תרחיש "היום שאחרי" בסוריה

שעת ההכרעה בסוריה הולכת ומתקרבת. הכוחות המורדים מצויים בתנופה בשדה הקרב, והם זכו להישג משמעותי בסוף השבוע בכיבוש בסיס צבאי גדול בחאלב, ובו כמויות גדולות של אמצעי לחימה ותחמושת, ובהמשך הלחימה העזה בישובים העוטפים את עיר הבירה דמשק, כולל במחנה הפליטים אל-ירמוך.

משטרו של אסד מנהל קרב מאסף. הוא איבד הלכה למעשה את השליטה בחלקים נרחבים של המדינה, שעדיין נתונים תחת תקיפות אוויריות וארטילריה של כוחות הצבא הסורי, שנותרו עדיין נאמנים לשלטון. הוא עדיין שואב את כוחו מתמיכתה של העדה העלאווית, שבניה מהווים את עמוד השדרה של הצבא, ומהסיוע המדיני, הצבאי והכלכלי שהוא מקבל מרוסיה, אירן וחיזבאללה. השתיים האחרונות אף שלחו כוחות שסייעו בלחימה אם בייעוץ ואם בהשתתפות פעילה.

את תחושת הקץ המתקרבת והולכת ביטא לפני מספר ימים מיכאל בוגדנוב, סגן שר החוץ של רוסיה, אשר הכיר בעובדה, שמשטרו של אסד מאבד שליטה במדינה לקראת השתלטות אפשרית של הכוחות המורדים. במישור הרשמי רוסיה אינה משנה את מדיניותה, אך ניכר שאף היא נערכת לשמור על אינטרסיה בתרחיש של נפילת המשטר.

תפנית מדינית חלה בשבוע האחרון עם ההכרה האמריקנית ב"קואליציה הלאומית הסורית" כנציגה היחידה והבלעדית של העם הסורי. לארה"ב, למדינות המערב ולגוש המדינות הערביות והאיסלאמיות התומכות במורדים, אינטרס לבנות מנהיגות לאומית, שתוכל לאחד את הכוחות המורדים תחת פיקודה ולשמש שלטון לגיטימי זמני על-מנת להבטיח תקופת מעבר יציבה והמשך אחדותה הגאוגרפית והשלטונית של סוריה.

המשמעויות העיקריות לקראת שלב ההכרעה בסוריה הן כדלהלן:

משטרו של אסד איבד זה מכבר את הלגיטימציה לשלטונו, ולכל היותר יוכל לשרוד לתקופה נוספת באמצעות הפעלת כוח אש הולך וגדל, המכוון לגרום לאבדות גדולות בקרב המורדים והאוכלוסיה האזרחית התומכת בהם.

נפילת שטחים נרחבים של העיר חאלב לידי המורדים עשויה להביא לקריסה סופית של שליטת הצבא במרחב, ולהעניק תנופה לטיהור אזורים נוספים בצפון המדינה לקראת גיוס והתארגנות הכוחות לקראת הקרב המכריע על דמשק, אם המערכה המתקיימת בימים אלה לא תצליח להשיג פריצת דרך.

הצבא הסורי לא בחל בשימוש בארסנל אמצעי הלחימה הקיימים ברשותו, למעט הנשק הכימי, כדי לתקוף את הכוחות המורדים והאוכלוסיה האזרחית. המסרים התקיפים מארה"ב ומדיניות המערב בעניין זה מהווים גורם מרתיע, מתוך הבנה, שהתגובה לשימוש בנשק כימי תבוא לידי ביטוי בהתערבות צבאית מערבית, שתשים לה ליעד עליון ומיידי להפיל את המשטר.

במציאות הקיימת לא סביר, שמשטרו של אסד מעריך, כי שימוש בנשק כימי יכול להביא להחזרת המצב לקדמותו בסוריה גם אם יגרמו אבדות כבדות ביותר בקרב האוכלוסיה האזרחית. נראה, כי בתרחיש של נפילה קרובה של דמשק לידי המורדים יעדיף המשטר להעביר את עיקר הכוחות הנאמנים ששרדו ואת הנשק האסטרטגי, ובכללו הכימי, לאזור המובלעת העלאווית במערב המדינה, על-מנת שישמשו גורם מרתיע מפני מעשי נקם וקלף פוליטי בהסדר העתידי בסוריה להבטחת מעמדה של העדה העלאווית.

"הקואליציה הלאומית הסורית" זוכה אומנם להכרה בינלאומית ומציגה כלפי חוץ חזות מתונה של האופוזיציה הסורית, ואולם המציאות בסוריה מורכבת הרבה יותר. המנהיגות החדשה של האופוזיציה נתפסת ע"י הכוחות המורדים ככזו שנכפתה עליהם, והם מוכנים לכל היותר לקבלה כאמצעי לגיוס התמיכה הבינלאומית הנדרשת כדי להשלים את המאמץ להפלתו של המשטר וכגורם בעל תפקיד זמני בלבד.

גורמי הכוח הדומיננטיים בסוריה הם המסגרות הלוחמות שניהלו את הלחימה נגד המשטר מאז פרוץ המהפכה במרץ 2011. אלה, הזוכים לפופולריות נרחבת בציבור, עשויים לדרוש את חלקם בשלטון החדש ולהטביע עליו את חותמם בעיצובה של סוריה החדשה.

