זוטי דברים <span style='font-weight:normal;'>[9]</span>: מענייני דיומא

כנגד שר המדע הספורט והתרבות ומשרדו הוגשה תביעה כספית בסך כ-180 אלף שקלים על-ידי כותב הנאומים שלו לשעבר. אחד - מר אבי אזולאי.

הידיעה מעניינת להפליא, לא רק בשל העובדה שהשר שכר כותב נאומים חדש, מקורב, ובמחיר מפולפל כטענת התובע.
לתומי, סברתי ששר המדע שלי, אמנם טרם זכה להכרה אקדמאית בינלאומית, ואף אינו מועמד לפרס נובל, אבל את נאומיו (שאינם סובלים ממורכבות יתר) הוא יכול לכתוב בעצמו.

יתר על כן, לא זכורים לי נאומים של השר שזעזעו את אושיות התרבות והמדע.

אך זכורים גם זכורים נאומים רבים בנושאים ביטחוניים, שבהם דווקא אמור שר המדע להיות מומחה גדול.

הגם אותם כתב מר אזולאי?

תעלומה סבוכה זו מן הסתם תימצא את פיתרונה רק בבית הדין לעבודה.

בידיעה שהתפרסמה ב-YNET הסתבר, כי ח"כ גלאון פנתה למשטרה בנושא הסטיקר "אין ערבים - אין פיגועים", והמשטרה אישרה לחכי"ת הנכבדה כי מדובר בארוע פלילי.
עניין המעורר מספר מחשבות.

לטעמי, מרבית כותבי הסטיקרים סובלים מעודף יצירתיות וחוסר טעם.

במיוחד מזה זמן אני חפץ לפגוש את ענק המחשבה העברית שפיתח את הסטיקר "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך"(ספר הספרים בקיצור למאמינים החדשים).

לא ברור מה פשר המשיכה הפתאומית שחשה ח"כ גלאון לבקר במשטרה ימים ספורים לאחר חקירתה שם, ומאימתי מאשרת המשטרה לחברי הפרלמנט שלנו מהי עבירה פלילית?

ואולי כדאי ללכת צעד אחד קדימה, ולאחר שהמשטרה וידאה שמדובר בעבירה פלילית תדאג המשטרה (וזהבה) להעניש את מדביקי הסטיקר.

שבירת פנסי המכונית וטילטול מתון של הנוהג בה אין ספק שישנו את דעתו של המודבק.

אלא מאי, לכשיתפנו חבריה החדשים של זהבה ממלאכתם, הם עלולים להזכר שמלאכת חקירתה טרם הושלמה ואף אולי ר"ל לעצרה.

ואז לא יהיה מי שיזהיר אותנו מפני סטיקרים - וחבל.

עיתוני סוף השבוע בשרו לנו, כי בסיום ביקורו המוצלח של שמעון פרס בהודו, הוא מחזיר עימו במטוסו גם נפגעי פטריות הזיה.

ראוי גם ראוי - שתי מצוות במחיר של אחת.
מאידך, קשה לי לחשוב כיצד מתבצע תהליך המיון וההחזרה של אנשים שככל הידוע הם בוגרים בגילם (לפחות) ועלולים לסרב לחזרה הכפויה.

אני מניח שתהליך מיון ההוזים מתבצע פחות או יותר כך: אחות רחמניה שואלת את ההוזה שאלה פשוטה, נניח, האם אתה מאמין במזרח תיכון חדש?

אם ההוזה משיב בחיוב, הוא נתפס בידיהם החסונות של שנים מעוזרי השר, מועלה למטוס ונשלח מיד להסתכלות.

במסגרת עצות המיסוי שמרשה לעצמו כל שר, יועץ, חשמן ווזיר להעלות בלט השבוע השר רענן.

כדי לפתור את בעית הנכים יש להטיל 10 אגורות מס על כל תידלוק. פסק המניסטר.

במקום לבוא בטענות קשות למורה לחשבון מכיתה ג' של כבוד השר, יש לי עצה חלופית:

הבה ונטיל מס פרוגרסיבי על שוטים.

ככל שהשוטה גדול יותר כך יגדל שיעור המס.

גם אם לא יוטל המס בסופו של דבר, הרי לתקופה מסוימת יהיה שקט מצד פוליטיקאינו. בכלל, והשר רענן הפרט - וגם זה משהו.

מנכ"ל האוצר, אוהד מראני, מזהיר אותנו מעל דפי העיתונים כי אנו עומדים בפני קטסטרופה כלכלית.
בהתחשב שאך תמול שלשום עמדנו, לפחות לדברי פקידי האוצר (כולל מר מראני עצמו), בפני שגשוג חסר תקדים. מוטב להתייחס בזהירות להכרזות אלו.

גם אם נניח שחלק מהמצהירים לא ממש אחראי להצהרותיו(ולמעשיו) מתעוררת שאלה עקרונית.

אנשים מסוגו של מנכ"ל האוצר - מועסקים, ושרי האוצר נבחרים, לתפקידים ביצועיים.

תפקידם הוא, בדיוק, למנוע את אותן קטסטרופות האמורות להתרחש לדבריהם.

תפקיד היועץ והפרשן שרבים מראשינו בחרו בו אינו כלל ועיקר התפקיד שבגינו הם מקבלים משכורות וכיבודים לרוב מכיסו של האזרח משלם המיסים.

ולכן, די לנו במזהירים ומוכיחים בשער ושאר מיני פטפטנים.

הגיע הזמן שבעלי הסמכות יהפכו להיות גם בעלי האחריות.

את מותרות הפרשנות מוטב שישאירו בידי התקשורת ובידי אילו שזה מקצועם.

בידיעה מהשבוע האחרון התבשרנו, כי איב-סאן-לורן מראשי האופנה העולמית פרש לאחר קרירה מזהירה רבת שנים.

בתור אחד שחוש האופנה שלו נקבע על-ידי מעצבי העל של אתא - התכוונתי לעבור לסדר היום על הידיעה המעציבה.
אולם, לפתע היכתה בי ההכרה שהתעלמות מידיעה כה חשובה היא אגואיזם לשמו.

מה יעשו עתה עסקני ש"ס?

מאין יקנו את חליפותיהם המחויטות?

האם וולנטינו או וורסצ'ה הם תחליף הולם לגדול מכולם?

האם יסכים הקב"ה כי שומרי הסף שלו יסתפקו במחלצות פחותות בערכן, או שחרון אפו ינתך על כולנו?

יגויר סאן לורן לאלתר (גיור לחומרא) ויועלה ארצה.

ויפה שעה אחת קודם.