הנוסחה המבוקשת: להרתיע בלי לדרדר

עשרות הרקטות ופצצות המרגמה שנורו לעבר שטח ישראל במשך כמה שעות ביום רביעי הן כמו ניגון חוזר. פעם בכמה חודשים כמות שיגורים גדולה, ומנגד תקיפות חיל האוויר לעבר יעדי טרור בשטחי הרצועה, בעיקר של ארגון הטרור חמאס. בסבב ההסלמה הנוכחי נקט חמאס גישה חדשה: לאחר שבעבר ירו מחבלי הארגון רקטות ארוכות טווח אל מרכזי הערים כדי להוכיח את כוחם ויכולתם, את עיקר פעילותו בשבועות האחרונים מרכז חמאס על גדר המערכת.

למרות הודעת החזית העממית שהיא העומדת מאחורי המטען שפצע באורח קשה את סרן זיו שילון והוביל לקטיעת ידו, חמאס הוא המפגע והוא שֶירה פצצות מרגמה לעבר כוחות צה"ל על הגדר ופוצץ מטען לעבר כוח במרכז רצועת עזה בשישי שעבר. חמאס מנווט את הפעילות ברצועה ובצה"ל יודעים זאת ומטילים עליו אחריות. הארגון עצמו מנסה לשדר עסקים כרגיל, ללא הצלחה.

בסיכול הפיגועים שמבצע פיקוד הדרום, מאבד חמאס אנשי שטח - פעילי טרור המעורבים בירי רצוף לישראל. מרבית התקיפות בשבוע האחרון היו ממוקדות אל משגרים. חלקם לפני השיגור, בזמן ההכנות, וחלקם לאחר ירי הטילים לעבר שטח ישראל. "חמאס תמיד יכול להגיד שירי לעבר הגדר הוא ירי לעבר מוצבי צה"ל וכוחות שפועלים על הגדר - זה נחשב בעיניו לגיטימי", מסביר תא"ל במיל. צביקה פוגל, לשעבר בכיר בפיקוד הדרום. "חמאס מציג את עצמו כצבא, ולכן לגיטימי, מבחינתו, להילחם צבא נגד צבא".

את הפעילות בתוך הרצועה תופס חמאס כסוג של מלחמה. מנגד, הרצון של צה"ל להבטיח שאין מטענים כמעט עלה השבוע בחיי אדם. המשוואה שאותה יצרה ישראל ובה מנסה חמאס לשחק מציבה נוסחה שלפיה אירועים על הגדר נתפסים בעיניו כלגיטימיים, ואירועים שקרובים לגדר אינם הסלמה. בארגון הטרור קיים חשש מפני מכה חזקה שתיתן ישראל לאחר ירי אל עבר מרכזי הערים. בחמאס מאמינים שירי על עיר גדולה יזכה לתגובה גדולה מישראל, ירי על יישוב סמוך לגדר - פחות. את המציאות הזו עיצבה גם ישראל, כשקבעה מדיניות תגובה.

תא"ל במיל. פוגל סבור שחמאס מנצל את העובדה שאנחנו והאמריקנים לפני בחירות, ושמצרים אינה יודעת אם להקיא או לבלוע את הצפרדע. "אני מעריך שישראל לא רוצה להוסיף שמן למדורה. חמאס, מבחינתו, מותח את הקפיץ ככל שהוא יכול, אבל להערכתי זה ייפסק לקראת חג הקורבן - הפלשתינים יודעים להעריך את החגים שלהם, אבל לא את שלנו. אחרי שהם יירו הרבה, הם ינסו להרגיע את העניינים עד תחילת החג".

במערכת הביטחון ובדרג המדיני מדברים על תגובה חריפה ונרחבת, אך נראה שגם הפעם לא יחצו כוחות צה"ל את גדר המערכת לעומק הרצועה. בשולחן הדיונים עוסקים בעיקר בשאלה כיצד להשיג הרתעה בלי להוביל להידרדרות. מחפשים פתרון קסם למכה גדולה שלא תוביל להסלמה כוללת.

