ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון להחליט על היפוך יוצרות ביחסי ישראל והתפוצות היהודיות בעולם. על בסיס עבודת מטה שהוכנה בכמה משרדי ממשלה ובמזכירות הממשלה ובהתאם לתפיסת עולמו שלו, מתכוון נתניהו להוביל אסטרטגיה שתמציתה: מדינת ישראל לוקחת אחריות על עתיד הקהילות היהודיות בחו"ל.

ההחלטה המהפכנית נידונה במשך חודשים והוצגה השבוע לראשונה על-ידי מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, בדיון סגור של המכון לתכנון מדיניות העם היהודי. המסר המרכזי של האוזר היה כי "במשך שישים שנות קיומה הראשונות לישראל היה ברור שיהודי התפוצות יעזרו לה. במשך שישים השנים הבאות ישראל תהיה זו שתעזור לתפוצות". בדברים שהוגדרו אחר כך בפי הנוכחים "מרגשים ומיוחדים" עמד האוזר על המצב הקשה של יהדות התפוצות, אשר למעט הקהילות האורתודוכסיות קטנה בקצב מהיר מאוד.

הדיון נערך במסגרת 'כנס עתיד העם היהודי', והשתתפו בו אנשי המכון ונציגי משרדי הממשלה ויהדות התפוצות. האוזר פתח את דבריו באומרו ש"ב-1939 היו בעולם יותר מ-16 מיליון יהודים, אך רק 3 אחוזים מהם חיו בארץ ישראל. היום יש בעולם 13.5 מיליון יהודים, ו-43 אחוזים מהם גרים בישראל. האם אין בנתונים הללו כדי להזהיר שיש סכנה להמשכיות העם היהודי? האם לקהילות היהודיות מחוץ לישראל יש סיכוי לשרוד את הדור הבא?" לאחר מכן הסביר האוזר כי להגדרה העצמית של ישראל כמדינה יהודית יש השלכות שאי-אפשר עוד להתעלם מהן. "ישראל דורשת ששכנותיה יראו בה את מדינת הלאום של העם היהודי. משמעות ההגדרה הזו היא שלמדינה היהודית יש אחריות על כלל העם היהודי, ולא רק על מי שנמצא בציון. ראש ממשלת ישראל רואה בעצמו את מנהיג העם היהודי, וממשלת ישראל רואה בעצמה את ממשלת העם היהודי".

"כל היהודים צריכים לעלות לישראל", אמר האוזר והדגיש כי אינו נסוג מעקרונות היסוד של הציונות. עם זאת, האוזר קבע כי "עד שכולם יגיעו לארץ, על ישראל לערוב להמשך קיומו של העם היהודי. למדינת ישראל יש אחריות לחזק ולעודד את הזהות היהודית ואת ההבנה ההדדית בין הקהילות היהודיות בגולה למדינה היהודית".

בישיבה שהדברים נאמרו בה השתתפו נציגים מיהדות העולם, ובכללם נשיאי המכון, הדיפלומטים היהודים-אמריקנים דניס רוס וסטיוארט אייזנשטט, שנותרו בוושינגטון בשל הסופה ולכן נאלצו לצפות בדיונים מרחוק, בווידיאו-קונפרנס. האוזר הסביר כי המהפך ביחסי ישראל והתפוצות אינו מובן מאליו. "אם ישראלי בן שלושים ששירת בצה"ל שואל אותי מדוע כספי המסים שלו צריכים לממן ביקור של נער קולג' מניו-ג'רזי בישראל (הכוונה לפרויקט 'תגלית', א"כ), שאלתו במקום. התשובה שלי היא שבמשך שישים שנות קיומה הראשונות, לישראל היה ברור שיהודי התפוצות יעזרו לה. במשך שישים השנים הבאות של המדינה אנחנו חייבים לייסד צורת חשיבה חדשה, ולקבוע שישראל היא שתעזור לקהילות היהודיות בתפוצות. זו תמצית העיקרון 'כל ישראל ערבים זה לזה'".

במישור המעשי הבהיר האוזר כי "אחד האתגרים העיקריים של הממשלה הבאה יהיה להסדיר את יחסי ישראל והתפוצות, ולהפוך אותם למרכזיים בסדר היום הישראלי. להצהרה זו יש השלכות משמעותיות מאוד, שכן היא תשנה תפיסות בסיסיות, התנהגות פוליטית והעדפות תקציביות".

