"יופי, אז גם תושבי המרכז ירגישו את הטילים... נהדר, זה עוזר לליכוד העם... מצוין, זה טוב לסולידריות... שגם תושבי המרכז יהיו חלק..." - וזאת רק רשימה חלקית מפרפראות נבובות, עליהן חוזרים שרים, חברי כנסת ועוד סלבריטאי פריימריז בימים האחרונים. ברוכים הבאים לתיאטרון האבסורד! עם נרטיב הפרד ומשול, ומונולוגים אינפנטיליים העוסקים בליבוי אינטריגות כביכול, בין מדינות מרכז ודרום. כאילו המרחקים כאן הם מינימום בין החוף המערבי והמזרחי בואכה USA - מעברי הביטחון. תיאטרון מפוקפק בו עלותו של כרטיס הכניסה המסופסר מסתכמת בתוצאה אחת: חיי אדם!
אז לכל אותם ליצני איוולת המופיעים תדיר בערוצי התקשורת, לכם ידועני האוויר הקולקטיביסטיים שכפו עלינו דינאמיקה קבוצתית חסרת תוחלת, לכם עאלק-מנהיגים, סוציומטים חסרי חלקיקי החלק: אין, לא היה ולא יהיה למשפחתי, לחבריי או למי ממכריי בדרום את הצורך היפה, הטוב, המצוין, או לחלופין הנהדר, האלמותי שלכם, כי גם תל אביבים ישמשו כברווזים במטווחים. לא שמעתי מאף אחד מהם את ההתניה ההזויה שתושבי המרכז "ירגישו טילים", לא בכתב ולא בעל-פה, כדי שיהוו חלק מאותו "שלם" מפוקפק שלכם.
מחרחרי ריב, לא תודה שלא כמוכם, בעלי הסולידריות הזמנית, המתוזמנת והמותאמת לדיגמונים אופנתיים ואינטרסים אישיים, השותפות שלנו עם הדרום נמשכת הרבה שנים, והיא טהורה: מסביבי אנשים - כן, כן, מאותו מרכז שאתם מייחלים לו שירגיש את הטילים - מארחים כבר שנים את ילדי הסקאדים מהדרום עוד מהיותם בגנון. והיום, בגיל חטיבות הביניים, חוסים מהגראדים או מהפג'ארים, עדיין כאן. ואתם באים והולכים, ואין חדש תחת הכוכבים, רק שמות הטילים משתנים.
וכשאתם תמשיכו להציג את מועמדותכם לכנסת ישראל, באריזת מבצעים משומשים יד-2 בתקווה שהשמיים, הארץ או עונות השנה מלווים בגשמי זעם ימיסו איזו
עופרת יצוקה, או לפחות תוכלו להיתלות על איזה עמוד ענן מבלי שיהפוך לעשן בבחירות, אנחנו עוד נתמודד כאן. ובעוד אתם תייחלו לשוויון טילים שימחץ את הבועה במרכז בתקווה שנרגיש אין, אנו נמשיך להיאבק בבעיות האמיתיות, לדאוג לבני הזוג ולילדים המשרתים בצבא, שאגב בסיסיהם...כן, בארץ רחוקה: דימונה, חצרים וירוחם - מרחק אווירי של קצת יותר מדקותיים, וטיל כידוע מבחין בין תושב בעל טלאי צהוב מהמרכז או מהדרום.
אז מחרחרי ריב ומדון פתטיים שכמותכם, תודה! אך אין לנו הצורך לחוש חלק מהתותבת המתלהמת והדמגוגית הבזויה שלכם. ואילו טובת תושבי הדרום הייתה באמת עומדת אל מול עיניכם, הייתם מתפללים שיישאר בית מוגן שיוכל לארח ילד או ילדה כאן במרכז. שלא כמוכם, יחצנים בעלי ההדדיות דה-לה-שמאטע לעוד קדנציה בכנסת, אנו אזרחים מהשורה, חברים ומשפחה, נקיים מ"שמור לי ואשמור לך", לא זקוקים לזום-אין או אאוט כדי לקבל הכרה, או לחיבוק הדוב שאתם ממטירים על תושבי הדרום היום ושמחר יעלה באוב. ושלא יהיו טעויות באוריינטציה, טילים לדרום, למרכז או לצפון, אנו אלה שנתמודד עם תוצאות שגיונותיכם המגלומניים, ועם הבטחות הסרק-סרק שלכם - כשיתברר, כמו תמיד אגב, שכדור השינה נומבון שחולק במבצע ענן או ירח בעמק איילון לא ממש עמדו דום, והטילים ימשיכו להגיע לדרום וגם מעבר לתחנת רכבת עד הלום.