בחורף שעבר היינו רחוקים ממבצע קרקעי ברצועת עזה. ההכנות נעשו, התכנונים הושלמו, אך הדרג המדיני דחה, ושוב דחה. גם הפעם, כשהתלבט אם לבצע פעילות נרחבת בעומק הרצועה או להגיב באופן מדוד מהאוויר לכל שיגור. בפיקוד הדרום הכול ערוך ומוכן לקראת מבצע נרחב ברצועה. שם הקוד ניתן, תוכניות הפעולה נכתבו ואושרו בידי המפקדים הבכירים, אך הדרג המדיני שקובע טרם אישר את הפעולה הצבאית.

צה"ל מוכן לפעולה

צה"ל משדר מסר ברור בכל הזדמנות פומבית: "אנחנו ערוכים לפעול בעומק הרצועה", הם אומרים. אל"מ אמיר ברעם, מפקד חטיבת הצנחנים, אמר במהלך אימון בצפון, כי צה"ל יידרש לפעול פעם נוספת ברצועה. הוא אינו היחיד שאמר זאת.

על כף המאזניים ניצבו שיקולים רבים שדחו שוב את כניסת הכוחות פנימה. אולי בכמה שבועות, אולי ביותר. מערכת הבחירות הישראלית בעיצומה, וכל החלטה תקבל מיד פרשנות פוליטית. עם זאת, בעוד שבועיים הבחירות בארצות הברית, ובישראל לא רוצים להיות במערכה צבאית כשאצל בת הברית החזקה ביותר נבחר נשיא. חג הקורבן שהחל בסוף השבוע הוא שיקול מבחינת מקבלי ההחלטות. איש לא רוצה לפגוע בפלשתינים תושבי הרצועה בזמן חגם.

חמאס מנצל את התקופה הרגישה שבה נמצאת ישראל. הארגון אינו חייב לקחת אחריות על פיגועים, ואם ביכולתו לבצע פיגוע באמצעות שליחים - מה טוב. בחמאס רוצים לנהל עניינים מאחורי הקלעים; במערכת הביטחון יודעים שחמאס הוא בעל הבית, למרות שלעתים הוא משדר מסר כאילו הוא מתאמץ, ובמקביל מאפשֵר לשגר שני טילים בלי כל פחד. חמאס אוכל את העוגה ומשאיר אותה שלמה. בישראל לא נמצא פתרון דומה שיוביל לשקט בלי מחיר של עימות מזוין ואלים.

במערכת הביטחון ובדרג המדיני מבינים מה עומד מולם. בהערכות המצב לאחר הירי הנרחב נדונו סוגיות אזוריות פוליטיות, שכנראה יביאו להחלטה באשר לתגובה הישראלית הנוכחית. הכוונה: לא לדרדר את המצב.

צה"ל מנהל קשר ישיר עם המִצרים, הן בפיקוד הדרום והן באגף התכנון, אך אין זה ברור כמה המצרים יכולים להניא את ארגוני הטרור מיֶרי לישראל. כוחו של משטר מורסי אינו חזק מספיק כדי לעמוד איתן מול חמאס.

המשטר בקטר מכיר בחמאס ותומך בו, והוכיח נאמנות כששלח נציג בכיר מהשלטון לביקור בממשלת חמאס. ביקור הנסיך מקטר השפיע על חמאס, שרצה שקט, וגם על ישראל שבחרה להגיב באיפוק רב על פיצוץ המטען על גדר המערכת, מחשש לפגיעה באורח הנכבד.

כבר שנים חמאס אינו מקבל את המצב הקיים. גם לאחר נסיגת ישראל מהרצועה בתוכנית ההינתקות, הוא מנסה להוכיח את כוחו לאנשיו ברצועה ולארגונים האחרים. צה"ל מנסה לשמר, חמאס מתעקש לשנות. "הארגונים הקטנים טענו שזנח את דרך ההתנגדות האקטיבית, ושהם היחידים שמייצגים את השאיפה למדינה פלשתינית", מסביר פוגל. פעילי חמאס יורים כי אינם שולטים במצב ואינם מסוגלים להשלים עם קיומם של גופים קטנים תחתיהם, ארגוני סלאפים וג'יאהד עולמי העושים ככל העולה על רוחם.

