נתניהו מסוכן לישראל בנימין נתניהו העביר במרכז הליכוד החלטה המאפשרת לו לסגור איזה הסכם שבא לו, בלי לגלות למצביעים על מה הצביעו, בלי לאפשר למתנגדים לנאום, בלי לאפשר לחתימות הדורשות הצבעה חשאית להישמע, ובעיקר - בלי לחשבן לאף אחד. החלטה כזו הייתה מזכה כל דיקטטור מתחיל בתואר "דיקטטור טוטליטרי". זה האדם המדבר על "משילות", וזה מה שנקבל ממנו כולנו אם ייבחר שוב.
לפי שיטת נתניהו (המקור שייך לסטאלין, היבואן: ליברמן, ונתניהו הוא רק העתק נאמן למקור), ההסכם - סודי (!), ועל המרכז לסמוך על ראש הממשלה באופן עיוור. ובעוד שההסכם סודי (!), ההצבעה דווקא מאוד גלויה (!), ולו רק על-מנת לוודא שהמצביעים מצביעים "נכון". כשהם מדברים על "משילות", הכוונה היא שזה יהיה המודל, לא רק בליכוד ביתנו אלא גם בבחירות הכלליות!
פינקלשטיין את פרנקנשטיין ושות' בע"מ "הכוח להנהיג", הוא מה שמחפש מי שאינו מנהיג. המקורות מספרים על אדם שיצא לחפש אתונות ומצא מלוכה. מכאן ניתן להסיק גם את ההיפוך. מי שמחפש מלוכה בדבקות כזו, סופו שימצא אתונות. על הפער הזה בדיוק, בין מנהיג למי שמתיימר להיות מנהיג, נועדה לכסות ההמצאה האחרונה מבית היוצר של הספינים - "משילות". צביקה בר-און, אחד ממובילי הדעה החביבים עלי ברשת החברתית, קבע בנוגע לספין המאגיה השחורה של ה"משילות" כך: "הידיים ידי פינקלשטיין, והראש ראשו של פרנקנשטיין".
אנשים מסוכנים בוחשים בגורלה של מדינת ישראל. האידיאולוגיה היחידה שלהם היא שלטונולוגיה, והם אינם טורחים להסתיר זאת. להפך. על זו גאוותם, על גליה מגישים להם ההמונים את תמיכתם, והיא הבסיס לחישוב דמי הכופר והאתנן. לציבור אין סיבה ללכת לקלפיות משום שציידי הקרקפות כבר חילקו ביניהם את השלל. הדמוקרטיה היא "משחק-סכום-אפס". תם עידן.
שלטון הליכוד ומחדל שליט כולנו הופתענו כאשר הגדר נפרצה ו
גלעד שליט נחטף. מחדל של רגע אחד קטן, שינה לנצח את חיי החטוף, את ההיסטוריה של המדינה ממנה נחטף, ואת יחסי הכוחות ומאזן האימה בין ישראל לארגוני הטרור. סיטואציה שגרתית של אחזקת קו גבול, פגשה מחדל (אחד מני רבים המתרחשים מדי יום), ושניהם נתקלו בדרך במעשה מתוחכם עם כוונות רעות. זה כל מה שנדרש לצורך החטיפה, והשאר הוא היסטוריה.
תנועת הליכוד נחטפה השבוע, ועברה את "מחדל שליט". אירוע החטיפה של תנועה פוליטית בעלת היסטוריה מפוארת, עם עשייה נכבדה בתהליך התקומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ו-דמוקרטית (!), עבר באין מפריע. עבודת מטה מסודרת של דיקטטור אחד, ושיתוף פעולה הדוק עם דיקטטור אחר, הפכה לעסקת שבי, במסגרתה דיקטטור אחד זכה בשלטון, ו-27 מנדטים שועבדו כאתנן. נתניהו חושב שהוא זכה בשלטון, אך הזוכה הגדול הוא דווקא ליברמן. נתניהו יצטרך להתרגל לאוחז החדש בקולר. האחיזה שהוא מכיר מהבית, התחלפה בלפיתה של "ביתנו".
