המאבק על הקלון

עיתוי החלטתו של יהודה וינשטיין על הגשת כתב האישום נגד אביגדור ליברמן יוצר תסבוכת משפטית, בה יש להבדיל בין יכולתו של ליברמן להיבחר לכנסת לבין יכולתו להתמנות לשר.

החוק אוסר התמודדות לכנסת על מי "שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון". חוק יסוד הכנסת ממשיך וקובע, כי אין צורך בקביעה כזו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (שהוא תמיד שופט ביהמ"ש העליון) אם בית המשפט קבע שבמעשיו של המועמד יש קלון.

זה לא המצב אצל ליברמן, שכן הוא לא הועמד לדין ובוודאי שלא הורשע בעת הגשת הרשימות - שבוע לפני שוינשטיין פרסם את החלטתו בעניינו. על ליברמן חל הסעיף הבא: "מועמד לכנסת שנידון כאמור בסעיף קטן (א) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, או מחברותו בכנסת, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון". גם כאן, אין צורך בקביעה כזו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אם בית המשפט מצידו קבע שיש קלון.

נסכם: בנוגע לחברותו של ליברמן בכנסת הבאה - היא תישלל אוטומטית אם יורשע ובית המשפט יקבע שיש במעשיו קלון (ואין זה משנה אם ההרשעה תהיה בסיומו של משפט או במסגרת הסדר טיעון). אם ליברמן יורשע ובית המשפט לא יטיל עליו קלון - ניתן יהיה למנוע ממנו חברות בכנסת רק אם יידון למאסר בפועל (ועבודות שירות נחשבות למאסר בפועל) בן שלושה חודשים ומעלה, מה שנראה מאוד בלתי סביר בנסיבות המקרה. אם ליברמן יורשע ועונשו יהיה נמוך יותר, לא תהיה שום מניעה שיחזור לכנסת לאחר שירצה אותו.

התמונה שונה לגבי מינויו של ליברמן לשר. בנושא זה קובע חוק יסוד הממשלה: "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון". גם כאן, אם בית המשפט קבע שיש בעבירה קלון - מנוע המורשע מלשמש כשר במשך שבע שנים.

צריך לשים לב, שהוראה זו מחמירה יותר מאשר ההוראה הנוגעת לחברי כנסת. כל קלון מונע לשמש כשר במשך שבע שנים, בלי קשר לשאלת העונש. מבחינתו של ליברמן, זהו הסעיף המשמעותי ביותר, משום שכאמור - סביר להניח שאפילו אם יורשע, הוא לא ייענש בשלושה חודשי מאסר או עבודות שירות. לכן, הקרב הגדול של ליברמן ופרקליטיו הוא על שאלת הקלון, משום שהיא אשר תקבע האם יוכל להיות חבר כנסת ושר גם בכנסת ה-19 ובממשלה הבאה.

וינשטיין כבר אמר שידרוש קלון, אך מותר להניח שזוהי עמדת פתיחה למו"מ. אחרי שסגר את התיק המרכזי נגד ליברמן והחליט להגיש נגדו כתב אישום בפרשה שולית ואף איזוטרית - הוא עשוי להתעקש על קלון כדי לצאת עם הישג ממשי כלשהו מ-11 שנות החקירה. מצד שני, גם וינשטיין קרא את גזר דינו של אהוד אולמרט, שם התייחס בית המשפט לחלוף הזמן ולמחיר האישי ששילם אולמרט כנסיבות מקלות משמעותיות.