חנוכה על שום מה ולמה?

חג החנוכה נולד על-פי המסורת בשנת 167 לפני הספירה כאשר החשמונאים ,במרד המפורסם הנושא את שמם מרד החשמונאים אשר משחררים את ירושלים וכמובן משחררים את בית המקדש משלטונם של היוונים והמתייוונים, היום בו שוחרר בית המקדש נקבע כערב חנוכה.

אזכור החג ומצוותיו

אנו רואים את הזכרת השם חג החנוכה בפעם הראשונה במגילת תענית. כאשר במגילה מוזכר נס פך השמן , שמן זית טהור אשר הספיק לשמונה ימים, פח שמן שלא טומא על-ידי היוונים שהחזיקו בבית המקדש עד לשחרורו על-ידי החשמונאים, זאת הסיבה מדוע נחוג חג החנוכה שמונה ימים. על כך שבני ישראל ובני חשמונאי מצליחים בזכות פח שמן זית טהור זה להבעיר אש במשך שמונה ימים את המנורה בבית המקדש. על כן מצווים אנו להדלקת נרות חנוכה במשך שמונה ימים. מכאן יוצא שמו של החג עצמו, חג החנוכה על שם חנוכת בית המקדש המחודשת על-ידי החשמונאים.

חג החנוכה קבל שמות נוספים כמו חג האורים. חג האור , האור שיצא מהמנורה אשר דלקה בבית המקדש. אור שיצא ממנה והאיר את כל האזור. חג החנוכה והנרות הדולקים המסלקים את החושך, משרים אור על כל הסביבה.

החג מציין את סופו של השעבוד לצורר היווני ששלט על הארץ , את סופו של הכיבוש האכזרי של היוונים. ההצלחה הזאת של החשמונאים הוא נס בפני עצמו, מעטים מול רבים אשר מתנערים משלטונם של היוונים שהם מעצמה בקנה מידה עולמי באותה תקופה. על כן החוגגים את חג החנוכה אומרים ומציינים את המילים הבאות: על הניסים, ועל הפורקן, ועל הגבורות, ועל התשועות, ועל הנפלאות. כשעמדה מלכות יוון הרשעה, מסורת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, ואחר כן באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות.

יוסף בן מתיתיהו בספרו "קדמוניות היהודים" מזכיר באופן מפורש את חג החנוכה ואת כל הנושא של שחרור ירושלים, שחרורו של בית המקדש מהיוונים, כולל הדלקת המנורה מפח השמן שנמצא בבית המקדש.

עוד מצוין על-ידי יוספוס פלאוויוס כפי שנקרא על-ידי בני דורו כי בית המקדש טוהר, הוכנסו בו כלים חדשים ועוד. חג החנוכה מוזכר במפורש גם בספרי המכבים (יוסף בן מתתיהו או בשמו הרומי יוספוס פלוויוס היה היסטוריון יהודי וכן מצביא יהודי, החי בתקופת חורבן בית שני, שנת שבעים לספירה וידוע כמי שתיעד בצורה נאמנה את ההיסטוריה של אותה תקופה. הוא פרסם כתבים רבים ביניהם את "תולדות מלחמות היהודים ברומאים", ו"קדמוניות היהודים").

היהודים במשך מאות שנים הפכו את מצוות הדלקת נרות החנוכה לטקס של ממש. הדלקת נרות החנוכה נעשית כך שכולם יראו כי הנרות הללו דולקים. לשם כך נוצרו מסורות של העמדת החנוכיות על עדן החלון או ליד חלון הבית, בכדי שיאירו הנרות הדולקים כלפי חוץ, יאירו את החושך בלילה בשלל צבעים - הרי באנו את החושך לגרש. המצווה מצווה עלינו להדליק את הנרות בכול ערב וערב בכול ימות החג. ישנם כללים שונים של הדלקת הנרות, יש המדליקים בכול יום נר אחד נוסף עד אשר החנוכייה מתמלאת בכול הנרות,שמונה במספר בתוספת השמש, יש המדליקים את כל הנרות ביום הראשן ולאחר מכן בכול יום ויום מורידים נר אחד עד אשר ביום האחרון של החג נשאר נר אחד הדולק בתוספת השמש. הנרות מודלקים מייד לאחר שקיעת השמש. רק בערב שבת מדליקים את הנרות לפני שקיעת החמה.

כאשר מדליקים את נרות חג החנוכה יש לומר את אמירת ההלל. בכול יום ויום אומרים את אמירת ההלל מיד עם הדלקת הנרות. מייד לאחר הדלקת הנרות מציינים ואומרים "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין .... כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ".

סמלי החג

כסמלי החג אנו רואים מספר פריטים שונים. הראשון והאהוב על החוגגים הוא אכילת הסופגנייה והלביבה, על שום מה הסופגנייה והלביבה. את שניהם נוהגים לטגן בטיגון רווי של שמן. על שום מציאת פח השמן הזית הטהור שאיתו הדליקו את נרות המנורה.
הסביבון , הסביבון על שום הנס שקרה ליהודים, כאשר על הסביבון לילדים הגרים בארץ ישראל נכתב על ארבעת פאותיו נס גדול היה פה. לילדים המשחקים בסביבון והגרים מחוץ לארץ ישראל כתוב על ארבעת פאותיו נס גדול היה שם.

מעות חנוכה, מעות החג הניתנים לילדים בחג החנוכה ניתנים כמתנה על שום האושר על שחרורה של ירושלים ושחרורו של בית המקדש. את מעות חנוכה ניתן לתת אותם בכסף או בשוקולד עגול דמוי מטבע כסף עטוף בנייר כסוף או ניר עטיפה מוזהב.