ניתוח המצע הרעיוני של הכוחות הלוחמים מלמד, כי מרביתם, אם לא כולם, נעים על ציר איסלאמיסטי, ג'יהאדיסטי וסלפי בדרגות שונות של להט אידאולוגי. המכנה המשותף לכולם הוא הרצון להקים את סוריה החדשה הנשלטת בידי הרוב המוסלמי סוני והמגדירה את עצמה בראש ובראשונה כמדינה איסלאמית.

ארגון "ג'בהת אל-נוסרה", המזוהה עם שלוחת אל-קאעידה העירקית, נחשב לאחד הכוחות החזקים בקרב המורדים, והוא זוכה לאהדה עממית נרחבת הן בזכות הישגיו בשדה הקרב והן בסיוע שהוא מעניק לאוכלוסיה האזרחית. ימים ספורים לאחר החלטת ארה"ב להכלילו במסגרת רשימת ארגוני הטרור נערכו ברחבי סוריה אירועי תמיכה המוניים בארגון בשם כל הכוחות הלוחמים תחת הכותרת "אין טרור בסוריה, אלא הטרור של אסד". ההתייצבות המלאה לימין שלוחת ארגון אל-קאעידה כנגד ארה"ב והמערב עשויה לרמז על הכיוון העתידי של המהפכה הסורית, המגלה פתיחות ונכונות לאמץ את האיסלאם כיסוד מרכזי של השלטון שיבוא במקומו של משטר אסד.

מתחת לפני השטח בסוריה פועלים שני כוחות איסלאמיים גדולים: האחים המוסלמים הנתמכים ע"י טורקיה, ו"חיזב אל-תחריר" המטיף להקמתה המיידית של ח'ליפות איסלאמית. רשמית, אין לתנועת האחים המוסלמים כוחות לוחמים הפועלים תחת שמה, ואולם נמסר כי חלק מהמסגרות צבאיות-למחצה שהוקמו במהלך השנתיים האחרונות מזוהות עם התנועה, וכי היא שולטת על כספי סיוע רבים המגיעים ממדינות המפרץ ובאמצעותם היא רוכשת השפעה בקרב כוחות המורדים. תפקידם של האחים המוסלמים עשוי להיות בולט וגלוי יותר לאחר השלמתה של המהפכה, והם ישאפו בסיוען של טורקיה ומצרים לאגד את כל הפלגים האיסלאמיים תחת הנהגתם.

היעד העליון של המשטר החדש, ובתמיכתה של טורקיה, יהיה לשמר את אחדותה הגאוגרפית של המדינה ולמנוע את פיצולה על בסיס עדתי/דתי (סוני, עלאווי, כורדי ודרוזי). עד עתה נמנעו הכוחות המורדים, למעט במעשי נקם נקודתיים, מלבצע מעשי טבח המוניים באוכלוסיה העלאווית, בניסיון להותיר פתח מילוט לקצינים ולחיילים העלאוויים, ובאמצעות עידודם לערוק, לזרז את התמוטטות הצבא. מידת הריסון לא בהכרח תישאר לאחר תפיסת השלטון בדמשק, ובקרב הכוחות המורדים קיימים קולות לא מעטים התומכים בפעולות נקם ושילם. אחד הפתרונות האפשריים למצב החדש עשוי להיות בסופו של דבר פדרציה סורית, המעניקה לקבוצות המיעוטים זכויות אוטונומיות מוגבלות.

המהפכה בסוריה שחקה עד מאוד את הצבא הסורי. הכוחות המורדים עוינים את ישראל, ופעילים בהם חוזרים על המסר בדבר המשך הג'יהאד מדמשק לשחרור ירושלים. בשלב הנוכחי כל מעייניהם ומשאביהם נתונים להפלתו של משטר אסד ולא לעבר ישראל. לאחר נפילתה של דמשק עלול להיווצר פוטנציאל איום צבאי - טרוריסטי בתקופת המעבר, אשר תתאפיין באי יציבות שלטונית ובהיעדר שליטה מרכזית על כל הכוחות הלוחמים.

נפילתו של אסד, בן-בריתה הקרוב של טהרן, תהווה מכה קשה לאינטרסים האירניים במזה"ת, והיא עשויה לגרום לגלי זעזוע נוספים שיחלישו עוד יותר את ההשפעה האירנית. בעיקר אמורים הדברים בזירה הלבנונית, בה הכוחות האיסלאמיים הסוניים כבר מתארגנים ליום שאחרי בתביעה לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי והצבאי הפנים לבנוני, שכיום מעניק לחיזבאללה דומיננטיות. נפילת המשענת הסורית משמעותה סבירות לפרוץ עימותים אלימים עד כדי מלחמת אזרחים בלבנון בין הכוחות הסוניים הרדיקליים לבין חיזבאללה.

אירן, רוסיה וסין מוגדרות כיום ע"י הכוחות המורדים כשותפות לפשע בתמיכתן המלאה במשטרו של אסד. שיקום היחסים אפשרי בהחלט בטווח הארוך יותר. לרוסיה עניין רב לשמר את השפעתה בסוריה, והיא עשויה לעשות שימוש בקלף של "הגליית" אסד והצמרת הסורית בתרחיש של נפילה קרובה של המשטר בניסיון לסלול נתיבות לליבם של המורדים. העוינות עם אירן נשענת עם על יסודות אידאולוגיים, אך תנועת האחים המוסלמים הוכיחה שהיא רואה ביחסים עם טהרן חשיבות אסטרטגית עליונה גם בעת שבוצעו מעשי הטבח בסוריה, משום האינטרס המשותף נגד ההשפעה המערבית במזה"ת ובבניית חזית נגד ישראל. שיקולים אלה עשויים להנחות את המשטר החדש בדמשק.