סופם של עננים ואם כבר ביקשתם חלוקה, אומללים שכמותכם, אז בבקשה, הנה הפרדה ללא משילות תככנית ובלי הצורך ללחוך בצקניות על חלקיקי קונצנזוס בשם פרלמנט חברי הבלוף. ההפרדה היא ביני כאזרח החף מאינטרסים פוליטיים, לביניכם יהירים בולסי מנדטים, ולא ביני לבין משפחתי, חבריי, מכריי או בכלל תושבי הדרום.
כן, כן, אנו כבר יודעים על המנטרה שאתם לא בקטע של בחירות, וחלילה, הס מלהזכירן, אתם הרי סתם מפרשנים את עצמכם לדעת עם אותן אג'נדות מפלגתיות מתלהמות, כי חטפתם טיל לפחות כמו מסעודה משדרות. כן, כמובן, אין כאן זיקה לבחירות, רחמנא לצלן, אך נתקענו עם אותו מצע מיליטנטי בפרק מלחמה בלי שלום, בכל ערוץ טלוויזיה מעושן מהסכמות. זה לא בחירות, ברור, ובכל זאת כולנו חייבים לחנות בתחנת אגד - פלסטר דביק במיוחד, בשטיח אחדות דעות רבתי מקיר אל קיר שלעולם תחום בקיר, ולתמוך ביכולות המנהיגות ההרואיות, כולל שטיפת מוח מטעם קג"ב מחשבות. וכעורי הנפש, שלא זורמים במימי השופכין של קבלני הקולות, מוכרזים כעוכרי ישראל. אז כדי שתרגישו הזדהות, הלוואי שיפול עליכם טיל, ועל הדרך ינפץ גם את באי בתי הקפה במרכז תל אביב, שה"פאקרים" האלה ירגישו סוף סוף מה זה סולידריות.
וכמובן, כן, אנחנו כבר יודעים, בשום פנים ואופן, אין קשר לבחירות, אך איזה מזל שבתזמון פלאי גם ג'עברי היה בשבוע האחרון זמין למבצע המוקדמות בפריימריז, והתגלה במטח הראשון, לאחר שנות בצורת. איזו מקריות צרופה, אחרי אלפי טילים על תושבי הדרום, מתעוררת רוח מנהיגות משנות שרעפיה לפני המחנה. ראשיה המאובזרים למשעי באביזרי לאום, כולל הטלפון האדום שבדיוק מצלצל מבור הביטחון, מלווים במצעד עמודי-מועמדי הפריימריז. והמצעד, שביום רגיל מתפקד על תקן דנידין לאזרח, מתגלה כעננו של משיח בכל ממ"ד. כן, ברור, בלי קשר לקמפיין בחירות, ובכל זאת במרחק נגיעה מקלפיות הפתקאות.
אכן, הדרך למיגור הטרור מאז ומתמיד הייתה צודקת ונכונה, אך גם השבילים לגיהנם רצופים בכוונות לתפארת, כאשר העובדות בשטח מלמדות אחרת: כישלון - נאדה תוצאות, ואין ביטחון לתושבי הדרום לא אתמול, לא מחר ולא היום. אז במקום לנסות משהו שונה מהיסטוריית מבצעי ניסוי תעייה והזיה, כל היצירה שלכם מסתכמת בלשסות את האחד באחר. אז מדינאים אוויליים, גם בנפול הייאוש עליכם, אולי כדאי שתשימו לב מה אתם מייחלים, כי לפעמים חלומות באמת מתגשמים. ואולי אין צורך ביותר מאשר להעמיד עם שלם משוסע ומבולבל על עמודים, כדי - כן, ובלי קשר לבחירות, המנדטים יגעו בעננים. אך על-פי חוקי הטבע, סופם של עננים: התפוגגות!
