מערכת הבחירות הקיימת מעוררת אצל
אלוף בן "געגועים לא צפויים לבחירה הישירה של ראש ה
ממשלה שבוטלה לפני יותר מעשור". הוא רואה ביחימוביץ', לפיד ודרעי כמי שכיום אינם מתיימרים להתמודד על ראשות הממשלה, אבל גם בבחירה לראשות הממשלה, לא היו שלושתם מתמודדים מול נתניהו.
במצב של חוסר התמודדות זו הוא מוצא ליקוי בשל שהם "שוללים מאזרחי ישראל את האפשרות לבחור בין מועמדים להנהגה", ומציין מיד ש"האמריקנים יוכלו לבחור ב-6 בנובמבר בין
ברק אובמה ל
מיט רומני. הצרפתים בחרו בין פרנסואה הלנד לניקולא סרקוזי, (ובהוסיפו מדינה שאינה מוכרת כדמוקרטיה ליברלית) והמצרים בין
מוחמד מורסי לאחמד שפיק. הישראלים יכלו לבחור רק בנתניהו".
אולם מדובר במשטרים שונים מהדמוקרטיה הפרלמנטרית של ישראל. מצרים עדיין אינה מדינה שיש לקחת ממנה דוגמה, אך ארה"ב היא דמוקרטיה נשיאותית וצרפתית היא מודל חצי נשיאותי, היות שמכהנים בה גם נשיא נבחר וגם ראש ממשלה הניצב מתחתיו. לעומת זאת הבחירה הישירה לראשות הממשלה, בניגוד למה שמיחסים לה, לא הייתה סוג של משטר נשיאותי, אלא סוג של משטר פרלמנטרי קואליציוני משודרג במובן זה שראש הממשלה נבחר ישירות ע"י הציבור, אולם כהונת ממשלתו תלויה בתמיכת רוב קואליציוני, כפי שקיים בשיטת המשטר הפרלמנטרית - קואליציונית.
הצבעה בשני פתקים - מרסקת את המע' הפוליטית
בן טוען כי התמודדות של מתמודד בעל משקל מול נתניהו, הייתה גורמת לכך ש" נתניהו לא היה יכול לדבוק בגישתו הסקטוריאלית ולהתעלם מבוחרי המרכז", והוא יישאר בשלטון בזכות בני בריתו הטבעיים, אולם גם במערכות הבחירות הקודמות התנהל מאבק אלקטוראלי על קולות המרכז ותמיד המפלגות דיברו ביותר מקול אחד כלפי סקטורים שונים (
יצחק שמיר הגדיר את הליכוד כמפלגה מרכזית).
בן מעיר ש"ההצבעה בני פתקים, לראש הממשלה ולמפלגה, הוצגה כאחראית לריסוק המערכת הפוליטית ולהפיכת הכנסת לאוסף של מפלגות קטנות וסחטניות", ובכך מבקר את עצמו בסיפא על הנוסטלגיה בבהירות הזהות של ראש הממשלה. יחד עם זאת יש לציין שמפלגות מתרבות או נעלמות ללא קשר מחייב עם השינוי לבחירה הישירה לראשות הממשלה, כך למשל ד"ש, שצצה ונעלמה בשיטת הקואליציונית הישנה. בן ממשיך ומציין ש"אבל החזרת השיטה הישנה לא הקימה את המפלגות מהריסותיהן. נשארנו על סלט מפלגתי ואיבדנו בדרך גם את היכולת לבחור בין מנהיגים". אולם הדבר נובע משינוי שיטה רעה אחת לשיטה רעה שנייה.
רפורמות מתונות יחסיות מצדדות בשיטה מעורבת של בחירות יחסיות אזוריות כולל הצבעת העדפה. רפורמה,ואולי מהפכה תחוקתית נסבה על משטר נשיאותי תחוקתי נוסח המודל האמריקני כפי שהציע פרופ' גדעון דורון ז"ל (לו אני מקדיש מאמר זה).