"גם אחרי שישראל מחסלת פעיל ג'יאהד, נמצא לידו פעיל חמאס - וזו כבר הזדמנות טובה מבחינתם להגיב, להראות כוח. לחמאס לא נוח שארגונים קטנים מייצרים אופוזיציה צבאית, הוא חושש לשלטונו כארגון טרור וכארגון שלטון, אז מדי פעם הוא גם מפגע בעצמו ולא שולח אנשים מטעמו".

ארבע שנים ל'עופרת יצוקה'

בצל האירועים הללו, נערך בישראל תרגיל גדול בין ישראל והאמריקנים שבו הוכיחו שני הצבאות את יכולות ההגנה האווירית שלהם, שאינן רלוונטיות לתושבי 26 היישובים הנמצאים ברצועת ההפקר. מערכת 'כיפת ברזל' הוכיחה את כוחה, אך עדיין נותרו יישובים שאינם ממוגנים (ראו מסגרת). ההצעה למגן אותם, שתוכננה לעלות לדיון בממשלה ביום ראשון, דורשת בניית כאלף חדרי ביטחון בעלות כוללת של כרבע מיליארד שקלים. מתוך שמונה בתים שנפגעו, שבעה היו עם חדרי ביטחון, ודייריהם ניצלו מפגיעה בזכות שהות במרחב המוגן.

בשבוע האחרון נפגעו עובדים זרים שכנראה לא נשמעו להוראות הבטיחות. בצבא ידעו שהמכה תבוא, והתושבים תודרכו. מיקי לוי, קצין הביטחון של המועצה האזורית אשכול: "אנחנו מקבלים מצה"ל הערכות מודיעין והנחיות. ידענו על האירועים האלו קודם בזכות הצבא, ואנחנו מעבירים לתושבים הנחיות מצילות חיים. השאלה אם למגן היא כמו שתיסע בפרארי בלי ברקסים לעומת פרארי שיש לה ברקסים. אנחנו חיים היום במצב שבנאדם יודע שרוצים להרוג אותו, אבל אינו יכול לעשות דבר".

עד היום הוקמו חדרי ביטחון בעלו ת של כמיליארד שקלים. עתה נבחנת האפשרות להקים כאלה גם במוסדות הרחוקים 15 ק"מ מאזור הרצועה. העלות: 80 מיליון שקלים. התוכנית אמורה להסתיים עד תחילת שנת הלימודים 2013.

במערכת הביטחון יציינו בקרוב ארבע שנים ל'עופרת יצוקה' - לחימה שהצליחה לייצר הרתעה במשך תקופה ארוכה. בפיקוד הדרום לא האמינו שהשקט ברצועת עזה יימשך יותר מחצי שנה, אולם הישגי המבצע נשמרו לאורך תקופה ארוכה יותר.

יש מי שיכה על חטא ויאמר שנדרשה אז מכה כמו זו שחיזבאללה קיבל במלחמת לבנון השנייה, זו שהשאירה אותו שש שנים מאחור. ישראל עשתה כבר הכול ברצועה - משליטה ועד היפרדות, אם כי לא מוחלטת. כיבוש הרצועה מחדש, היא יודעת, הוא רעיון הזוי. מחיר השליטה ברצועה גבוה, וגם כיום ישראל משלמת עליו ביוקר, בהעברת חשמל ומים לרצועה.

יכולת ההרתעה היא כמו קרטיב בקיץ - נמסה, לאורך זמן. כדי לשמרה, צריך לתחזק אותה, אחרת תיגמר. יש ריח מערכת בחירות? גם מבצע 'עופרת יצוקה' התרחש לפני בחירות. "שבועיים לפני 'עופרת יצוקה' החליטה הכנסת שאין סיבה לפעול בעזה", נזכר תא"ל במיל. פוגל, "אבל אז היו עוד מטחים. יכול להיווצר מצב שידרוש לפעול אחרת, יש אירועים שתובעים מחיר".