לפי עבודת מטה ממשלתית שנעשתה באישור נתניהו, הממשלה תגדיל פי עשרה את ההשקעה ביהדות התפוצות: מכחמישים מיליון שקל בשנה כיום, לכשניים וחצי מיליארד שקלים על פני חמש השנים הקרובות. התוכנית נכתבה במשותף עם המכון לתכנון מדיניות העם היהודי, והיא כוללת צעדים כמו הקמת בתי תרבות ישראלים ליד הקהילות היהודיות ברחבי העולם; שיגור מורים מהתפוצות לשנת השלמות בישראל כדי שילמדו עברית ותרבות ישראלית בשובם לקהילה; והקמת מערך "תיקון עולם" שבו צעירים ישראלים ויהודים יסייעו יחד באזורי מצוקה.

ד"ר דב מימון, עמית בכיר במכון, הסביר כי אחת המטרות המרכזיות של התוכנית היא יצירת קשר ממשי בין הצעירים החיים בישראל ובין אלה החיים בתפוצות. "70 אחוז מהאוכלוסיה בישראל היום הם צברים. אלה אנשים שאין להם בעצם שורשים בתפוצות. צריך לעבוד על הקשר הזה וצריך לטפח אותו. יש לפתח תודעה כלל יהודית בקרב הדור הצעיר בישראל, שיראה בעצמו חלק מהעם היהודי ולא רק חלק מהיושבים בציון".

לדברים של האוזר ומימון הגיב דניס רוס במושב הסיכום של הכנס. הוא הגדיר את דבריו של האוזר "חשובים מאוד" וקרא לממשלת ישראל לקיים שותפות של ממש עם התפוצות. "ישראל נמצאת במצב המאתגר ביותר מבחינתה מאז הקמתה", אמר רוס. "אחד האתגרים הוא איום הדה-לגיטימציה המאיים על זכותה של ישראל להגן על עצמה ולהתקיים. ישראל צריכה שותפים במאבק נגד הדה-לגיטימציה, אבל כדי שהתפוצה תתגייס הממשלה צריכה לשתף אותה יותר בהחלטות שהיא מקבלת ובמדיניות שהיא מובילה. המאבק בדה-לגיטימציה היא נושא חשוב, וממנו אפשר להתחיל בשותפות הזו".

רוס גם קרא להקים פורום התייעצות קבוע של יהדות התפוצות עם נציגי הממשלה, כדי להגדיל את המעורבות של הפזורה במדינת ישראל. דוברים אחרים מהתפוצות הדגישו גם הם כי רוב הישראלים כלל לא מודעים לחיים היהודיים מעבר לים. עליזה קושאן מניו-יורק אמרה: "אנו מכירים כל כך הרבה ישראלים שנכנסו לבית כנסת בפעם הראשונה בחייהם רק בניו-יורק. כולם מתבדחים על זה, אך האמת היא שהישראלים אינם יודעים שיש יהדות מחוץ לישראל". דוברים אחרים בכנס הדגישו כי לישראל הולכות ונוצרות בעיות דימוי בקהילות היהודיות דווקא בשל הצלחתה הכלכלית. עופר בבלי מהפדרציות היהודיות אמר באחד הדיונים כי "יש פער בין ישראל כאומת הזנק (סטארט-אפ), כפי שהיא מוצגת היום בעולם, ובין בקשות העזרה הכלכלית מצדה. נעשה קשה יותר ויותר להסביר את הניגוד הזה. צריך להיות סיפור אחד שמספר את הנרטיב הישראלי", אמר בבלי.

מתווה היפוך היוצרות בין התפוצה היהודית לישראל שנוי במחלוקת בצמרת המדינה. אחד המתנגדים לתוכנית הוא מנכ"ל משרד הקליטה, דמטרי אפרצב, הסבור שמקומם של כל היהודים בישראל ושהמדינה צריכה להשקיע אך ורק בהבאתם ארצה. "יש לקרוא לדברים בשמם. יש מדינת ישראל ויש גלות. הציונות הקלסית מדברת על עליית יהודים לארץ ישראל. כך זה היה וכך זה צריך להיות. שום תקציב לא יעצור את קצב ההתבוללות. הדרך היחידה לשמור על זהות יהודית היא עלייה לארץ. בכך צריך להשקיע את המשאבים", אומר אפרצב. יצוין כי יש גם פקידים בכירים אחרים בשירות הציבורי הסבורים שישראל לא צריכה לקחת אחריות על התפוצה היהודית.