תשתית הדיקטטורה אף אחד לא הופתע כאשר מרכז הליכוד התמסר בימים אלו לידיו של נתניהו, ובאמצעותו לטפריו של ליברמן. זהו שיאו של פיחות זוחל (מואץ מאוד לאחרונה) ביסודות הדמוקרטיים של החברה הישראלית בכלל, ושל המתרחש בתנועות הימין והחזית הלאומית-לאומנית בפרט. בפוליטיקה הלכו המפלגות הגדולות לאחור, והפריימריז בנסיגה. המודל המתחדש מיישר קו עם שיטת שס ו
יאיר לפיד. אפילו קדימה הלכה מהר מאוד - אחורה.
הרשות המחוקקת כבר נשלטת בידי הרשות המבצעת לגמרי, והממשלה היוצאת שברה את השיא של למעלה משליש מחברי-הכנסת שהפכו לחלק מהרשות המבצעת. נבחרי-ציבור הפכו לאסקופה נרמסת של השלטון. אם לא די בכך, שני שרי משפטים שיתפו פעולה עם השלטון להחלשת הרשות השופטת, והביאו בכך להרס התשתית הדמוקרטית של הפרדת רשויות. כלב השמירה של הדמוקרטיה (העיתונות) הפך לחיית מחמד של בעלי הון, והביטוי "הון-שלטון-עולם תחתון" אינו זר עוד לאיש.
המילכוד של הליכוד במרכז הליכוד היו הרבה חיוכים. מי שהתראיין אמר שזו הייתה "חגיגה לדמוקרטיה". אי-אפשר לדעת אם המתראיין הוא שקרן או טיפש, אבל לומר שלדבר הוא מסוגל ויכול, קרוא וכתוב כנראה פחות, וספרי ההיסטוריה לא ראו את פניו מעולם. כך בדיוק הפכה גרמניה לעדר, ההולך כעיוור אחר מטורף חולה-נפש, והדמוקרטיה של ווימאר הפכה לרייך השלישי. האנשים שהריעו למנהיג הכל-יכול, זה שחוסם אופוזיציה בתרגילים של דיקטטור טוטאליטרי, הם שהרימו בהצבעה את הפתק הצהוב, והם שכחו איך קרה שהוריהם נשאו טלאי צהוב.
הליכוד אולי הרוויח באותו ערב את השלטון (וגם זה בספק), אך הוא איבד את המסכה של המצע הדמוקרטי-לאומי. בין השאגות "היידה ביבי", רק חדי-אוזן, בעלי יכולות אקוסטיות החורגות מן העדר, יכלו לשמוע את צליל התנפצות המסכה הדמוקרטית, שנפילתה חשפה את פרצופה המכוער של התאווה לשלטון, גם במחיר של איחוד עם הפשיזם. על התאווה לשלטון בכל מחיר נעלמה קדימה (ועוד הרבה תאבות-שלטון-בכל-מחיר לפניה).
התאווה לשררה ותאבי הבצע מלוחמים נגד הבולשביזם, הפכו לבולשביקים בעצמם. נתניהו הבטיח להם את השלטון, באמצעות השכנוע המוצלח ביותר שניתן היה למכור להם: "אם זה רע לעיתונות ורע לשמאל - סימן שזה טוב". הכשל הלוגי הוא שכל רע הוא טוב, רק השאלה היא למי? שום עסקנות של ספסרי קולות חברי מרכז לא תוכל לנקות את כתם החרפה הזה בבחירות הכלליות. מקבץ העסקנים, חברי-כנסת ושרים ששתקו כי בחרו להגן על מעמדם מול הדיקטטור לצורך תפקיד בממשלה הבאה, הקלון הזה ידבק בהם לנצח.
עת לשתוק ועת לדבר, ושתיקת העסקנים הפכה מפלגה דמוקרטית לדיקטטורה בשם שלטונו של עריץ הפוחד מבחירות, והכל רק בשם התאווה לשררה של תאבי בצע. מי שיוצא לחפש מלוכה בכל מחיר, מה שמגיע לו לקבל זה אתונות! המהלך האנטי-דמוקרטי של נתניהו וליברמן לא היה מתאפשר אם מנהיגות הליכוד הייתה פותחת את הפה, ואם מנהיגות המפלגות האחרות לא הייתה פותחת את הרגליים.
