באחד הראיונות בשבוע האחרון הקשבתי לרדיו לפרקליטתו של זאב בן אריה שגריר לשעבר של ישראל בבלרוס, אשר נידון לארבעה חודשי מאסר שהומרו לעבודות שירות, במסגרת עסקת טיעון בעקבות הודאתו על מסירת מסמך לאדם לא מוסמך, הוא שר החוץ ליברמן, שאמרה, אלמלא מדובר היה בליברמן, השגריר לשעבר כלל לא היה עומד לדין פלילי.
פרקליטת השגריר לשעבר מצטרפת לרשימה ארוכה של טועני אלמלא. ואלמלא הייתה טוענת שאלמלא, לא הייתה הפרקליטה המכובדת, מתמנית לייצג את השגריר לשעבר. וכי איזה טיעון הגנה באמתחתו של השגריר לשעבר, מלבד אלמלא.
מבחן האלמלא במשפט הפלילי, הינו הקשר הסיבתי. המבחן הוא אלמלא התנהגות הנאשם, האם הייתה נגרמת התוצאה הפלילית של המעשה. זהו מבחן עובדתי מובהק.
מדינה צעירה כישראל, עדיין מתנהלת כערב רב של חמולות, קוטבית גזענית, מתעבת את השונה. כור ההיתוך קיים אבל סובב לאיטו. לכן מתקשים רבים לקבל את מרות מבחן האלמלא כהלכתו. רבים מתעלמים מהאספקט העובדתי של מבחן זה, ונתלים במגדריות, עדתיות, מיעוט נרדף וכיוצ"ב. לדידם אלמלא היו משתייכים לאחת מהקבוצות הללו כלל לא הייתה מופנית כלפיהם אצבע מאשימה. הם בסדר, מה שעומד להם לרועץ זה המרקם החברתי שמבדיל אותם ממנו.
כשקצין בכיר ראה בפקודתו אובייקט מיני לסיפוק יצריו והועמד לדין, צקצקו מקורביו שפתיים ואמרו, אלמלא היה דרוזי לא היה עומד כלל לדין. ומה עם הקורבן, אותה חיילת אומללה, היא לא רלוונטית כלל.
שר שותה לשוכרה ומתנהל כריקא מבושם מאלכוהול. מעשיו בטלים בששים, טענו מקורביו, אלמלא השתייך לעדה מסוימת ולמפלגה שמייצגת ברובה את אותה עדה, העיתונות החוקרת כלל לא הייתה עושה מזה אייטם.
חשוד פלוני מובא להארכת מעצר, סניגורו עוטה עצמו בגלימה ופיו מפיק מרגליות, אלמלא היה בנו/חתנו/שכנו של ראש משפחת פשע, הוא כלל לא היה נעצר. שר הועמד לדין פלילי ונדון לשנות מאסר. מקורביו/צאן מרעיתו/תומכיו/זמרי הבית, בקרו את הפרקליטות, את המשטרה ואת בית המשפט בטענה שאלמלא הרקע העדתי שלו, היותו חובש כיפה ומנהיג של מפלגה סקטוריאלית, לא היה עומד לדין. חברת הכנסת חנין זועבי, בוגרת משט המרמרה בהצטיינות, לשיטתה, היא צחת כפיים. אלמלא הייתה ערביה, מי היה כלל נותן דעתו למסע שיט התענוגות שלה על הספינה, שבסיפונה, מוצפן נשק קר. וכך הלאה וכך הלאה.
מיהם טועני האלמלא:
מתנחלים, מפונים, יוצאי חבר העמים- מה שמכונה הרוסים, ש"סניקים, חרדים, תושבי הפריפריות, חובשי הכיפות הסרוגות, המפלגות הימניות, המיעוטים על גווניהם השונים, עדות המזרח בחלקם כמובן, נשים, רפורמים, משפחות פשע, יוצאי לודג' המרכינים ראש בפני יוצאי ורשה, הומואים לסביות. ויסלחו לי אלה ששכחתי.
ומי נותר, יחליט הקורא האינטליגנטי.
