקה - עיר שלמה מתחת למלון בעומק אדיר! - לבסוף הגענו לחדר גדול יחסית בצידו הדרומי של המלון ובו ראיתי שרידים הדומים לקברים אבל אלה אולי שרידי החומה. לא הצלחתי לזהות כי מישהו שפך על השרידים חול בצורה מלאכותית, אבל רואים את החלקים העליונים. לדברי עובד המלון שהזדהה בשם מתן ונלווה אלי שפכו חול על העתיקות כדי לשמור ולהגן עליהן.

מצוי בעומק רב

חוגי תיירות בטבריה אומרים לי כי לפי מיטב ידיעתם והם מצויים היטב בנושא התיירות בטבריה, כבר שנים חסומה בפני הציבור הרחב הגישה לאתרי הארכיאולוגיה במרתפי המלון.

לדעתי ולו רק מסיבה של שקיפות חייבים הן המלון ובעיקר רשות העתיקות לפרסם ולמסור לציבור דוח חפירה מפורט של מה נמצא באתרים הארכיאולוגים, מה נשאר במקום ומה נלקח, אם נלקח. כמו-כן עליהם למסור לציבור תשובות לשאלות האם יש הסכם המחייב את המלון לאונרדו קלאב או את יזמי הקמת המלון לאפשר לציבור גישה לאתרים הארכיאולוגיים שבקומות המרתף שבמלון, ואם יש הסכם כזה - האם הוא מכובד במלואו. גם אם אין הסכם, ראוי גם מבחינה חוקית, מאחר שמדובר באתר ארכיאולוגי, שתינתן לציבור ולאוהבי ארכיאולוגיה אפשרות גישה למקום כדי לראות את הממצאים והמוצגים. היתרון של אתר אריכאולוגי זה הוא העומק הרב בו הוא מצוי.

מנהל מלון לאונרדו קלאב טבריה, שמעון אזולאי, אומר לי בתגובה כי נושא אתר העתיקות במלון ידוע ומטופל ולא מכבר ביקרו מנהלי רשת פתאל בבית המלון והנושא הועלה ונדון. לדבריו: "אנחנו בהחלט שוקלים להתקין זכוכית באתר כדי שהקהל יוכל לחזות בעתיקות.