מרכז הליכוד אינו לבד, ואינו נושא באחריות לקריסתה של הדמוקרטיה בעצמו ולבדו. כל המפלגות רצות אחוזות אמוק אל הקואליציה ומזניחות את תפקידן באופוזיציה, אחראיות באותה המידה לכשל הזה.
ציפי לבני ישבה באופוזיציה (ולא היוותה אופוזיציה), עד שתאוות השלטון של מופז (וחבורת הפוטש) העבירה אותו על דעתו, והעבירה את קדימה לקואליציה, ומשם - היישר אל פח הזבל של ההיסטוריה. נעלמה הבושה - הופיעה הבושת!
טריאומווירט: נתניהו, ליברמן, לפיד האצבע המופנית כלפי שס והחרדים בכלל, על כך שבכל שלטון הם יהיו, כל עוד השלטון יספק להם תקציבים סקטוריאליים וג'ובים, היא האצבע שהורמה במרכז הליכוד בעד האיחוד. תאוות השלטון של תאבי-בצע ורודפי שררה ושלמוני-אתנן-פוליטי. כל בעל
זכות הצבעה הרוצה לראות בשובה של האידיאולוגיה וגירוש השלטונולוגיה מבית הנבחרים שלנו, חייב לזכור את האצבע הזו בבואו לבחור. שאם לא כן, ארבע השנים הבאות יהיו שייכות לטריאומווירט של חיסול הדמוקרטיה: נתניהו-ליברמן-לפיד.
ליברמן בחר במודל הדיקטטורי לניהול ישראל ביתנו (ומה לו כי ילין על שס?). לפיד מצא הסבר משלו למודל הזה, והעמיד עצמו כדיקטטור המופקד על העתיד עד סוף העשור. נתניהו קנה את השלטון ושילם לליברמן בליכוד. ללפיד הוא ישלם בדמוקרטיה הישראלית.
אין צורך להביא מובאות לחיזוק הטיעונים המובאים כאן בנוגע לדיקטטורה. הקוראים מופנים לערך "דיקטטורה" בכל אנציקלופדיה, ואפילו ל-
'Wikipedia'. לשם הנוחות, בחרתי להביא משם רק ציטטה אחת: "גם שימוש באיום חיצוני או פנימי, המצריך לכאורה דיכוי זכויות הפרט, ומאפשר אפיון של מתנגדי המשטר כמאיימים על בטחון המדינה, הוא דרך נפוצה ליצירתה ושימורה של דיקטטורה. בדרך כלל נעשה שימוש גם בעידוד רגשות
לאומניים בקרב האוכלוסיה, וניסיון ליצור זהות בין המדינה למנהיג... הכישלון לכונן משטרים דמוקרטיים יציבים במרבית הארצות בהן התקיים
קולוניאליזם, איפשרה במקרים רבים את התנאים הדרושים לכינון דיקטטורה...".
דומה מושך דומה משפט אחד מתוך הערך "דיקטטורה" ב-Wikipedia, לכד את עיני באופן מיוחד: "גם ב
מדינות ערב נעשה שימוש באיום האורב לכאורה מצידה של ישראל, ומאוחר יותר בסכנה הטמונה ב
איסלאם הרדיקלי, על-מנת להצדיק את אופיו הלא דמוקרטי של המשטר...".
דומה מושך דומה. את נתניהו אל ליברמן (ואת לפיד אל שניהם), ואת ישראל אל המזרח-התיכון.
קליגולה, מי שהיה קיסר רומי בין השנים 41-37 לפנה"ס, היה עריץ שגילה בוז כלפי מוסדות השלטון הדמוקרטיים, ובמיוחד בז לסנאט. קליגולה המליץ למנות את הסוס שלו לקונסול. וכך אכן היה. כאשר הציבור כורע ברך בפני שליט כל-יכול, גם סוס יכול להיות נציג-ציבור. לאחר שמרכז הליכוד התיישר בפני נתניהו, החליט צוות "אנטריקוט מפרות קדושות" להריץ את הפרה שלהם לראשות הממשלה. נמשל המשילות לא נולד אצל פינקלשטיין-פרנקנשטיין, הוא נולד אצל קליגולה.
